אז, עוד לא ידעתי

[ענבר.]

אז, עוד לא ידעתי

שאמא שלי לא יודעת לבשל. המטבח היה פולני משהו, וכילד, אתה לא באמת מתעניין מה יש לך בצלחת. אכלנו. נקודה. כי אמא הגישה. נקודה. מאז, בגרתי, נכנסתי למסעדות, הרחתי ריחות אחרים, נחשפתי לתבלינים אקזוטיים והבנתי שיש הרבה מעבר לעוף המכובס שכיכב אצלנו בבית. היום, כשאני נכנסת למטבח הפרטי שלי, בין יצירות מופת לסתם פרוסה עם חמאה ודג מלוח, עולים בי געגועים למטבח החדגוני של אמא שלי, לפשטות הכמעט כלומניקית. ואני מבינה, שלא לתבשילים מגירי ריר אני באמת מתגעגעת, אלא לתקופת התום של ילדותי.

 

[פנה קוטה]

את כל כך צודקת

גם אצלי ברגעים הכי שמחים והכי לא, גם אני חוזרת למטבחה של אמי, שם היינו משוחחות את השיחות הכי חשובות, שם הייתי צופה בה מכינה את מטעמיה ושם גם למדתי לאהוב אהבת נפש את נושא הבישול ולכן זה מקצועי היום. עד היום אני מוצאת את עצמי עושה את אותן תנועות כמו שלה, אותם "משפטי מפתח" מטבחיים, וכמובן את החום שזורם ממנה עד היום, כמו תנור אבנים פתוח . היו זמנים ....לה לה לה ......

 

[yariv v v]

אח, נוסטלגיה.

אין כמו להתרפק על העבר---גם אם הוא היה סתם חרא, או גם כשלא ממש זוכרים מה היה. תמיד אני אומר לאשתי "כשאנחנו היינו ילדים, לא היו דברים כאלה כמו היום"...נגיד כשמדברים על אלימות נוער, שחיתות שלטונית וכו'. האמת, שהיו גם היו, רק שאז פשוט התקשורת לא היתה כה מפותחת, ובטלוויזיה היה ערוץ אחד. חוץ מזה, באמת פעם הכל היה יותר טוב. אין ספק (-:

 

[פנה קוטה]

"פעם הכל היה יותר טוב"... אהה לא

היה אחרת, היה יותר תמים, לא היה MTV ולא ערוץ האופנה , הנשים היו יותר נשיות, הגברים היו יותר מצ'ואים, וכו'.. וכו'... אבל היום. אנחנו בחלל. מי חלם? אולי היה יותר טוב בגלל שהיה יותר קל אבל זה הכל יחסי כמו שאמר אינשטיין....

 

[ענבר.]

אנחנו נוהגים לשלב את המילה "פעם"

בדרך כלל, בתקופות שקשה לנו, במקומות שאין לנו את הכח/חשק להתמודד. זה די נוח ודי אלגנטי להגיד - פעם היה טוב - וזה מוריד מעצמך את ה"אשמה" של "למה זה לא בדיוק מצליח".

 

[ענבר.]

להתרפק על העבר

גם כשלא ממש זוכרים מה היה. אני אנסה לחשוב על המשפט הזה שלך. למה לא ללכת קדימה? להתרפק או להתמרפק על דברים קיימים, עכשוויים, שאפשר לגעת בהם?

 

[yariv v v]

אומר לך למה התכוונתי----

"להתרפק על העבר". יש משהו מאד עמום בכל הנוסטלגיה הזו, שהרי מי באמת זוכר באופן חד וברור את כל החוויות שעבר בילדותו,נערותו וכו'. אם נגיד,לצורך העניין,אני מנסה להיזכר בחוויות מלפני 20 שנה. תמיד נזכור את ה"שורה התחתונה" של החוויה---או שהיתה טובה, או שלא.ברור שלא נזכור את כל פרטי הפרטים אחד לאחד (אלא אם מדובר במשהו טראומטי במיוחד...) כמו שאומרים "פעם לעגבניות היה טעם אחר"...כאילו שבאמת אפשר היום לגלגל על הלשון את הטעם של העגבניה מלפני 30 שנה.נו באמת.אבל יש בה,בהתרפקות על העבר מעין השוואה בלתי נמנעת שלנו כאנשים בוגרים בין מה שד'היום ומה שהיה. העגבניות היום לא פחות טעימות (-:

 

[ענבר.]

להתרפק לא רק בהקשר של חוויות

כמה פמעים ביום אתה שומע בהקשר הפוליטי מדיני - אה, אז, בתקופה של פעם הכל היה אחרת, מנהיג היה מנהיג, אוצר היה אוצר וכד'. ולעגבניות של פעם באמת היה טעם אחר, גם הזיבול היה אחר

 

[פנה קוטה]

שמת לב למשהו מעניין?

משתמשים במילה "פעם" גם בקשר לעתיד. למשל: פעם עוד יהיה טוב... וכו' ובקשר לזיבול, את צודקת. הזיבול היה אחר היום הזיבול הרבה יותר מסריח וזה לא קשור לעגבניות בכלל...

 

[ענבר.]

פעמי משיח

פעם = צעד. לכן, עוד צעד ו....יהיה טוב. הזיבול של היום לא רק מסריח, הוא בעיקר 'קסלוסיבי

 

[פנה קוטה]

כן , הכי חשוב איפה קונים אותו לא?;-

 

[ענבר.]

בכיכר המדינה

זה הכי יוקרתי. היום הולך בעיקר זבל איטלקי.

 

[פנה קוטה]

הולכת ישר על הכי הכי הא?

אם זה בסגנון איטלקי אז זה "זבלונה" לא?

 

[yariv v v]

הפורום הזה משעשע !

פורום של 2 אנשים. (לא כולל אותי,כי אני על תקן של אורח לרגע) NICE

 

[פנה קוטה]

יריב יקירי האיכות קובעת לא הכמות../images/Emo8.gif

 

[ענבר.]

מה שקובע היום זה -

"קשה אך יציב".

 

[yariv v v]

נהפוך הוא, חברים-----

זה מה שנחמד בפורום הזה. לתשומת ליבך ענבר, "קשה אך יציב" הוא כבר מונח ששייך להסטוריה, רגע, אז אולי נצרף אותו לארכיון הנוסטלגיה שלנו...???

 

[ענבר.]

נהפוך...זה חביב בפני עצמו.

 

[פנה קוטה]

אני חושבת על אלה שהיו מתים

שיהיה להם קשה אך יציב..

 

[yariv v v]

ואני חושב על אלה שהיו מתים

שאחרים היו מתים במקומם. בייחוד אלו שמתו בטרם עת.