מטייל עם סנאים
New member
אז על מה באמת אנחנו חוגגים?
שלום לכולם, ושבוע טוב. איך המרגש? אני בטוח שכולכם מתכננים תוכניות לגבי הסילבסטר...איך תתנשקו, עם מי תתנשקו ולמה. חלקכם אפילו מכינים את המילים הנכונות שיגרמו לחברתכם לקפוץ עליכם בעיניים בוערות ולקרוע מעליכם את בגדיכם כהכנה לזיווג הראשון של שנת 2003 הבאה עלינו לטובה... אך לפני שתעשו זאת, כדאי שתדעו מדוע אתם חוגגים. לכבוד מי. אז נכון שישנם סיפורים שהנוצרים המציאו על איזה אפיפיור או משהו, אך הכל הבל הבלים ונעל נעלולים (פלא!). הסיפור האמיתי מובא לפניכם עכשיו, לאחר חקירה הסטורית מאומצת. (י"א, אל תתפלאו אם ישאלו אתכם על זה במבחן...) לפני כ-500 שנה, נולד תינוק יפהפה בשם סילבסטר בירמן. תינוק יפה, שגדל להיות ילד יפה תואר (לא במובן שאתה רגיל אליו, מר בלנק...) ולאחר מכן נער כובש. לבסוף, לאחר שירות צבאי ארוך ומייגע בנח"ל, פגש בה... בזו שכבשה את ליבו. הם עשו הכול ביחד: טורניר דוקים לאור נרות, טיולים רגליים מסביב לכלא העירוני ועוד. אך היה משהו מוזר בקשר ביניהם. היא לא הסכימה להתקרב אליו! סילבסטר היה כה...אממ...מורגש בשטח בזכות ריחו, עד שכל זבוב שעבר בטריטוריה האווירית שלו נאלץ לנחות נחיתת אונס...(בלנק!...לא אונס כזה!) לבסוף, באה הצעת הנישואין. הוא ירד על ברכיו ברומנטיות...שלח ידו אל כיסו האחורי ושלף טבעת...ואז זה בא..."באמא שלך, תחתני איתי!!!" צעק לו סילבסטר. זוגתו, בהתרשמותה מישירותו הכובשת של סילבסטר, נענתה בחיוב. ליל החתונה. 31.12.1502. כולם מתנקים, מתייפייפים, מתהדרים. "הרי את מקודשת לי, כדת משה וישראל", הידהדו המילים בחלל החדר. וזה הגיע. הכוס נשברה, הקהל היה נרגש, דמעות עמדו בעיני הנוכחים. לאחר תום הטקס ותחילת ירח הדבש, נסעו הזוג לבית מלון מפואר. שם, במקום לפצוח במחול החתולים המיוחמים (נו, יענו לטחון אחד ת´שני), שפכה הכלה את אשר על לבה. "סילבוש...אתה יודע כמה אני אוהבת אותך. אך הריח שלך בלתי נסבל...בכל פעם שאני מריחה אותך קיבתי רוקדת סמבה ואני מרגישה את המעי הגס שלי מתחנן לעזרה...חשבת פעם...להתקלח?" "אצלינו במשפחה", השיב לה בעלה הטרי, "לא נהוג להתקלח. אומרים שחשוב לשמור על היותינו חלק מהטבע, הולכים עם זה עד הסוף...אבל אם את רוצה... אעשה זאת. הלילה. הלילה אתקלח!!!" ובשעה 00:00 בדיוק, הסבון נגע בעורו של סילבסטר בפעם הראשונה. הוא הרגיש את זרם המים עוטף את כרסו העגלגלה, את זקנו הלבנבן... לאחר 5 דקות יצא מהמקלחת, כאשר ריח ניחוח עוטף את גופו. אישתו רצה אליו וחיבקה אותו ברוך. קרבו שפתותיהם זו אל זו...כאשר לפתע נשמע רעש מחדר האמבטיה! חבטה עזה, ולאחרייה שקט. שאלה האישה: "מי זה שם?" מהאמבטיה נשמע קול עונה: "מיאווו....חתולה..." בבדיקה מאוחרת התברר כי אכן זו הייתה חתולה, שהחליטה להכנס וללקט את שאריות המקלחת של סילבסטר, שהרי ידוע כי חתולים אוהבים לפשפש בזבל... בכל אופן, זה קרה. הם התנשקו לראשונה, ומייד המשיכו למיטה...והשאר- הסטוריה...הם הולידו ילדים, כאשר אחד מצאצאיו של סילבסטר בירמן מועסק עדיין במשרד החינוך הישראלי. לסיכומו של דבר, לא על הנצרות אנו חוגגים את הסילבסטר. חוגגים אנו את הסילבסטר מדי תחילת שנה כדי לציין את המקלחת שסילבסטר וצאצאיו נוהגים לעשות מדיי שנה, וחוגגים אנו את הסילבסטר בנשיקה, לזכר הנשיקה הראשונה של סילבסטר וזוגתו. כעת אתם יודעים, סילבסטר נעים ורטוב לכולם.
שלום לכולם, ושבוע טוב. איך המרגש? אני בטוח שכולכם מתכננים תוכניות לגבי הסילבסטר...איך תתנשקו, עם מי תתנשקו ולמה. חלקכם אפילו מכינים את המילים הנכונות שיגרמו לחברתכם לקפוץ עליכם בעיניים בוערות ולקרוע מעליכם את בגדיכם כהכנה לזיווג הראשון של שנת 2003 הבאה עלינו לטובה... אך לפני שתעשו זאת, כדאי שתדעו מדוע אתם חוגגים. לכבוד מי. אז נכון שישנם סיפורים שהנוצרים המציאו על איזה אפיפיור או משהו, אך הכל הבל הבלים ונעל נעלולים (פלא!). הסיפור האמיתי מובא לפניכם עכשיו, לאחר חקירה הסטורית מאומצת. (י"א, אל תתפלאו אם ישאלו אתכם על זה במבחן...) לפני כ-500 שנה, נולד תינוק יפהפה בשם סילבסטר בירמן. תינוק יפה, שגדל להיות ילד יפה תואר (לא במובן שאתה רגיל אליו, מר בלנק...) ולאחר מכן נער כובש. לבסוף, לאחר שירות צבאי ארוך ומייגע בנח"ל, פגש בה... בזו שכבשה את ליבו. הם עשו הכול ביחד: טורניר דוקים לאור נרות, טיולים רגליים מסביב לכלא העירוני ועוד. אך היה משהו מוזר בקשר ביניהם. היא לא הסכימה להתקרב אליו! סילבסטר היה כה...אממ...מורגש בשטח בזכות ריחו, עד שכל זבוב שעבר בטריטוריה האווירית שלו נאלץ לנחות נחיתת אונס...(בלנק!...לא אונס כזה!) לבסוף, באה הצעת הנישואין. הוא ירד על ברכיו ברומנטיות...שלח ידו אל כיסו האחורי ושלף טבעת...ואז זה בא..."באמא שלך, תחתני איתי!!!" צעק לו סילבסטר. זוגתו, בהתרשמותה מישירותו הכובשת של סילבסטר, נענתה בחיוב. ליל החתונה. 31.12.1502. כולם מתנקים, מתייפייפים, מתהדרים. "הרי את מקודשת לי, כדת משה וישראל", הידהדו המילים בחלל החדר. וזה הגיע. הכוס נשברה, הקהל היה נרגש, דמעות עמדו בעיני הנוכחים. לאחר תום הטקס ותחילת ירח הדבש, נסעו הזוג לבית מלון מפואר. שם, במקום לפצוח במחול החתולים המיוחמים (נו, יענו לטחון אחד ת´שני), שפכה הכלה את אשר על לבה. "סילבוש...אתה יודע כמה אני אוהבת אותך. אך הריח שלך בלתי נסבל...בכל פעם שאני מריחה אותך קיבתי רוקדת סמבה ואני מרגישה את המעי הגס שלי מתחנן לעזרה...חשבת פעם...להתקלח?" "אצלינו במשפחה", השיב לה בעלה הטרי, "לא נהוג להתקלח. אומרים שחשוב לשמור על היותינו חלק מהטבע, הולכים עם זה עד הסוף...אבל אם את רוצה... אעשה זאת. הלילה. הלילה אתקלח!!!" ובשעה 00:00 בדיוק, הסבון נגע בעורו של סילבסטר בפעם הראשונה. הוא הרגיש את זרם המים עוטף את כרסו העגלגלה, את זקנו הלבנבן... לאחר 5 דקות יצא מהמקלחת, כאשר ריח ניחוח עוטף את גופו. אישתו רצה אליו וחיבקה אותו ברוך. קרבו שפתותיהם זו אל זו...כאשר לפתע נשמע רעש מחדר האמבטיה! חבטה עזה, ולאחרייה שקט. שאלה האישה: "מי זה שם?" מהאמבטיה נשמע קול עונה: "מיאווו....חתולה..." בבדיקה מאוחרת התברר כי אכן זו הייתה חתולה, שהחליטה להכנס וללקט את שאריות המקלחת של סילבסטר, שהרי ידוע כי חתולים אוהבים לפשפש בזבל... בכל אופן, זה קרה. הם התנשקו לראשונה, ומייד המשיכו למיטה...והשאר- הסטוריה...הם הולידו ילדים, כאשר אחד מצאצאיו של סילבסטר בירמן מועסק עדיין במשרד החינוך הישראלי. לסיכומו של דבר, לא על הנצרות אנו חוגגים את הסילבסטר. חוגגים אנו את הסילבסטר מדי תחילת שנה כדי לציין את המקלחת שסילבסטר וצאצאיו נוהגים לעשות מדיי שנה, וחוגגים אנו את הסילבסטר בנשיקה, לזכר הנשיקה הראשונה של סילבסטר וזוגתו. כעת אתם יודעים, סילבסטר נעים ורטוב לכולם.
