אז מתי נראה אותך בבית גלעד שליט, תקפוץ לשישי?
שלום, פעם ראשונה שאני נכנס לפורום החשוב הזה ומצאתי לנכון לשתף אתכם במה שכתבתי לפני זמן קצר בפורום אחר. (פורסם לראשונה ב19.06.08, פורום מוזיקה ישראלית YNET ). כותרת: אתם רגועים? תתכוננו, ממש היום היא מתחילה. לפנים ולבטן זה כבר כמה ימים (אתם מכירים את הפתיחה, נכון?)... זה כבר כמה ימים שב"צוותא" מופיע זמר מחופש עם שירים מאתמול, שאיש לא יבין. שאיש לא יתפוס. שאיש לא יתפוס, אתם תופסים?! ואצלי, זה כבר כמה ימים - ובעצם, במדויק 724 ימים - שבצוותא שלנו מופיע חייל לא מחופש, אמיתי, כזה עם מדים של זית (באורגינל) עם מילים מאתמול, שאיש לא יבין. שאיש לא יתפוס. לא יתפוס. ואתם? גם אולמרט לא. מחר כפי שנכתב, נחתם וכפי ששמענו מתחילה הפסקת האש. בשש. אש-שש (מישהו שם ממש קראטיבי) וכפי שכתבו זאת בגדול שחור על-גבי לבן בכותרות העיתונים - לפחות זה שברשותי (ידיעות אחרונות) "רגיעה עכשיו, שליט אחר כך". אין, אין לפחות לדעתי הצנועה שום אפשרות אחרת מלבד הכותרת "רגיעה כעת, גלעד שליט - גם כן". זה פשוט לא יאמן איך פעם אחר פעם הממשלה שבראשה עומד אולמרט לא מצליחה להוציא אותו מתוככי עזה ומאחיזת יד הרשע. לפני קצת יותר משבוע פירסמו בכלי התקשורת בדבר מכתב אשר הגיע מגלעד שליט לידי הוריו באמצעות נציגים של מרכז קרטר. המכתב, שמכיל לא יותר ממספר שורות בודדות, ממש זועק לעזרה. אם יכלו שורות מכתב אחד להשמיע קול וודאי היה נשמע קול חזק, קול אדיר ועוצמתי. אאא-הההההה. אומנם לא ראיתי את המכתב אך תוכנו, ואני מקווה שהציטוטים נכונים, נחשף במקצת: "אני חולם על היום שבו אחזור לביתי... אני מקווה לחזור מהר ודורש מהממשלה שלי לא לנטוש אותי". לא לנטוש אותי. אז מה ככה נוטשים אולמרט, מפקירים חייל מאחור. יום אחרי שקראתי את זה חשבתי שאכתוב מכתב, מכתב כזה וירטואלי ברשת, שאמען אותו לגלעד. (תגיד, אין לך מייל?) בסוף לא עשיתי זאת, אבל אם כן כך הוא היה נכתב: "היי גלעד, אומנם אנחנו לא מכירים, אנחנו לא בני אותו מחזור גיוס ואף לא למדנו יחד בבית ספר, גם לא הייתי מעולם במצפה הילה, מקום מגוריך. אך חשבתי עליך קראתי את דבר פירסום המכתב ששלחת ורציתי לספר לך שכאן אצלנו בארץ הכל בשיגרה - אתה יודע הולכים מכאן לשם, עוברים משם לכאן - יושבים באיזה בית קפה קטן, שותים משהו עם איזה עוגה; עוברים באיזה קניון יש עכשיו מה זה מבצעים טובים: 1+1, 50% על פריט שני. סיילים. סיילים. סיילים. מוכרים היום ובורחים מחר. הכל בשקל (דולר כבר לא שווה, זה לא מה שהיה פעם); אה, ויש גם את יורו - לא המטבע - יורו 2008. ממש חגיגה של כדורגל משובח: אדומים-כחולים-צהובים-כתומים, ממש שלל צבעי הקשת, רצים רצים רצים. לאן? לא יודע, אבל טוב שיש להם כיוון. אבל אתה, אתה. לך אין דאגות, התלבטויות- קניון קפה סיילים יורו. מה רע. כבר כמעט שנתיים אתה מבלה בכיף, לא ישן, 'פול מון' פארטי אול נייט לונג . פיצוצים עליך יא שליט. כן, תפסת ראש. מה, לא באו מכוכב נולד לנסות להחזיר הביתה?! התחילה עונה 6. אש. ואל תשאל כמה אולמרט סובל, ממש לא נעים. הוא אפילו בכה. כן, ככה אמיתי הראו בטלוויזיה. אבל זה לא היה עליך או על המדינה שהולכת פייפן, זה היה על טומי (ובאמת אבידה). אתה יודע, כן, אבא של יאיר. הם היו חברים ועל חבר מותר לבכות במיוחד כזה קרוב שנמצא לצידך ותומך בך גם ברגעים לא קלים. הוא ידע שחברים הם לא חלק מאיזה דיל, הם לא למכירה. אבל זה האולמרט כמו בבתים כך גם בערכים, הכל בר-סחר, מטבע עובר מיד ליד מיד ליד. ועדיף שיהיה עכשיו, ובמזומן. מעטפות יתקבלו בברכה. אז אתה מבין גלעד, הכל כאן ממש דברים שבשיגרה ומחר (היום) ב-19 ליוני תתחיל הרגיעה. בעוטף עזה ישרור שקט, ולא ישמע פיצוץ קסאם ולא קול מרגמה; בחוצות תל אביב יחגגו את יום המוזיקה ואנשים יפזזו עד הנץ החמה; ברבע גמר היורו תשחקנה פורטוגל המזהירה נגד גרמניה המשמימה (אבל "ממושמעת" כדבר הפרשנים); משפחות החיילים החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר גם הן בתמונה ומחר אולי יספרו את שאמר להם בפגישה עופר דקל ויעדכנו בדבר סיום הפרשה העגומה; ו... ואצלנו כאן בבית נאפה עוגה, נביא פרחים ונרים את אמא לרגל הגיעה לגיל שהוא ששש... ממש חצי ממאה עשרים (מזל טוב והמון אהבה ). אז מתי נראה אותך בבית גלעד שליט, תקפוץ לשישי?! הלוואי! מצפה לראותך, ובקרוב יוסי" אל תפחד אתה לא לבד אם יחזור שוב רגע הפחד אבוא להושיט לך יד תמיד אהיה קרוב אליך לחבק במקרה שתרעד עכשיו פעמוני אזהרה מצלצלים בראשך אתה רוצה לשכוח להתחיל מהתחלה אל תפחד/ אהוד בנאי (מ' ול': א. בנאי)
שלום, פעם ראשונה שאני נכנס לפורום החשוב הזה ומצאתי לנכון לשתף אתכם במה שכתבתי לפני זמן קצר בפורום אחר. (פורסם לראשונה ב19.06.08, פורום מוזיקה ישראלית YNET ). כותרת: אתם רגועים? תתכוננו, ממש היום היא מתחילה. לפנים ולבטן זה כבר כמה ימים (אתם מכירים את הפתיחה, נכון?)... זה כבר כמה ימים שב"צוותא" מופיע זמר מחופש עם שירים מאתמול, שאיש לא יבין. שאיש לא יתפוס. שאיש לא יתפוס, אתם תופסים?! ואצלי, זה כבר כמה ימים - ובעצם, במדויק 724 ימים - שבצוותא שלנו מופיע חייל לא מחופש, אמיתי, כזה עם מדים של זית (באורגינל) עם מילים מאתמול, שאיש לא יבין. שאיש לא יתפוס. לא יתפוס. ואתם? גם אולמרט לא. מחר כפי שנכתב, נחתם וכפי ששמענו מתחילה הפסקת האש. בשש. אש-שש (מישהו שם ממש קראטיבי) וכפי שכתבו זאת בגדול שחור על-גבי לבן בכותרות העיתונים - לפחות זה שברשותי (ידיעות אחרונות) "רגיעה עכשיו, שליט אחר כך". אין, אין לפחות לדעתי הצנועה שום אפשרות אחרת מלבד הכותרת "רגיעה כעת, גלעד שליט - גם כן". זה פשוט לא יאמן איך פעם אחר פעם הממשלה שבראשה עומד אולמרט לא מצליחה להוציא אותו מתוככי עזה ומאחיזת יד הרשע. לפני קצת יותר משבוע פירסמו בכלי התקשורת בדבר מכתב אשר הגיע מגלעד שליט לידי הוריו באמצעות נציגים של מרכז קרטר. המכתב, שמכיל לא יותר ממספר שורות בודדות, ממש זועק לעזרה. אם יכלו שורות מכתב אחד להשמיע קול וודאי היה נשמע קול חזק, קול אדיר ועוצמתי. אאא-הההההה. אומנם לא ראיתי את המכתב אך תוכנו, ואני מקווה שהציטוטים נכונים, נחשף במקצת: "אני חולם על היום שבו אחזור לביתי... אני מקווה לחזור מהר ודורש מהממשלה שלי לא לנטוש אותי". לא לנטוש אותי. אז מה ככה נוטשים אולמרט, מפקירים חייל מאחור. יום אחרי שקראתי את זה חשבתי שאכתוב מכתב, מכתב כזה וירטואלי ברשת, שאמען אותו לגלעד. (תגיד, אין לך מייל?) בסוף לא עשיתי זאת, אבל אם כן כך הוא היה נכתב: "היי גלעד, אומנם אנחנו לא מכירים, אנחנו לא בני אותו מחזור גיוס ואף לא למדנו יחד בבית ספר, גם לא הייתי מעולם במצפה הילה, מקום מגוריך. אך חשבתי עליך קראתי את דבר פירסום המכתב ששלחת ורציתי לספר לך שכאן אצלנו בארץ הכל בשיגרה - אתה יודע הולכים מכאן לשם, עוברים משם לכאן - יושבים באיזה בית קפה קטן, שותים משהו עם איזה עוגה; עוברים באיזה קניון יש עכשיו מה זה מבצעים טובים: 1+1, 50% על פריט שני. סיילים. סיילים. סיילים. מוכרים היום ובורחים מחר. הכל בשקל (דולר כבר לא שווה, זה לא מה שהיה פעם); אה, ויש גם את יורו - לא המטבע - יורו 2008. ממש חגיגה של כדורגל משובח: אדומים-כחולים-צהובים-כתומים, ממש שלל צבעי הקשת, רצים רצים רצים. לאן? לא יודע, אבל טוב שיש להם כיוון. אבל אתה, אתה. לך אין דאגות, התלבטויות- קניון קפה סיילים יורו. מה רע. כבר כמעט שנתיים אתה מבלה בכיף, לא ישן, 'פול מון' פארטי אול נייט לונג . פיצוצים עליך יא שליט. כן, תפסת ראש. מה, לא באו מכוכב נולד לנסות להחזיר הביתה?! התחילה עונה 6. אש. ואל תשאל כמה אולמרט סובל, ממש לא נעים. הוא אפילו בכה. כן, ככה אמיתי הראו בטלוויזיה. אבל זה לא היה עליך או על המדינה שהולכת פייפן, זה היה על טומי (ובאמת אבידה). אתה יודע, כן, אבא של יאיר. הם היו חברים ועל חבר מותר לבכות במיוחד כזה קרוב שנמצא לצידך ותומך בך גם ברגעים לא קלים. הוא ידע שחברים הם לא חלק מאיזה דיל, הם לא למכירה. אבל זה האולמרט כמו בבתים כך גם בערכים, הכל בר-סחר, מטבע עובר מיד ליד מיד ליד. ועדיף שיהיה עכשיו, ובמזומן. מעטפות יתקבלו בברכה. אז אתה מבין גלעד, הכל כאן ממש דברים שבשיגרה ומחר (היום) ב-19 ליוני תתחיל הרגיעה. בעוטף עזה ישרור שקט, ולא ישמע פיצוץ קסאם ולא קול מרגמה; בחוצות תל אביב יחגגו את יום המוזיקה ואנשים יפזזו עד הנץ החמה; ברבע גמר היורו תשחקנה פורטוגל המזהירה נגד גרמניה המשמימה (אבל "ממושמעת" כדבר הפרשנים); משפחות החיילים החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר גם הן בתמונה ומחר אולי יספרו את שאמר להם בפגישה עופר דקל ויעדכנו בדבר סיום הפרשה העגומה; ו... ואצלנו כאן בבית נאפה עוגה, נביא פרחים ונרים את אמא לרגל הגיעה לגיל שהוא ששש... ממש חצי ממאה עשרים (מזל טוב והמון אהבה ). אז מתי נראה אותך בבית גלעד שליט, תקפוץ לשישי?! הלוואי! מצפה לראותך, ובקרוב יוסי" אל תפחד אתה לא לבד אם יחזור שוב רגע הפחד אבוא להושיט לך יד תמיד אהיה קרוב אליך לחבק במקרה שתרעד עכשיו פעמוני אזהרה מצלצלים בראשך אתה רוצה לשכוח להתחיל מהתחלה אל תפחד/ אהוד בנאי (מ' ול': א. בנאי)