אז.. פרויקט חורף?

[סקיפי]

אז.. פרויקט חורף?

שזה מין מסורת מקוטעת בפורמט "מסביב למדורה" שנוסדה בזמנו על ידי ניחוחית ומנוצלת כאן מעט מדי פעמים.

הרעיון הוא כזה - הרבה פעמים הבעיה שלנו היא שיש לנו יופי של רעיון אבל שום מושג איך לכתוב אותו; ולהבדיל - שאנחנו מפוצצים במוטיבציה וכבר מוכנים להתחיל להרביץ במקלדת, אלא ששום רעיון לא עולה לראש.
אז לכבוד הגשם הראשון אני רוצה לקרוא לסיומה הכפוי והמאולץ של הבצורת, ולבקש מכם להשתתף בשוק קח-תן של רעיונות לסיפורים.
יש לכם רעיון? מעולה, ספרו לנו עליו; ראיתם רעיון בשרשור שמוצא חן בעיניכם? תכתבו אותו! הרעיונות לא חייבים להיות אפויים עד הסוף, ומצד שני - לא חייבים לכתוב בדיוק בדיוק את כל הפרטים שבפוסט המקורי; למשל אם אני רוצה סיפור על עולם בו האנשים מחליטים סוף סוף למרוד בחתולים שלהם ולצאת לחופשי ולייסד אוטופיה על הירח, אז ברונהילדה שתכתוב אותו יכולה גם להחליט שהמרד כשל וכל האנשים נידונו לגלגל בחזרה כדורי צמר עד סוף חייהם.


בברכת משיב הרוח
בוקר אור

 

[g l o r y]

האמת?

אני חושבת על מעין יצירת הנצחה לחתול שלי. אני נורא רוצה לכתוב משהו שינציח את הדמות שלו. הוא מאוד חולה עכשיו והווט אומרת שאולי זה הסוף, ואני קשורה אליו בצורה הדוקה. קשה לי לחשוב על להיפרד וחשבתי על זה שלכתוב משהו שהוא מככב בו תהיה דרך טובה להתמודד עם הפרידה. אולי אפילו משהו שילדים או נוער יוכלו לקרוא.
לפני כמה זמן כתבתי כאו יצירה על חתול לצורך תרגיל כתיבה ואהבתי את זה, ויש לי גם את ה"חתולים בביוב" הישן למי שזוכר, אבל אני לא יודעת אם אלה הכיוונים שאני רוצה ללכת אליהם. ברור לי שזה יהיה סיפור מד"ב או פנטזיה, כי בינינו, זה מה שאני כותבת הכי טוב, אבל עוד אין לי רעיון לעלילה.....
אני חושבת שזו הייתה ויימס שאמרה שהחתול האחרון שכתבתי נשמע כמו גיבור סרט פילם נוארי. זה לא רחוק מהדמות שטומי מהווה.
הוא חתול טוקסידו, עם אישיות של גבר מכובד (וציני מעט) בגיל העמידה. אני אחשוב על זה... אבל או למישהו יש רעיונות לאן לקחת את זה אני אשמח...

 

[godright]

החתול בן ה7*15 שקפץ מהחלון ונפל על רגליו!

הסיפור עוסק בקורותיו של טומי, חתול המגלה כי יש בו הרבה מעבר לחתול.
הסיפור מתרחש בארץ אחת בארבעה מימדים שונים, שבכל אחד מהם טמי הוא שונה.
&nbsp
מימד א. טומי הוא חתול בית חמוד, שמקבל את כל הנדרש לו ומעבר לו מהאישה שבטוחה שהיא הבעלים שלו, למרות שטוני יודע שההפך הוא הנכון.
&nbsp
מימד ב. טוני הוא חתול רחוב שהסתבך עם הכנופיה הקשוחה של כלבי האשמורת.
&nbsp
מימד ג. טוני הוא איש עסקים ממולך בארץ שכל תושביה הם חתולים הולכים על שתיים.
&nbsp
מימד ד. טוני הוא קוסם על ששולט בכח על היקום כולו.

 

[סקיפי]

ממ..

השאלה היא אם את מוסרת את הרעיון או רוצה לכתוב אותו בעצמך.
ואל תאמיני לוטרינרים, הם לא יודעים הכל

 

[g l o r y]

אני מניחה שאני אכתוב בעצמי.

בכל זאת, טומיקו הוא חלק חשוב מהחיים שלי. אני רוצה להנציח אותו כמו שהוא ומישהוא שלא מכיר אותו יתקשה לעשות זאת.
&nbsp
ספרי לי על זה. אני מנסה להבין מה כדאי להאכיל אותו ומה לא ובא לי למות, הווט אומרת דבר אחד ווט באינטרנט אומרים דברים מגוונים אחרים. הוא שלב 4 (עבר מ1 ל4 בפחות מחודשיים) עכשיו והווט רוצה שהוא יאכל רק K/D יבש. אבל הוא חי כל החיים על המון פנסי פיסט רטוב. הסיכויים לשכנע אותו קלושים. הוא מביע שאט נפש מהאוכל רפואי. ניסיון למחקר בדיוק כמה זבל יש בפנסי נכשל די מהר. המידע סותר ובאתר שלהם אין כלום מועיל. אז אני נותנת לו מה שהוא אוהב וזהו. אני לא אענה אותו. גם ככה הוא איבד שליש מהמשקל שלו. כולו עור ועצמות.

 

[shccer]

כדי לתת לך רעיונות

יש אתר שלם של עלילותיו של business cat

 

[g l o r y]

אני מכירה אותו

אבל....

לצערי המעבר לכתיבה ייקח קצת זמן. נאלצתי להיפרד מטומיקו ביום רביעי בבוקר. עדיין כואב לי יותר מדי. אני עוד לא מוכנה.

 

[g l o r y]

לצערי היא הייתה אפילו אופטימית מדי.

הוא דעך מהר מכפי שאיש מאיתנו שיער. ביום רביעי הוא הגיע אל הסף ואנחנו, בלב כבד, סייענו לו לחצות מעבר.
כואב לי עכשיו, כואב וריק, כמו חלל מהדהד שמזכיר תמידית שמשהו נקרע ממני לנצח.
אני אכתוב את הסיפור הזה פעם. אפילו בקרוב, כי הבטחתי את זה לעצמי. אבל עוד לא. לא עד שכשאזכר בו, החיוכים יחליפו את הדמעות.

 

[סקיפי]

אויש

זה נורא נורא עצוב לשמוע.

 

[ויימס]

אווו, סורי. לפחות היו לו חיים מאושרים איתך.

 

[חתול השיממון]

אוי, גלורי!

נכנסתי להציץ בפורום וראיתי את זה.
זה אחד הדברים הכי נוראים בעולם. לגדל בעל-חיים - שמצד אחד הוא הבייבי שלך והחבר הכי טוב שלך והדבר היחיד שמסוגל להעלות לך חיוך על הפנים בימים מסוימים. מצד שני - מלכתחילה את יודעת שהזמן שלכם קצוב.
זה ממש דפוק. הורים לא אמורים לקבור את הילדים שלהם, וחתול שגידלת - הוא לכל דבר ועניין כמו הילד הקטן והפרוותי שלך. אני מניחה שבשלב הראשוני הזה שום דבר שיגידו לך לא ינחם אותך, וכל משפט שיתחיל ב"נו, לפחות" יגרום לך לתקוע קיסם בעין של הדובר, אבל...all men must die, all good things come to an end. כולנו יודעים שהיום הזה יגיע מתישהו, אבל אנחנו עדיין מאמצים אותם ומתאהבים בהם כי אנחנו יודעים שאפילו רגע אחד של אושר איתם שווה ימים ארוכים של כאב בלעדיהם. אם את יודעת שאת היית מאושרת איתו ושהוא היה מאושר איתך...תכתבי סיפור או לא תכתבי סיפור, האושר שלכם ביחד יחיה לנצח.

 

[חתול השיממון]

וכמובן

אם בא לך לדבר עם מישו ואפחד לא מבין, אני לא מבטיחה שאני אבין, וגם לא מבטיחה שאהיה זמינה הרבה (אני בתקופה סופר-עמוסה עכשיו) אבל אני אשמח לנסות

 

[g l o r y]

תודה יקירה.

במקום כלשהו ידעתי את זה, אבל הדחקתי את זה. אמרתי לעצמי "חתולים חיים בממוצע 15 שנה. זה מספיק טוב בשבילי" והערטילאיות של היום המרוחק הפכה אותו, בראש שלי, לאי אפשרות.
אבל טומי נפרד ממני בגיל שמונה. שמונה שנים שהן קצרות, קצרות מדי. ולא הייתי מוכנה. תוך חודש מרגע הגילוי הכל נגמר. לא היה לי זמן להתכונן. לא הייתי מודעת לחומרת המצב כי גם הווט לא האמינה שזה יתקדם כל כך מהר. לא היה לי זמן להפנים, להיפרד. אני מסתובבת בבית בהרגשה חלולה שהג'ינג'י הצעיר שלי לא יכול למלא לחלוטין וזה לא בסדר מצידי לצפות ממנו למלא אותה.
את לא יודעת כמה זה מנחם אוית שאת מבינה. אנשים יכולים להיות כל כך אטומי לפעמים. כאילו אם זה חתול אז זה לא יצור שקמת להאכיל אותו מבקבוק בלילה וטיפלת בו ונקשרת אליו כמו שנקשרים לילד שמחזיקים בידיים בלילות ארוכים ללא שינה ודואגים לכל מחסורו. אז תביאי חדש, מה את בוכה.
&nbsp
אבל, בסופו של דבר, עדיף לאהוב ולכאוב מלא לאהוב בכלל. אלו שלא מבינים את מהות הקשר שחלקנו... ההפסד הוא שלהם. היו לנו המון שעות של אושר וביום בו אוכל לחשוב עליהם בלי לכאוב, אני יודעת שהם יחזרו להיות כמה מהזכרונות היפים בחיי.

 

[אלודאה]

אוי

 

[ויימס]

רעיון:

אמצעי שמקליט את כל החלומות שאנחנו לא זוכרים.

 

[האבלוק וטינרי]

יפנים...

 

[ויימס]

יופי, אני אקנה כזה במקום בית!

MRI- הגיוני.