נכון
העולם של היום הוא עולם אגזוזני של זבל אנושי פחדן, בינוני ועלוב
שמחפש חיים שקטים ונוחים ככל האפשר
חיים שלא שווה לחיות אותם
אהבה אמיתית היא מטורפת ביסודה
גדולה מהחיים ומטלטלת
אהבה אמיתית זה לא זבל פושר של קואוצ'רים ומטפלי זוגיות
אפילו במוזיקה פופולרית שומעים את הבינוניות הזאת
בשנות ה-80' עוד היו שירים על אהבה טוטאלית שהולכת עד הסוף
כמו every breath you take של סטינג, למשל
שכשאתה משמיע את זה לשרמוטות של ימינו, התגובה שלהם זה משהו כמו "אוגה בוגה, איזה שיר של סטוקרים...חע חע..." אז מקנחים את אפם המפגר ואוכלים את הנזלת של עצמם.
דור של קוקסינלי-פייסבוק ילדותיים, אגואיסטיים וחסרי נשמה.
המיץ של הזבל.
יש היום בכלל מוזיקה?