האמת? אני כבר יומיים מנסה להחליט
אם אני עצובה מזה שהטירוף עומד להתחיל שוב (ברגע שמתחילה שנת הלימודים האקדמית אין לי רגע דל והבעיה היא שזה לא או סקנדל או פסטיבל כמאמר השיר אלא בעיקר החלק ששל הסקנדל...)
או שמחה שהחיים עומדים לשוב למסלולם ה"נורמלי" (עד כמה שהחיים שלי נורמליים...)
אני מניחה שהימים הקרובים יכריעו בסוגיה...