../images/Emo140.gifאריה שואג שלום../images/Emo24.gif
באמת מצב לא קל ולא נוח לשניכם. (בת כמה הבת?) לא קל לילד קטן שההורה שלו גר במרחק פיזי גדול ממנו-עובדה....
ולא קל להיות הורה ש"דוחים" אותו....
אחת הסיבות שאני והגרוש שלי גרים וגרנו קרוב אחד לשני היתה הילדים.
אבל-לילדים יש באמת עיסוקים משלהם, ובגיל מסויים החברים שלהם הופכים להיות כמעט כל עולמם
, איתם הם מרגישים הכי טוב בעצם-כי איתם הם כביכול במצב טבעי....ו"נורמאלי"....(בלי גירושין)
החברים נותנים להם תחושת בטחון וחמימות ואולי השהייה במחיצתם מסיטה את הצער והכאב שיש להם מהפרידה של ההורים שלהם(אנחנו)
לכן-כשילד מעדיף להיות במחיצת חברים- אני בעד להניח לו.לתת לו לחיות את חייו ולא להפריע לו.
ילדיי הגדולים גרים היום אצל אביהם כי שם יותר נוח להם-נוח ומסודר מבחינה כלכלית וכו', הם בני עשר'ה ויום אחד כשהתלוננתי בפני הגרוש שלי שאני בקושי רואה אותם הוא ענה לי שגם הוא בקושי רואה אותם
,שאנחנו לא ממש מענינים אותם היום
, כי החברים שלהם יותר מעניינים אותם
שיש להם עיסוקים
ושטוב שכך
וכו'. אז-פעם כשהייתי מתקשרת לילדים שלי
והייתי מתחילה "לנדנד להם" הם היו ממש כועסים עליי ומתעצבנים
, קרה אפילו שהבן שלי טרק לי את הטלפון בפרצוף
ואני-נעלבתי כמובן
אבל כשהבנתי שזה לא עונש
וזה לא נגדי
אלא-שאלו הם חייו
-שטוב לו עם חבריו
התחלתי להניח לו,לא להפגע ממנו, רק לשאול לשלומו
, לוודא שהוא בסדר
, לאמר שאני אוהבת אותו
,והוא לימד אותי לעשות איתו שיחות קצרות ולא מעיקות.... יש אמנם תחושת ריחוק בגלל הנתק הפיזי, וזה כמובן כואב לפעמים אבל את עבודת השורשים שהיתה לבן
שלי להכין הוא בחר לעשות דווקא על הסבתא שלי ז"ל...
כשהילדים היו יותר קטנים-הם היו ישנים אצל שנינו כמעט באופן שווה-היו להם שני בתים וגרנו מאד קרוב אחד לשני.ואני חושבת שבבסיס זה תרם מאד לתושת הבטחון שלהם
(גם היום יש להם שני בתים-אבל אצלו הם מרגישים "יותרנוח"(מלשון נוחיות) כי יש לכל אחד חדר משלו, פרטיות וכו') עם הבת בגדולה אני מדברת יותר ב
ובתקופות שהיא לחוצה אני מניחה לה. (וכן-יש לזה מחיר....
) אריה-תנסה לחשוב על פתרונות יצירתיים שיאפשרו לך לראות את בתך יותר. אולי לנסוע אליה פעם נוספת באמצע השבוע אך ורק לביקור קצר ולחזור. ואם אין אפשרות או שזה לא יסתדר-אז לפעמים אני חושבת שיש אולי גם מה שנקרא-גורל...דרך חיים.... לא יודעת.... תמשיך לשתף. אל תרים ידיים. תנסה בכל זאת לשוחח יותר בטלפון, לא שיחה מעיקה, אלא רק שיחה שתתן לה להבין ולהרגיש שלמרות הכל-אתה עדיין אוהב אותה. אבל-מנסיון-ממרחק פיזי-קשה מאד לשכנע........ ואל תראה במה שהיא אומרת לך נסיון להעניש אותך אלא קבל הכל כפשוטו. בהצלחה
