אז מי החברים שלכם?

noaronen1

New member
אז מי החברים שלכם?

בעקבות שאלה ששאלתי כמה שרשורים למטה, ומפגש שהיה לי היום עם אשה ישראלית שההורים שלה הגיעו לארה"ב כשהיא היתה בת 6, שאלתי את עצמי מי החברים הכי קרובים שלכם, אלו שתספרו להם הכל הכל הכל ולא חשוב שבאיזו שעה הם יהיו שם בשבילכם. סתם מעניין האם זה המעגל הישראלי/יהודי או אנשים שהארץ בה אתם חיים או זרים.
הנה כמה שאלות - לכו עם זה לאן שבא לכם...
- מאיזו ארץ אתם?
- האם החברים שלכם הם רק רק רק ישראלים?
- האם החברים שלכם הם מהמדינה בה אתם חיים?
- האם החברים שלכם הם זרים?
- עם מי הכי קל לכם לתקשר בסיטואציה הקיימת? ישראלים/מקומיים/זרים?
- מה הכי קשה ביצירת קשרי חברות עם המקומיים בארץ בה אתם חיים? מה הכי עוזר לכם "לשבור" את המחסום הזה אם בכלל...
 

dasi9

New member
שאלות קצרות תשובות ארוכות


יש לנו כאן כמה חברים ממש טובים, איך שהגענו נוצר קליק חזק ביננו ובין הילדים שלנו לשלהם והרווחנו לפחות שלושה זוגות חברים ממש ממש טובים שגרים חמש דקות מאיתנו. מלבד הקהילה הישראלית הקטנה כאן, יש את הקהילה היהודית שגם בה אני מכירה כמה אנשים חמים ומקסימים.

יש לנו שלושה זוגות חברים בישראל שאיתם שומרים על קשר באמצעות פייסבוק או סקייפ. אבל אני מתראה איתם הרבה פחות מאשר עם החברים הישראליים שלי כאן.

עם המקומיים, יצא לי להכיר כמה אמהות לילדים מהכיתה של הבן. נוצרה חבורה קטנה של כמה אמהות ואנחנו יוצאות יחד לבלות. אני מאוד נהנית ומרגישה יותר "אמריקאית" כשאני בחברתן. הן אחלה נשים, פתוחות, מצחיקות ואפילו אומרות "שיט" למרות שהן מייד מתנצלות בפני...כנראה בגלל שאני לא אמריקאית זה גורם להן להתנצל


ויש גם שכנים מרחוב, לפחות זוג אחד מקסים שנוצר קשר טוב ביננו, הילדים משחקים יחדיו, אנחנו מספרים להם על ישראל ולונדון והם בתמורה מלמדים אותנו בייסבול, פוטבול וסתם על החיים בארה"ב. הם מאוד פתוחים ולבביים. סה"כ כל האמריקאים שפגשתי כאן לא ממש מתיישבים עם הדיעה שהם סגורים או שלא ממש אומרים את האמת בפנים.

וחוץ מכל אלה, יש לנו גם עוד שלושה זוגות חברים שאנחנו מכירים עוד מישראל, ואני מתה עליהם, והם חברים טובים. הם גרים בעמק הסיליקון אז אנחנו נפגשים בעיקר בסופי שבוע.

לגבי יצירת קשר עם המקומיים: יש לי הרושם שבגלל המראה שלי קל להם לקבל אותי אפילו עם המבטא. אני נראית מקומית לגמרי, אז לפחות ממבט ראשון אף אחד לא מנחש שאני מישראל ואז הם הראשונים לפתוח בשיחה, להציג עצמם וכו'. מצד שני אולי זה בגלל שהם מקליפורניה, האנשים כאן פתוחים יותר ממקומות אחרים.

לסיכום - כיום יש לנו הרבה יותר חברים (חלקם ממש טובים) ממה שהיה לנו בישראל ואנחנו כבר באמצע שנות ה 40 שלנו.
 

לילית462

New member
לטעמי, חברים הם אחד המרכיבים החשובים שמשפיעים

על התאקלמות קלה וטובה.
מאיזו ארץ אתם?
אוגנדה
- האם החברים שלכם הם רק רק רק ישראלים?
גם יש חברים ישראלים אבל לא רק.
- האם החברים שלכם הם מהמדינה בה אתם חיים?
גם, יש גם חברים אוגנדים אבל לא רק.
- האם החברים שלכם הם זרים?
גם, יש חברים זרים אבל לא רק.
- עם מי הכי קל לכם לתקשר בסיטואציה הקיימת? ישראלים/מקומיים/זרים?
הכי קל לי לתקשר עם מי שאני קרובה אליו, שיש לי אתו שפה משותפת, שאני אוהבת. לארץ המוצא יש מעט מאוד השפעה על כך.

- מה הכי קשה ביצירת קשרי חברות עם המקומיים בארץ בה אתם חיים? מה הכי עוזר לכם "לשבור" את המחסום הזה אם בכלל...
לאוגנדים יש הרבה דיעות קדומות על זרים באופן כללי, באופן ספציפי הם מוקסמים מישראל כך שזה מקל מעט. מה שעוזר לשבור את המחסום הוא להיות אמיתית ומחוברת לעצמי. מחסום מסויים הוא השפה אבל בדרך כלל כולם מדברים אנגלית.
 

mumfor4

New member
חברים

- מאיזו ארץ אתם? מווילס , בריטניה
- האם החברים שלכם הם רק רק רק ישראלים? לא , יש שלוש זוגות שאנחנו בקשר איתם והרבה מקומיים .
- האם החברים שלכם הם מהמדינה בה אתם חיים? בעיקר כן , זה נושא כאוב מאז שעזבנו אנשים בישראל די ניתקו קשר
- האם החברים שלכם הם זרים? בגדול , רובם זרים שנמצאים כאן שנים או נולדו כאן
- עם מי הכי קל לכם לתקשר בסיטואציה הקיימת? ישראלים/מקומיים/זרים? נדמה לי שעם זרים משום מה .
- מה הכי קשה ביצירת קשרי חברות עם המקומיים בארץ בה אתם חיים? מה הכי עוזר לכם "לשבור" את המחסום הזה אם בכלל... אני אדבר רק על עצמי כי בעלי לא טיפוס חברותי מדיי , ורוב החברויות נוצרו בגללי , אולי שני עמיתים שלו מהעבודה , אני מאוד חברותית ויוצרת קשרים די בקלות , בעיקר עם אמהות מהמסגרות השונות של הילדים ,מזה התחיל ככה , יש עוד כמה חברים מהקהילה אבל אף אחד מהם הוא לא חבר שאני מספרת לו הכול . כאלה חברים אין לי . אני אדם מאוד פרטי , שומרת בקנאות על זה .
 

rona73

New member
החברים שלי....

אנחנו בבולגריה,סופיה.

אני כ10 שנים בבולגריה.מעגל החברים שלי בנוי ממוקומיים,זוגות מעורבים וישראלים.

גם קולגות מהעבודה ונפגשים לא רק בעבודה.

יש המון זוגות מעורבים שאחד ישראלי\ת והשני בולגרי\ ואיתם הקשר מאוד יפה.יש את החברים של האיש ויש את החברים מהקהילה שנפגשים בכל מיני ארועים בקהילה.

ד"א שבוע שעבר הכנו חלות ואכלנו א.צהריים.יש פעילות לילדים עם מדריכים במקביל,מאוד יפה.

וכמובן את המפגשים עם החברים של הילדים מהב"ס .

אין לי בעיה להתחבר עם המקומיים,בהתחלה יש קושי עם השפה.הם מאוד פתוחים וגם מאוד אוהבים את ישראל.
 
עונה.

- מאיזו ארץ אתם?
אני חיה בסקוטלנד.

- האם החברים שלכם הם רק רק רק ישראלים?
ממש לא. אין פה ישראלים חוץ ממני.

- האם החברים שלכם הם מהמדינה בה אתם חיים?
חלקם.

- האם החברים שלכם הם זרים?
רוב החברים שלי הם מהגרים (מעדיפה את המילה הזאת על המילה זרים) או בני זוג של מהגרים או שנולדו במדינה אחרת והגיעו לכאן כילדים.

- עם מי הכי קל לכם לתקשר בסיטואציה הקיימת? ישראלים/מקומיים/זרים?
כנראה שמהגרים.

- מה הכי קשה ביצירת קשרי חברות עם המקומיים בארץ בה אתם חיים? מה הכי עוזר לכם "לשבור" את המחסום?
אני חיה במקום קטן יחסית ונראה לי שהם מאוד חוששים מהאחר, ממי שהם לא מכירים מביה"ס. אחרי תקופה הם כבר לא מתיחסים אלי כשונה. אבל אולי גם אני לא מתיחסת לעצמי כשונה, ואולי זה בכלל המסר שאני מעבירה
 
חברים,

סקר מאוד מעניין


- מאיזו ארץ אתם? ארה"ב

- האם החברים שלכם הם רק רק רק ישראלים? לא, בעצם רוב החברים שלי לא ישראלים

- האם החברים שלכם הם מהמדינה בה אתם חיים? לא, יש לי חברות מאוד מדינות

- האם החברים שלכם הם זרים? רובם

- עם מי הכי קל לכם לתקשר בסיטואציה הקיימת? ישראלים/מקומיים/זרים? הכי קל לי לתקשר אם אנשים פתוחים, להפתעתי גיליתי שהרבה זרים לא פתוחים כלפי זרים ממדינות אחרות

- מה הכי קשה ביצירת קשרי חברות עם המקומיים בארץ בה אתם חיים? מה הכי עוזר לכם "לשבור" את המחסום הזה אם בכלל...
 

noaronen1

New member
חברים יש רק באגד?

- מאיזו ארץ אתם?
ארה"ב - צפון קרוליינה
- האם החברים שלכם הם רק רק רק ישראלים?
מעניין אבל עכשיו רובם כן, כי עברו משפחות מישראל דרך החברה של הבעל ומאוד התחברנו. אבל לא רק. ועד המעבר בדרך כלל הרוב היו לא ישראלים.

- האם החברים שלכם הם מהמדינה בה אתם חיים?
יש לי גם חברות מארה"ב, כמו ש dasi כתבה אני לא מוצאת את האמריקאיים קשים לתקשורת, די קל וזורם לי איתם, ונראה לי שהם נהנים מהישראליות שמאפשרת להם להיות הם.

- האם החברים שלכם הם זרים?
האמת שלא...

- עם מי הכי קל לכם לתקשר בסיטואציה הקיימת? ישראלים/מקומיים/זרים?
לא יודעת... נראה לי שזה לא תלוי מוצא, אלא תלוי אופי וזהו, הרבה ישראלים שהכרתי לא התחברתי, בקיצור אם יש לי "קליק" אז יש.

- מה הכי קשה ביצירת קשרי חברות עם המקומיים בארץ בה אתם חיים? מה הכי עוזר לכם "לשבור" את המחסום הזה אם בכלל...
בהתחלה שלא הבנתי וניסיתי לדבר כמו ישראלית ולהמשיך לקיים חיים ישראלים זה לא עבד. למדתי להתמתן והיום אני חושבת שאני אני בלי משחקים, אבל מצד שני מכבדת גם את התרבות של מי שעומד מולי ולא ישר בתוך הפרצוף.
 

forglemmigej

New member
שאלה טובה והרי תשובותי

לפני הכל אני אעיד על עצמי שאני לא זקוקה להרבה חברים מעולם לא הייתי טיפוס של חבר'ה אבל באופן כללי הם צריכים להיות אנשים שנעים לי בחברתם .תכלס.
מאיזו ארץ אתם?
דנמרק
האם החברים שלכם הם רק ישראלים?
ממש לא. אני לא בררנית.
האם החברים שלכם הם מהמדינה בה אתם חיים?
לא. יש כמה שבדים (הכי נחמדים), גרמניה והולנד.
האם החברים שלכם הם זרים?
חלק מהם , אינדונזיה, דרום אפריקה , איטליה , מרוקו , יפן וחלק דנים .
עם מי הכי קל לכם לתקשר בסיטואציה הקיימת? ישראלים/מקומיים/זרים?
עם ישראלים רק על נואנסים שישראלים מבינים עם מקומיים על מה שקורה עכשו כמו שאומרים בגל"צ ועם זרים על כל מיני, איתם הכי נוח כי הם לא שייכים לשום זהות..
מה הכי קשה ביצירת קשרי חברות עם המקומיים בארץ בה אתם חיים? מה הכי עוזר לכם "לשבור" את המחסום הזה אם בכלל...
טוב זאת דוקא שאלה מאד מענינת , נתחיל מזה ששנים הרגשתי את עצמי לא שייכת לארץ נהדרת , הרגשתי שנולדתי בשנים אחרות משנת הלידה האמיתית , שפגשתי אנשים שעוד לא פגשתי שהמקום שלי הוא בעצם כאן ביבשת המאד מיוחדג'ת וכשהגעתי הגעתי למקום שבעצם הייתי צריכה להולד בו. אני מאד אוהבת את סוג האינטלקטואלים האירופאים האלו שספגו את התרבות וההשכלה במדינות שונות, חלקם למדו בברלין, דנמרק ושבדיה בזמן התואר , השהות במדינות האלו בזמן הלימודים מוסיפה תבלין לצורת החשיבה , מי שלמד למשל בברלין לפני נפילת החומה ספג את גרמניה על שני צדדיה , מי שלמד בקופנהגן לפני בניית הגשר אורסונד כשעוד נסעו במעבורות , זה משנה את כל ראיית העולם. מצד שני אני גם נהנית להפגש עם אנשים שלאו דוקא למדו אלא בנו את עצמם בעשר אצבעות או שאפילו חיים על סוסיאל, התפיסה היא שכולם אנשים שונים אף אחד הוא לא לוזר או מנצח , התגיות ששמים בארץ לצורה שבה אדם מציג את עצמו לא קיימת כאן בכלל בכלל , מי שגם מצליח מבחינה אקדמית מעולם לא מנפנף בזה . אוקצור ברגע שמבינים את כל היצירה המוזיקלית והמורכבת הזו אפשר להתחיל לדבר ולזרום.
וואי כמה חפרתי.
 
שאלה מעניינת, מקווה שגם התשובות

- מאיזו ארץ אתם?
אנגליה

- האם החברים שלכם הם רק רק רק ישראלים?
ממש לא. למעשה, יש לנו חברה ישראלית טובה אחת וזוג ישראלי שאנחנו מחבבים אבל רואים פעמיים בשנה בערך...
יש לנו זוג חברים קרובים יהודים ואני חושבת שיש איזו רמה אחרת של הבנה בינינו שאין לנו עם אנשים מרקע אחר. ההיכרות היחסית שלהם עם התרבות הישראלית, ההתייחסות לתופעות שקורות ליהודים סביב פסח, ברית או שבת, ומותר לנו להתייחס ליהודים בהומור שזה כמובן די משחרר.

- האם החברים שלכם הם מהמדינה בה אתם חיים?
גם וגם. יש לנו כמה חברים קרובים מאוד שהם גם אנגלים מאוד (הם אוהבים מרמייט!) וכמה חברים שהגיעו לפה מארצות אחרות, וכמה זוגות "מעורבים", שאולי מרגישים יותר בנוח עם מהגרים כמונו.

- האם החברים שלכם הם זרים?
גם. כשעברנו הגענו לשכונה עם הרבה מאוד מהגרים ובאופן כללי האזור שלנו מאוד קוסמופוליטי, אז יש לנו חברים ממגוון די גדול של ארצות, או חברים שנולדו כאן למהגרים והחיים בקשמיר, למשל, הם חלק מהזהות שלהם.

- עם מי הכי קל לכם לתקשר בסיטואציה הקיימת? ישראלים/מקומיים/זרים?
כשאני מדברת עם חברים שהם בעצמם מהגרים, אנחנו יכולים לדבר על "הבריטים האלה" ולפענח יחד את הקוד התרבותי שחדש לכולנו. וחוויית ההגירה היא חוויה חזקה ומשמעותית, והעובדה שהיא משותפת לנו מחברת בינינו. כשהגעתי הרגשתי יותר נוח לדבר עם מהגרים אחרים כי קצת פחדתי מדחייה מצד הבריטים. היום אני יודעת שכמו בכל מקום, האופי הוא מה שקובע ולא הרקע. השאלה היא אם יש חיבור לאדם.

- מה הכי קשה ביצירת קשרי חברות עם המקומיים בארץ בה אתם חיים? מה הכי עוזר לכם "לשבור" את המחסום הזה אם בכלל...

בשבילי המפתח הוא פעילות משותפת או מכנה משותף עמוק. כשעושים יחד דברים (עבודה, התנדבות, חוג...) או שיש משהו משותף שחשוב לנו - למשל, אידיאולוגיה, תחביב, סופר אהוב - זה עוזר לדלג מעל המחסום.
אני די ביישנית וחוששת ליצור קשרי חברות, אבל במפתיע יש לי כאן הרבה חברים חדשים. אולי הכי קשה זה לקפוץ למים, להעז להאמין שאני כבר לא הילדה החדשה בכיתה, העולה החדשה שאף אחד לא רוצה להתחבר אליה. כשהבנתי שאני - אני ואין צורך לנסות להיות כמו המקומיים, פתאום נעשה לי קל לרכוש חברים אמיתיים. השנה הראשונה היתה די קשה.
 
למעלה