קודם כל, אני לא חושב שיש חוזה שכזה
מהסיבה הפשוטה שכאני כקורא קונה ספר מסדרה לא גמורה, אני לוקח על עצמי את הסיכון שהיא לא תסתיים. הקניה שלי הביאה בחשבון את התרחיש הזה, ואף על פי כן שילמתי, כדי לעודד את יציאת הספר הבא. זה אותו הגיון שבגללו הבנק לא ייתן לי בהלוואה שקל אם אני אבטיח להחזיר לו מחר שקל. הוא יירצה ריבית, שמשקפת בין היתר את הסיכון שלא אחזיר לבנק מחר, סיכון שהבנק לוקח בחשבון כשהוא מחלק לאנשים הלוואות.
אבל גם אם נניח שאכן קיים חוזה כזה, ברור לנו שיש בחוזה הדמיוני הזה גם סעיפי ביטול התחייבות. למשל, ברור לכולם שאם (חלילה) תקרה למרטין איזו תאונה, הוא לא יהיה מחוייב לחזור מהקבר, עם עיניים כחולות וידיים שחורות, ולהמשיך לכתוב. אבל גם במקרים פחות קיצוניים ההתחייבות לכאורה הזו בטלה: נניח מצב רפואי שלא ישאיר לו פנאי לדברים אחרים, מצב כלכלי שלא ישאיר לו פנאי לכתיבה (כן, הוא מתפרנס מכתיבה. ועדיין). כל הנסיבות שקרויות "כח עליון". הלאה - מה אם הוא באמת רוצה להשלים את הספר אבל לא יכול מסיבות כמו מחסום כתיבה, או חוסר יכולת לתפור עלילה ("הקשר המיריני" המפורסם הוא דוגמה לזה), או סתם לו"ז עמוס: כן, גם מי שהתחייב למשהו, לא חייב לשעבד את כל החיים שלו להתחייבות הזו. הוא זכאי גם לנופש מדי פעם, הוא זכאי לזמן איכות עם המשפחה, וכו' וכו'.
אז האם אכן מרטין נמצא במצב כזה, של "רוצה, אבל לא יכול"? לדעתי, התשובה כן. הסדרה הזו היא המגנום אופוס שלו. מפעל החיים שלו. הוא כתב לא מעט דברים, אבל עליה הוא ייזכר, לטוב ולרע. בזה הוא השקיע את כל כולו, ועל זה הוא עובד כבר כמעט שלושה עשורים מהחיים שלו. אין לו שום אילוץ כלכלי שמחייב אותו לכתוב, הוא אדם עשיר מספיק, ועדיין, הוא כותב. למה? כי הוא רוצה, כי זה מפעל החיים שלו וכו'. אני חושב שאי אפשר לפקפק ברצון הכן שלו לסיים את הכתיבה. ואם הוא רוצה ועדיין ספר לא יוצא - כנראה שהוא באמת לא יכול.
ודבר אחרון: כשיש לחץ להאיץ את התהליך, כל תהליך, הרבה פעמים התוצאה היא מוצר פגום. רואים את זה בסרטים, במשחקי מחשב, וגם בספרים. אפילו אצל מרטין עצמו ראינו את זה: "ריקוד" נולד פג, הוצא לפני זמנו, וסבל מזה קשות. הוא היה ספר שלדעתי משמעותית פחות טוב מקודמיו. אז אני שותף לרצון לראות עוד, אבל אני מעדיף שיהיה מאוחר יותר וטוב יותר, מאשר מוקדם מדי, בוסרי ותפל. במובן מסויים, עדיף אפילו שלא ייצא בכלל, ושסדרת הספרים תישאר בלתי גמורה מאשר שתצא בוסרית רק כדי לעמוד בדדליינים. למעשה, יש את סדרת הטלוויזיה. היא תגלה לנו את הסוף המתוכנן (אלא אולי אם ייתברר שדינקלג' או הרינגטון או קלארק הם עברייני מין, מה שכבר ביטל סדרות...), ואת הפרי הבוסרי הזה יהיה לנו. את הספרים שלי אני מעדיף משובחים, גם אם מאוחרים. אם לצאת עכשיו ולצאת טוב סותרים, התשובה שלי ברורה.
נ.ב.
אני מעריך שזה לא יגיע לזה, אבל בל נשכח שמעריצים שחשבו שמגיע להם כבר עשו דברים נוראיים, ע"ע ג'ון לנון.