אז עשיתי פדיחות היום

מאז

New member
אז עשיתי פדיחות היום

הלכתי לאוניברסיטה לנסות לסדר את הטופסולוגיה, שתאפשר לי להגיש באיחור את העבודה הסמינריונית האחרונה לתואר השני. (תאפשר= כמובן שתמורת האיחור אני אמורה לשלם, והמון. בערך 25% שכ"ל רק על העבודה הזו! אה- ואני גם צריכה לכתוב אותה...) פתאום אמרה לי האחראית, שאני אמורה להגיש בקשה קודם ועדת הוראה, שיסכימו לאשר את זה. מרוב עצבים פשוט התחלתי לבכות! כן, ככה, מולה. איזה פדיחות! אז אמרתי לה שאני בתחילת הריון וזה ההורמונים, ואז עוד יותר התעצבנתי שהיא סחטה ממני וידוי כזה (שתבינו, להורים שלנו עוד לא סיפרנו...). ואני מרגישה כל כך עייפה ...
 

מעיןבר

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אכן מבאס לשלם 25% שכ"ל עבור עבודה אחת. ועוד יותר מתישה הביורוקרטיה של האוניברסיטה עם כל הנהלים. מניסיוני - אין בעיה להגיש בקשה מנומקת לוועדת הוראה, אצלינו יש טופס מיוחד ולרוב אם הבקשה הגיונית והסיבות נכונות מאשרים (היית בהריון יקירתי, לא סתם פספסת חובות). לגבי הווידוי - לא נראה לי שהיא ניסתה להוציא אותו ממך, אני מכירה את התחושה הזאת שאת כ"כ נבוכה ומנסה להסביר את עצמך ובסוף עושה משהו שלא רצית. עזבי, היא בסה"כ בנאדם ואני בטוחה שהיא ראתה שאת במצוקה, העובדה שאת שוב בהריון והורמונלית בטח ריככה את העניין. חוצמזה, אולי הגיע הזמן לספר להורים - משא הסוד הוא משא כבר, אני בטוחה שהם יישמחו לשמוע ולעזור. תרגישי טוב.
 

מאז

New member
האמת שלא כתבתי בכלל על ההריון

רק כתבתי שנשארה לי עבודה אחרנוה לסיום התואר ובבקשה לאפשר לי לסיים אותו, משהו כזה. ברור לי שהיא לא ניסתה להוציא ממני משהו, אבל סתם כל הסיטואציה היתה כל כך מביכה.. לספר להורים - דווא נורא נוח לנו עם הסוד הקטן שהוא רק שלנו. ואנחנו גם רוצים לראות שהכל בסדר וכו' לפני שנספר. אבל האמת היא שבימים האחרונים אני מרגישה כל כך רע (בחילות, עייפות, נו, את בטח זוכרת..) שאני שוקלת לספר רק כדי לקבל עוד עזרה עם הפשוש ותודה על התמיכה
 
למעלה