אני מנסה להיזכר...
5 גבסים עד גיל 5 שבועות. אח"כ סד עד גיל 4 חודשים (בגלל שזו רק רגל אחת). ויש לזה יתרון-קל יותר להורים להתמודד ולא צריך לחפש נעליים במידה מיניאטורית עם סכנה שהרגל תצא כל הזמן. אם אני לא טועה הסד היה 22 שעות. אח"כ דניס בראון ובהדרגה (נדמה לי שמגיל 5-6 חודשים) 20 שעות. מגיל 1/2 7 חודשים רק ללילה. וזה אחרי שהוא כבר עמד והלך הליכת רהיטים. כל הפחתה היתה רק אחרי בדיקה שמצב הרגל מצויין והתיקון מושלם. כמו כן היינו במעקב באותה תקופה אחת לחודש כך שאם היתה התחלת ההתחלה של נסיגה הרופא היה מייד מבחין בכך. וגם עכשיו (שנה+8) אנחנו במעקב צמוד של כל חודשיים. מגיל שנתיים המעקב יהיה בין 4-6 חודשים. הרופא ציין שהוא רגוע יותר כשהוא יודע שאנחנו ממשיכים עם הנעליים ובעיקביו, כי ככה אנחנו מורידים משמעותית את הסיכון לנסיגה.