אז סוף סוף קיבלתי אישור...

[POOH*]

אז סוף סוף קיבלתי אישור...

גרסת האביר ללידה..

וכמובן שהוא גם אישר להוסיף את זה במאמרים לסיפור שלי ושל טושה. ומה שלומנו? בסדר בסך הכל.. ברגעים אלו אנחנו בקפיצת גדילה.. לא קל לקפוץ עם שניים.. אז גיא הועברה להורים שלי- אחרי לילה בלי שינה.. גם כדי שתוכל לנצל רגעים אחרונים עם הדודה..[אחותי הקטנה טסה היום לטיול לחצי שנה בערך..] אבל מאי הקטן הוא פלא אמיתי.. נולד רגוע ונשאר כזה מאז... אוכל - פולט, ישן ומחרבן.. ואני משתדלת להשלים קצת שעות שינה במשך היום.. ועכשיו לקחתי הפסקה לבדוק בשלומכן.. POOH

 

[mise]

איך הולך לגיא עם מאי?

 

[POOH*]

די בסדר...

אתמול פעם ראשונה הייתי עם שניהם לבד לכמה שעות טובות. שבוע שעבר כל הזמן היו פה לעזור לי אז יצא רק שעה פה - שעה שם. ומאד חששתי מהפעם הראשונה הארוכה ועבר די בסדר. חלק מהזמן היא פשוט מתעלמת ממנו.. היא לא מתייחסת אליו בכלל... אבל נצמדת אליי. אתמול למשל היא רוב הזמן לא רצתה לשחק רק לשבת עלי ליד מאי. ורק כשאחותי הגיעה היא ירדה ממני והלכה לשחק איתה. אבל כשהוא היה עירני וקצת ניהלתי איתו שיחה היא באה לידי ודיברה איתו גם.. ומדי פעם היא מבקשת לתת לו יד. או מתחילה לחבק ולנשק אותו. וכשאני מספרת לה כמה אני אוהבת אותה בחלק מהפעמים היא ישר זועקת מאי - כלומר צריך לספר גם למאי כמה אני אוהבת אותו. הכי קשה לה בלילה כשהיא רוצה לישון ורוצה שרק אמא תרדים אותה ומאי בדיוק יונק. אז אנחנו משתדלים למצוא חלון זמנים בין ההנקות שאבא יחזיק אותו ואני אוכל לתת לה את החצי שעה הירדמות עם אמא.. ואם לא מצליחים אני משתדלת בכל זאת להניק אותו במיטה ואבא שוכב לידה.. ואז לוקח לה יותר זמן להירדם כי היא קמה מדי פעם לבדוק שלא ברחתי מהמיטה אבל כבר כן מקבחלת את זה שכשמאי רעב זה קודם להכל. היא לא מרוצה מזה אבל מקבלת.. בקיצור בסך הכל המצב די בסדר... חייבת להודות שלא מאד דאגתי לפני הלידה למרות שמסביב ניסו מאד להפחיד אותי ובנתיים חוסר הדאגה שלי הוכח כמוצדק. מקווה שימשיך ככה... ותודה על ההתעניינות... POOH

 

[mise]

רגע יש לי עוד שאלות..

אתם בעניין המיטה המשפחתית? כי אם כן, רציתי לדעת איך זה הולך עם גיא ומאי. איך גיא היתה נרדמת לפני שמאי הגיע, רק איתך?

 

[POOH*]

כן

קודם כל אני אבהיר איך אנחנו ישנים - יש לנו מזרון ענק [190X200]. בהתחלה גיא ישנה איתנו במזרון.. ולפני כמה חודשים קנינו לה מזרון יחיד, הצמדנו לשלנו וככה היא ישנה איתנו במיטה שלה אבל באותו גובה שלנו. היא הייתה מאד גאה במיטה שלה.. עם מצעים אחרים וכו'.. ולא היו לה שום בעיות לעבור לישון שם מהמזרון שלנו. היא יודעת שגשיש אור בחוץ מותר לה לעבור אלינו למזרון.. בד"כ זה קורה אחרי שאבא כבר קם לעבודה והיא עוברת לכרית שלו. לפני הלידה גיא נרדמה כמעט רק עם אמא. כשאני שוכבת לידה והיא ממזמזת/מלטפת לי את היד עד שהיא נרדמת. לעיתים נדירות מאד היא הסכימה שאבא ירדים אותה.. ברוב הכמעט מוחלט של הלילות היא נרדמה איתי. באיזשהו שלב בהריון חשבנו שאולי כדאי להתחיל להרגיל אותה לזה שאבא ירדים אותה אבל היא כל כך התנגדה שויתרנו על זה והחלטנו שנתמודד אחרי הלידה. ובנתיים זה מוכיח את עצמו. לא קל לה.. אבל נראה שהיא כן מבינה שזה מה יש ושכשמאי בוכה הוא קודם... ואת מוזמנת לשאול כל מה שבא לך.. כאן.. במסר או בטלפון.. POOH

 

[mise]

שלחתי לך מסר ../images/Emo13.gif

 

[מבשלת בבטן]

איזה יופי

נשמע הרמוני לחלוטין. שתי שאלות קטנות: האבא כתב שענת פקעה את המים לפני שהתחלת ללחוץ- יש לך מושג למה בעצם? האם את שמה לב להבדל בין הרוגע של מאי לרוגע של גאי, אחרי הלידה ובימים הראשונים (גם בהקשר להנקה)? מזל שההורים שלך קרובים ועוזרים לך, תשתדלי לנצל את זה כמה שאפשר למנוחה!

 

[POOH*]

כן - לשתי השאלות...

שאלתי אותה למחרת הלידה למה.. היא הסבירה לי שבעצם לא חייבים לעשות את זה אבל אם הבועת מים יוצאת שלמה זה אמנם יפה לראות אבל לפעמים זה מתפוצץ ץוך כדי היציאה ואז התינוק בולע המון מים וזה עלול לסכן אותו. וגם זה עלול לעכב את היציאה.. כי הוא צריך לדחוף גם את המים החוצה. ובגלל שכבר הייתי בפתיחה מלאה פקיעת המים לא כואבת ובכלל לא הרגשתי שהיא עשתה את זה עד שדיברנו על זה והיחא אמרה לי שהיא פקעה והם לא ירדו לבד. ולגבי ההבדלים - גיא הייתה מאד לא רגועה. היא עברה לידה קשה.. וגם הייתה עם ריפלוקס כך שכל הנקה בעצם גרמה לה לעוד כאב.. וגם לקח לה זמן להתגבר על הלידה. כל חצי השנה הראשונה לחייה היא הייתה מתחילה לבכות בכל פעם שדיברתי על הלידה שלה לידה. כך שכן... יש הרבה הבדלים.. שנובעים אני מניחה גם מההבדלים באופי בינהם וגם מההבדלים בלידה.. ואני מקווה שגם מכך שלמאי אין ריפלוקס - אם כי אני עדיין לא בטוחה בזה לגמרי. POOH

 

[ט ו ש ה]

אני אוהבת את הסיפור של האביר

הוא מוציא אותי ממש גיבורה עם חבל הטבור הזה

מה שמצחיק זה, שעד שלא קראתי מה שהוא כתב, לא הייתי בטוחה בעצמי שענת פקעה את המים, ולא חשבתי שזה משהו שאני צריכה להעלות.

 

[רודפת העפיפונים]

פו את ההשראה שלי השבוע

עוקבת אחרייך (ותיקה מ"אמנות הלידה") והיה כיף כל כך לקרוא על הלידה הנפלאה, ושלא עשיתם ברית ("כרית" כמו שהבעל שלי הציע לקרוא לזה), ועכשיו שהולך לכם בסדר עם השינה יחד (התוכנית שלנו לשינה דומה להפליא...), ממש כיף לשמוע ואני מאחלת לך שימשיך ככה! בכלל החלטתי בזמן האחרון שאני מתעניינת בשלושה סוגים של סיפורי לידה (אחרי לידה ראשונה כואבת מדי, שעושה לי פנטזיה לקיסרי, למרות שאני מתכננת ללדת שוב בבית כמובן): לידה שניה קצרה ויצאו ממנה שלמים אפידורל שעיכב את הלידה קיסרי שהיה קשה להתאושש ממנו אז נתת לי את הסוג הכי חשוב

 

[עינבלית]

איזה גרסה-פשוטה וקולעת!

איך הסתרתם את הצירים מאביך???

 

[mise]

יפה. הסיפור הגברי..

רק עכשיו התיישבתי לקרוא. חשבתי שזה יהיה את יודעת.. סיפור לידה כזה שבד"כ צריך להתיישב לקרוא אותו (כך אני מרגישה תמיד לגבי סיפורי לידה) והנה גיליתי סיפור קליל מאוד, קולח וקצרצר. הופה היי לאביר@!