אז פותחים את הדלת

datnyc

New member
אז פותחים את הדלת

החדר חשוך, קרני האור מפנסי הרחוב חודרים מהחלון ויוצרים צלליות מפחידות, אתה מגשש באפילה, מחפש את המתג, חייב להדליק את האור, מרגיש כמו בן שנה שרק מתחיל ללכת... ואז מגיע שכן עם פנס, ועוד שכנה מחזיקה כוס קפה חם ועוד אחד שיודע בדיוק איך מדליקים את האור (בסוף מסתבר שהוא יודע להדליק אור בחדר אחד...
) ולאט לאט אתה מתחיל להשתלב, להכיר, להעיז לדבר. כמה קל לכתוב כמה קשה לבצע שהכל יעבור ממול
 

noa128

New member
לאט לאט, הקרקע יציבה משנדמית לך

והלב פה רחב. קח את הזמן datnyc - וכשירגיש לך נוח לצעוד באור - תגלה פנים מחייכות. נועה.
 
למעלה