אז מה עכשיו?

bilbime1

New member
אז מה עכשיו?

הרבה מחשבות, הרבה תהיות..
מה אני עושה בנישואים האלו? זה נכון לי או לא?
האם גם אתם מזדהים עם השאלות האלו?
האם גם אתם חושבים על פירוק לפעמים?
האם אתם עומדים בפני פירוק?
או אולי פשוט להשאיר ולעבוד על הקיים? אבל איך עומדים בכל הרצונות האחרים?
 
שאלות קשות הבאת פה :)

לדעתי כל זוגיות יודעת עליות ומורדות
לאנשים יש נטיה להריץ תסריטים כאלה ואחרים על נושאים מגוונים
ברור לפחות לדעתי שאנשים ברגעים מסויימים יחשבו איך היה אם היו נפרדים, איך הסביבה היתה מגיבה, איך אנחנו היינו מסתדרים, המשפחה, כלכלית ובכלל
לפעמים אנשים גם מריצים מחשבות מה היה קורה אם הם לא היו, מי היה עצוב וכאלה.
&nbsp
השאלה אם באמת ליישם את אותן מחשבות תלויות בהמון דברים
כמה רע בבית, האם הדברים ניתנים לפתרון, האם יש ילדים, בני כמה, איך יסתדרו, האם הזוגיות ניתנת לשיקום....אלה שאלות לא פשוטות ולפני שמפרקים שווה לדעתי לנסות להתייעץ עם גורמים מקצועיים.
&nbsp
אבל לא נראה לי שחידשתי לך משהו

&nbsp
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
למה מופיעות המחשבות הללו?

כמה זמן את נשואה? מה גרם לך להתחיל לחשוב על פירוק?
האם את יכולה להשאיר ולעבוד על הקיים?
וסליחה, למה את צריכה לעמוד בכל הרצונות של אחרים???

חוויתי מצב כזה בעבר, בו חשבתי האם עשיתי טעות והגיע הזמן לפרק את החבילה, אבל היו לכך כמה סיבות: הייתי בדיכאון לאחר לידה, מהמשפחה ירדו לחיי, הרגשתי זוועה בכל המובנים ובעיקר הרגשתי חוסר אכפתיות מהבעל.
וכן, חשבתי מה היה קורה אילו והאם אני צריכה לעשות לזה סוף. וזה קרה. כאילו הזמנתי את זה, בעלי בא ואמר לי: "לא רוצה להישאר איתך". ואז הרגשתי עוד יותר זוועה והבנתי שאני טועה. נלחמתי למען הקשר ולא הייתי לבד, ראיתי גם את המלחמה מהכיוון השני. היה שיתוף פעולה, הייתה הבנה.

השאלה מה קרה אצלך? והאם יש שיתוף פעולה מהחצי השני?
 
הרבה שאלות ..אבל מה את רוצה בשביל עצמייך?

הנקודה שאת נמצאת באו צריכה להביא אותך לחשיבה ללא אמוציות ורק קוגנטיביות
ובעיקר של מה עושה לך טוב בכל בחבילה ומה לא עושה לך טוב והאם זה ניתן לעבודה ושינוי?
זה נשמה שעשית כבר לא מעטעד עכשיו והשאלה מה עוד את מוכנה או מה מתאפשר לעשות ? זה חייב להיות ביחד וברגע שאת לבד בכל המצב הזה ואין אם מי לדבר, החלטה שלך צריכה לבוא מיתוך אם את מוכנה לקבל את כל זה כן או לא?
ומה שלא תחליטי חייב לבוא משלמות שלפחות את עשיתאת המקסימום מצידך.
מחזקת אותך המון וחשוב שתשמעי למה שיש לאחרים להגיד אך תקחי את ההחלטות שלך בלי לחשוב מה יגידו , כי תמיד יהיה אדם שיחשוב שאת טועה .
 
סבלנות !

נשוי כמעט 30 שנה
הייתי שם - נשארתי , לא ירח דבש
אבל גם לא גהינום
צריך לעבוד על זה , ללכת לטיפול משפחתי וזוגי
תמיד אפשר להיזכר בתקופה היפה שהיתה בינכם
עם הזמן זה אפילו מחמיר אם לא מטפלים
ואם יש ילדים - אז בכלל
משכנתא וזה - גם לא עוזר
בקיצור - בלי אגו קחי אחריות - תקבעי לטיפול זוגי לפחות
זה רק טובתך
 
למעלה