רוצה עוד 1
New member
אז נעלמתי לי לכמה ימים...
אז נעלמתי לי לכמה ימים...
האמת, לא היה לי ממש זמן לעכל עד הסוף את המשמעויות של המצב הזה. היו לי יותר מדי ריצות וסידורים, חלקם קשורים לסיום העבודה, חלקם לטיפולים. מחר השאיבה. אני מגיעה אליה בריצה מטורפת, בלי להתרגש, לצפות, כמעט בלי אוויר. מיום שישי שעבר הייתי כל יום במעקב - הזרועות שלי מחוררות לחלוטין. תוסיפו על זה את הדקירות הכפולות בערב - הורמונים וצטרוטייד - ותאמינו לי שאני כבר נראית ממש כמו כרית סיכות. הדקירה האחרונה היתה אתמול בשתיים בלילה - קיבלתי כוריגון במחלקת הנשים בבילינסון, בדיוק קומה מעל המקום בו ילדתי את שי. אז שמחתי לראות שכלנית שברה את הדפוס שהתחיל להווצר כאן של בטאות נמוכות שלא עולות. מכאן והלאה - רק בטאות מכפילות, משלשות ועולות עולות עולות! תודה לכל מי שהשתתפה בצערי על אבדן מקום העבודה שלי. אני לא ממש אופטימית, אבל בינתיים אשתדל להנות מהפנאי הכפוי ואנסה לנוח עד כמה שאוכל לאחר ההחזרה, בהתחשב שעכשיו יש לי את הילדים איתי בבית מהצהריים. אני מניחה שבשלושת הימים הראשונים אוכל להשאיר אותם בצהרונים שלהם. הדס על כל פנים מאוד שמחה על הסידור החדש, לאכול צהריים עם אמא ולעשות שיעורים בבית, לפני הצהריים. אז תחזיקו לי אצבעות מחר, לשאיבה.
אז נעלמתי לי לכמה ימים...
האמת, לא היה לי ממש זמן לעכל עד הסוף את המשמעויות של המצב הזה. היו לי יותר מדי ריצות וסידורים, חלקם קשורים לסיום העבודה, חלקם לטיפולים. מחר השאיבה. אני מגיעה אליה בריצה מטורפת, בלי להתרגש, לצפות, כמעט בלי אוויר. מיום שישי שעבר הייתי כל יום במעקב - הזרועות שלי מחוררות לחלוטין. תוסיפו על זה את הדקירות הכפולות בערב - הורמונים וצטרוטייד - ותאמינו לי שאני כבר נראית ממש כמו כרית סיכות. הדקירה האחרונה היתה אתמול בשתיים בלילה - קיבלתי כוריגון במחלקת הנשים בבילינסון, בדיוק קומה מעל המקום בו ילדתי את שי. אז שמחתי לראות שכלנית שברה את הדפוס שהתחיל להווצר כאן של בטאות נמוכות שלא עולות. מכאן והלאה - רק בטאות מכפילות, משלשות ועולות עולות עולות! תודה לכל מי שהשתתפה בצערי על אבדן מקום העבודה שלי. אני לא ממש אופטימית, אבל בינתיים אשתדל להנות מהפנאי הכפוי ואנסה לנוח עד כמה שאוכל לאחר ההחזרה, בהתחשב שעכשיו יש לי את הילדים איתי בבית מהצהריים. אני מניחה שבשלושת הימים הראשונים אוכל להשאיר אותם בצהרונים שלהם. הדס על כל פנים מאוד שמחה על הסידור החדש, לאכול צהריים עם אמא ולעשות שיעורים בבית, לפני הצהריים. אז תחזיקו לי אצבעות מחר, לשאיבה.