אהבתי את הטעם החמצמץ!
באמת, זה סימן שהיה לך גם בחודש הקודם. אגב בהשראתך שמתי לב גם בכימי הקצרצר שלי, שפתאום לסלט האלוהי (והטבעוני, למען הסר ספק) שאני תמיד מכינה היה פתאום טעם לוואי של דגים
 
אגב, הצעה הוליסטית שלי לסיבה ל"דלקת בשן בינה" - פעם היו לי כאבים בלסת, באזור השיני בינה, שבאו והלכו במשך חודשים. היו ממש מציקים, וגם הלכו והתחזקו. השיניים היו פרפקט, אך אחד לא ידע מה הבעיה, עד שהמטפל שלי כפרה עליו אמר לי "נו זה ברור, על מה את כועסת כרגע נשמה?" ואני כזה, מה פתאום כועס- רגע, בעצם אני מאוד כועסת על משהו! וזהו, ברגע שהבנתי שאני כועסת, והכרתי בזה, אחרי כמה דקות שכחתי מהכאב והוא דעך. מאותו רגע כל פעם שכאב לי בלסת שאלתי את עצמי על מה אני כועסת, ותמיד תמיד הסתבר שבאמת כעסתי נורא על משהו ופשוט לא סיפרתי את זה לעצמי. אחרי כמה פעמים כאלה הכאבים הפסיקו לבוא...
 
מאז הכימי שלי, אחרי שירדו ההתרגשות וההורמונים, היו לי ימים מאוד מטלטלים, מלא בכי וטנטרומים שלא היו מביישים כל בן שנתיים (תודה לאל שבמרומים, רק כשהייתי לבד). כאילו היתה מלא אנרגיה רגשית שהיתה חייבת להשתחרר איכשהו, בלי קשר להאם אני מרגישה טוב או רע (הרגשתי די בסדר בחיי), אז היא פשוט השתחררה ככה.
 
אז אולי זה משהו דומה אצלך... כל הרגש העודף הזה מצא לו דרך ביטוי, בלסת. אם זה אכן זה, אז אולי כל מה שאת צריכה במקום אנטיביוטיקה זה כמה סשנים טובים של לרקוד עם מוסיקת מטאל בסלון ולפרק איזה כרית במכות
