זה מסובך
אנסה לפשט את הדברים, אבל כמו בכל נסיון כזה, חלק מהמידע הולך לאיבוד.
החוק הרלבנטי לעניין זה הוא חוק ההסמכה (1990) שכשמו כן הוא- כל רשות מקומית מוסמכת לקבוע את שעות הפתיחה לעסקים בתחומה. נשמע פשוט, אלא שבמשך השנים הגיעו עשרות מקרים הקשורים לחוק להכרעת בג"ץ- תשעה באב הוחרג בשל ניסוח לקוי (שתוקן בהמשך), עיריות לא טרחו לאכוף את חוקי העזר שלהן עצמן, או שהשתמשו בחוקי העזר כמסחטת כספים . תל-אביב היתה ידועה לשמצה בכך עד שחטפה בג"צ על אכיפה סלקטיבית, ואחר כך על כך שהעיריה מעדיפה לקנוס את בעלי העסקים הפתוחים מאשר לנסות לסגור אותם. בעלי העסקים עצמם הכניסו את הקנסות לתחשיב ההוצאות שלהם וגלגלו את העלות על הלקוחות.
בינואר 2018 נכנס לתוקף חוק המסדיר את יחסי השלטון המקומי ומשרד הפנים בנושא זה. החוק זכה לשם- חוק המרכולים. מעכשיו כל חוק עזר מקומי בנושא צריך אישור של שר הפנים, ומכיוון ששר הפנים הוא אריה דרעי מש"ס, היה ברור שהוא לא ימהר לאשר חוקי עזר מקלים. עיריות בערים חילוניות מובהקות, מיהרו לחוקק חוקי עזר לפני כניסת החוק לתוקף, וכמובן שגם חוקיות חקיקה חפוזה זו הגיעה לסמכות הפוסקת העליונה במדינה- בג"צ. בג"צ נאלץ במהלך השנים לפסוק עשרות פעמים בנושא, לא בגלל רצון מיוחד להכריע, אלא בגלל שהפוליטיקאים ברחו מהכרעות כמו מאש, קבעו שממשיכיהם יחליטו (הודעה מדהימה של גדעון סהר ברוח זו), גררו רגליים, דחו, התלבטו ובאופו כללי, לא טרחו למשול. קל לראות בחוק את טביעות האצבעות של אינטרסנטים ולוביסטים- חנויות נוחות בתחנות דלק מוחרגות ממנו ויכולות להשאר פתוחות באופן חוקי- בעל תחנת דלק לא מרויח היום על הבנזין שאתם ממלאים במיכל, הוא מרוויח על הסדוויץ' שאתם קונים באלונית או בדומותיה. כמובן שהיו גם פוליטיקאים שמיהרו להרויח הון פוליטי מחוק המרכולים (מישהו אמר ליברמן?).
שורה סופית- נכון להיום כל רשות מקומית יכולה להחליט על שעות הפתיחה של עסקים בתחומה בימי המנוחה והשבתון,ממלכתיים ודתיים, כולל תשעה באב. את ההחלטה צריך לאשר שר הפנים. ההחלטות, גם כשהן מתקבלות, אינן נאכפות בדרך כלל.
זו כפיה דתית, יגידו החילונים , ששוכחים שאפילו בירושלים המערבית אפשר להשיג בשבת סיגריות במבה וחלב בלי בעיה מיוחדת.
זו כפיה חילונית, יגידו דתיים ששוכחים ששר הפנים הוא מש"ס והוא עוד לא הספיק, מינואר 2018, לטפל בחוקי עזר הנוגדים את אמונתו.
הפתרון, לדעתי: לבטל את כל החוקים הנוגעים לנושא (ובכלל להפריד את יחסי הדת והמדינה) , ולתת לכוחות השוק לעשות את מה שהם עושים הכי טוב. בבני-ברק אף אחד לא יעלה על דעתו לפתוח פיצוציה בשבת גם בלי חוקי עזר, בתל-אביב יחליט כל בעל עסק אם משתלם לו כלכלית לפתוח ואז לאבד את הכשרות (ויש לא מעט לקוחות המקפידים על כך).
מקווה שסייעתי.
מישהו יכול