אז... סיימתי!
ומגניב לי ואני מאושרת כי יאיי, העונה הזאת הפכה להיות ממש נפלאה!
את ארבעת הפרקים הראשונים אהבתי, ונהניתי מהם, אבל מפרק 5 זה נעשה פשוט נהדר ו- וואו לחלוטין. כי הפרקים הראשונים, עם כמה שהם היו טובים... הם לא היו וואו. הם לא היו "אע אני לא נושמת דוקטור הו די למה אני לא מסוגלת לנשום בפרקים שלךךךךך". ועכשיו כן! כלומר, לא הפרק של הכריסמס. אבל פרק 5, כן. ופרק-כריסמס היה מעולה גם הוא, גם אם לא מסעיר.
אז, כל מיני דברים שאני רוצה להגיד:
Smaller on the outside! הא! צחקתי בקול בקטע הזה
ובכלל, קלרה אדירה! וכל הסיפור שלה נראה מרתק לחלוטין! אני כבר ממש סקרנית ורוצה לדעת מה קורה איתה. והיא מגניבה. והיא כיפית. ואני אוהבת אותה! ויש לי תחושה שהעונה השביעית תהיה מצוינת! וכיף לי! ואני מתרגשת, למקרה שלא הבחנתם!
כמות הרפרנסים בפרק הזה גרמה לי לאושר עצום (בתור חולת רפרנסים) והיה לי ממש כיף ואיזה פרק נהדר וכיף לי. כבר אמרתי שכיף לי?
הדוקטור כבר לא מציל את העולם- מה?! רציתי לזרוק משהו על המסך בכל פעם שזה הוזכר. מה נסגר אתך דוקטור. כבר איבדת מלווים לפני. מה קרה שפתאום העולם כבר לא מעניין אותך? איפה ה"האנשים שבעולם הזה מאוד יקרים לי"?
ופונד. ידעתי שזה מה שהיא תגיד! ברגע שהירוקה (שכחתי מה השם שלה
) אמרה לה לשלוח הודעה של מילה אחת ישר חשבתי "פונד!" ועד שהיא אמרה את זה בעצמה אמרתי מיליון פעם בערך "פונד! פונד! פונד!" וזה היה אדיר.
אני שמחה, כמובן, שבסופו של דבר הוא חזר לעצמו. הוא היה נראה מאושר בסוף הפרק. קצת הרגשתי שהנה, מחזירים לי את הסדרה הישנה (לא הישנה באמת. הסדרה של ראסל. שהיא כבר ישנה). התחלתי להרגיש ככה כבר בפרק הרביעי (מכל מיני סיבות שלא קשורות לאיכות הפרק, אלא לדברים שהופיעו בפרק). זה התחזק (מאוד) בפרק החמישי. ועכשיו זה כבר מאוד חזק. יש לי ציפיות גבוהות מהעונה הזאת ואני מקווה לא להתאכזב.
אני לא ממש יודעת איך להסביר את התחושה הזאת- זאת פשוט תחושה. ואני מקווה שזה לפחות קצת נכון. או הרבה.
עוד כמה דברים לגבי הפרק הזה:
הסונטאר ממש הצחיק אותי, וגם הסילוריאנית וג'ני היו מעולות. הסיפור היה ממש מעניין ומרתק ומפחיד (ועוד פוביה לאוסף, פוביה מאנשי שלג. יופי מופאט!). אהבתי את הפרק מאוד מאוד.
פרק 5 היה כל כך נהדר ונפלא ומעולה ואע.
קודם כל, ריבר. בכל פרק אני מתאהבת בה מחדש. היא אדירה והיא מגניבה והיא מושלמת. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את הקשר שלה ושל הדוקטור, הוא מקסים (ומשעשע ביותר) בעיניי.
והיא נהדרת. היא פשוט נהדרת. כל מה שהיא עושה נפלא, כל מילה שהיא מוציאה מהפה נפלאה, כל דבר שקשור אליה נפלא. אני לא רוצה בכלל לחשוב על מה שהולך לקרות. אני מנסה להכחיש את זה. (וזה לא מצליח
)
איימי ורורי היו מקסימים. רורי... האיש שתמיד מת, מת שוב. והפעם באמת. ממש הצחיק אותי שאיימי שאלה אותו "אתה תקום לתחיה?" והוא ענה "מתי אני לא?"
והסוף היה עצוב. מאוד. מאוד. הפתיע אותי שבכיתי (לא כי לא אהבתי אותם. דווקא אהבתי אותם. בעיקר את רורי. אלא בגלל מאט שמפריע לי להתרגש בעונות האחרונות). אבל זה קרה. האחרית-דבר של איימי שברה אותי לחלוטין. והסוף שלהם מאוד עצוב (כן, הם חיו יחד, וזו איזשהי נחמה, אבל איזה מן חיים? הם חזרו לעבר, ואין להם שם כלום, והם רחוקים מכל מה שהם מכירים.. זה נוראי).
ובחזרה לפרק-
כולו היה אדיר. גם המלאכים, שחזרו להיות כמו שהכרנו אותם בבלינק (ולא כמו בעונה החמישית). בהתחלה התבאסתי שהחזירו אותם כי חשבתי ששוב הם יהיו כמו בעונה החמישית. אבל הם לא. וזה היה מעולה. אז אני שמחה שהחזירו אותם.
הוא היה מרתק ועצוב ומפתיע ומגניב ומעניין וכל מה שאני רוצה שיהיה בפרק של הדוקטור (חוץ מדיוויד טננט. אבל you can't always get what you want).
בקיצור, כיף לי. אני מרוצה מאוד. אני אוהבת את ריבר. אני מחכה שמאט יתחלף (הוא חמוד, והתרגלתי אליו, אבל... נקסט). אני כבר לא יכולה לחכות לפרק הבא. ואני לא מאמינה שסיימתי לצפות בכל הפרקים ששודרו
ומגניב לי ואני מאושרת כי יאיי, העונה הזאת הפכה להיות ממש נפלאה!
את ארבעת הפרקים הראשונים אהבתי, ונהניתי מהם, אבל מפרק 5 זה נעשה פשוט נהדר ו- וואו לחלוטין. כי הפרקים הראשונים, עם כמה שהם היו טובים... הם לא היו וואו. הם לא היו "אע אני לא נושמת דוקטור הו די למה אני לא מסוגלת לנשום בפרקים שלךךךךך". ועכשיו כן! כלומר, לא הפרק של הכריסמס. אבל פרק 5, כן. ופרק-כריסמס היה מעולה גם הוא, גם אם לא מסעיר.
אז, כל מיני דברים שאני רוצה להגיד:
Smaller on the outside! הא! צחקתי בקול בקטע הזה
כמות הרפרנסים בפרק הזה גרמה לי לאושר עצום (בתור חולת רפרנסים) והיה לי ממש כיף ואיזה פרק נהדר וכיף לי. כבר אמרתי שכיף לי?
הדוקטור כבר לא מציל את העולם- מה?! רציתי לזרוק משהו על המסך בכל פעם שזה הוזכר. מה נסגר אתך דוקטור. כבר איבדת מלווים לפני. מה קרה שפתאום העולם כבר לא מעניין אותך? איפה ה"האנשים שבעולם הזה מאוד יקרים לי"?
ופונד. ידעתי שזה מה שהיא תגיד! ברגע שהירוקה (שכחתי מה השם שלה
אני שמחה, כמובן, שבסופו של דבר הוא חזר לעצמו. הוא היה נראה מאושר בסוף הפרק. קצת הרגשתי שהנה, מחזירים לי את הסדרה הישנה (לא הישנה באמת. הסדרה של ראסל. שהיא כבר ישנה). התחלתי להרגיש ככה כבר בפרק הרביעי (מכל מיני סיבות שלא קשורות לאיכות הפרק, אלא לדברים שהופיעו בפרק). זה התחזק (מאוד) בפרק החמישי. ועכשיו זה כבר מאוד חזק. יש לי ציפיות גבוהות מהעונה הזאת ואני מקווה לא להתאכזב.
אני לא ממש יודעת איך להסביר את התחושה הזאת- זאת פשוט תחושה. ואני מקווה שזה לפחות קצת נכון. או הרבה.
עוד כמה דברים לגבי הפרק הזה:
הסונטאר ממש הצחיק אותי, וגם הסילוריאנית וג'ני היו מעולות. הסיפור היה ממש מעניין ומרתק ומפחיד (ועוד פוביה לאוסף, פוביה מאנשי שלג. יופי מופאט!). אהבתי את הפרק מאוד מאוד.
פרק 5 היה כל כך נהדר ונפלא ומעולה ואע.
קודם כל, ריבר. בכל פרק אני מתאהבת בה מחדש. היא אדירה והיא מגניבה והיא מושלמת. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את הקשר שלה ושל הדוקטור, הוא מקסים (ומשעשע ביותר) בעיניי.
והיא נהדרת. היא פשוט נהדרת. כל מה שהיא עושה נפלא, כל מילה שהיא מוציאה מהפה נפלאה, כל דבר שקשור אליה נפלא. אני לא רוצה בכלל לחשוב על מה שהולך לקרות. אני מנסה להכחיש את זה. (וזה לא מצליח
איימי ורורי היו מקסימים. רורי... האיש שתמיד מת, מת שוב. והפעם באמת. ממש הצחיק אותי שאיימי שאלה אותו "אתה תקום לתחיה?" והוא ענה "מתי אני לא?"
והסוף היה עצוב. מאוד. מאוד. הפתיע אותי שבכיתי (לא כי לא אהבתי אותם. דווקא אהבתי אותם. בעיקר את רורי. אלא בגלל מאט שמפריע לי להתרגש בעונות האחרונות). אבל זה קרה. האחרית-דבר של איימי שברה אותי לחלוטין. והסוף שלהם מאוד עצוב (כן, הם חיו יחד, וזו איזשהי נחמה, אבל איזה מן חיים? הם חזרו לעבר, ואין להם שם כלום, והם רחוקים מכל מה שהם מכירים.. זה נוראי).
ובחזרה לפרק-
כולו היה אדיר. גם המלאכים, שחזרו להיות כמו שהכרנו אותם בבלינק (ולא כמו בעונה החמישית). בהתחלה התבאסתי שהחזירו אותם כי חשבתי ששוב הם יהיו כמו בעונה החמישית. אבל הם לא. וזה היה מעולה. אז אני שמחה שהחזירו אותם.
הוא היה מרתק ועצוב ומפתיע ומגניב ומעניין וכל מה שאני רוצה שיהיה בפרק של הדוקטור (חוץ מדיוויד טננט. אבל you can't always get what you want).
בקיצור, כיף לי. אני מרוצה מאוד. אני אוהבת את ריבר. אני מחכה שמאט יתחלף (הוא חמוד, והתרגלתי אליו, אבל... נקסט). אני כבר לא יכולה לחכות לפרק הבא. ואני לא מאמינה שסיימתי לצפות בכל הפרקים ששודרו
ויפה שהגבת ככה אליה באסיילום.
