אז קודם כל אני הבן זוג

[yositz]

האם מישהו מכיר קבוצת תמיכה

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

האם מישהו מכיר קבוצת תמיכה
לאור נסיונו. תודה

 

[אמאלה2]

אנחנו תשארי אצלנו ../images/Emo13.gif

האם מישהו מכיר קבוצת תמיכה
לאור נסיונו. תודה

אנחנו תשארי אצלנו

 

[תמי של יעל ומיכל]

חוץ מבפורום, אני אישית לא בענין.

האם מישהו מכיר קבוצת תמיכה
לאור נסיונו. תודה

חוץ מבפורום, אני אישית לא בענין.
אבל אם תפרטו אזור , אולי הבנות האחרות תוכלנה לעזור. חוץ מזה אתם מוזמנים להצטרף ולקבל מאיתנו תמיכה וליווי. שיהיה בהצלחה ומהר.

 

[yositz]

אז קודם כל אני הבן זוג

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

 

[ריניני]

באיכילוב יש קבוצות לזוגות

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

באיכילוב יש קבוצות לזוגות
שעוברים IVF שם. אם זה רלוונטי לכם, אשמח לתת פרטים נוספים. פרט לכך, גם אצלנו הבעיה היא בצד הגברי בלבד, ואני זאת שעוברת את רב הטיפולים (פרט לניתוח TESE שעבר בעלי). נכון, המצב לא סימטרי, ובכל זאת ההתמודדות המשותפת קידמה ומקדמת אותנו כבני אדם וכבני זוג. והקושי אינו סיבה מספיקה כדי לפרק משפחה. בתחושה שלנו, ההורות היא מכשול גדול בהרבה בפני הזוגיות מאשר הטיפולים, אז אפשר להתייחס לתקופת הטיפולים כאימון-על-רטוב בתמיכה הדדית, שותפות, יכולת לחלוק ולהתגבר. מה אתה אומר?

 

[yositz]

קודם כל תודה.

באיכילוב יש קבוצות לזוגות
שעוברים IVF שם. אם זה רלוונטי לכם, אשמח לתת פרטים נוספים. פרט לכך, גם אצלנו הבעיה היא בצד הגברי בלבד, ואני זאת שעוברת את רב הטיפולים (פרט לניתוח TESE שעבר בעלי). נכון, המצב לא סימטרי, ובכל זאת ההתמודדות המשותפת קידמה ומקדמת אותנו כבני אדם וכבני זוג. והקושי אינו סיבה מספיקה כדי לפרק משפחה. בתחושה שלנו, ההורות היא מכשול גדול בהרבה בפני הזוגיות מאשר הטיפולים, אז אפשר להתייחס לתקופת הטיפולים כאימון-על-רטוב בתמיכה הדדית, שותפות, יכולת לחלוק ולהתגבר. מה אתה אומר?

קודם כל תודה.
אנחנו אמורים להתחיל את הטיפולים בתל השומר. האם ככזה אני יכול להצטרף לקבוצה באיכילוב? אשמח לקבל טלפון של קבוצת התמיכה.

 

[ריניני]

לא חושבת, אבל

קודם כל תודה.
אנחנו אמורים להתחיל את הטיפולים בתל השומר. האם ככזה אני יכול להצטרף לקבוצה באיכילוב? אשמח לקבל טלפון של קבוצת התמיכה.

לא חושבת, אבל
נסה להתקשר למיכל בר חוה (היא העובדת הסוציאלית ביחידה באיכילוב, והיא זאת שמנחה את הקבוצות) ואולי יהיו לה עיצות בשבילך. הטלפון שלה בעבודה הוא 03-6925627 והיא נמצאת שם בשעות הבוקר-צהריים (נגיד תשע והלאה).

 

[תמי של יעל ומיכל]

אז גם אצלנו הבעיה אצל בעלי

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

אז גם אצלנו הבעיה אצל בעלי
אבל אני רואה את זה כבעיה משותפת ומאבק משותף עד להצלחה. מעולם לא עלה בדעתי להתגרש ממנו בגגל זה. לא נראה לך שאיבוד אהבת חייך הוא קורבן גדול יותר מאשר כמה זריקות?

 

[תמי של יעל ומיכל]

סליחה , לא סיימתי ושלחתי בטעות

אז גם אצלנו הבעיה אצל בעלי
אבל אני רואה את זה כבעיה משותפת ומאבק משותף עד להצלחה. מעולם לא עלה בדעתי להתגרש ממנו בגגל זה. לא נראה לך שאיבוד אהבת חייך הוא קורבן גדול יותר מאשר כמה זריקות?

סליחה , לא סיימתי ושלחתי בטעות
אנא מסור לאשתך שנשמח לדון איתה על רגשותיה. כאן ובפורום השכן ישנן רבות הנמצאות כאן בגלל בעיות פריון מצד הבעל ואני בטוחה שהיא תוכל למצוא בינינו אוזן קשבת. נראה לי שהיא בהחלט ברת מזל שמצאה לה בעל רגיש ואכפטניק כמוך, ואני בטוחה שעם בעל כזה תומך שווה לעבור טיפולים יחד וללדת את ילדו.

 

[הדג של נועה]

גם אצלינו הבעיה אצל בעלי אבל

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

גם אצלינו הבעיה אצל בעלי אבל
באמת שהמטרה (הילד/ה המיוחל) הינה העיקר ב"פרוייקט" הזה, ולהתחיל ב"מי אשם"- מיותר. רגשי אשמה לא מובילים לשום מקום. הייתי ממליצה לאישתך לתת גיחה קצרה לפורום שלנו וכולי תקווה שנוכל לרכך את התיסכולים של שניכם. בכל מקרה- המון בהצלחה ה-דג של נועה

 

[אםל2]

בן זוג יקר

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

בן זוג יקר
ליבי איתך. לא רק שאתה מרגיש "נכה" (ואין סיבה שתרגיש כך), אתה חש רגשי אשם שבגללך אשתך תצטרך לסבול. נראה לי שקבוצת תמיכה מאוד תעזור לכם (הפורום הזה או קבוצה פחות וירטואלית) כדי שאשתך תקבל את כל המידע הדרוש ותפחית את חששותיה (אני למשל ילדתי שני ילדים ללא IVF ועתה עוברת טיפולים לקראת השלישי ומאוד חששתי מה"שד הנורא" שנקרא IVF. אבל כשמקבלים מידע ותמיכה רגשית, הכל נראה אחרת). טיפולי פוריות אינם כלל סיבה לגירושין, ולא חשוב מי "אשם"! אנשים מתחתנים כדי לחלוק הכל, את הטוב ואת הרע....

 

[רוצה עוד 1]

בן זוג יקר

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

בן זוג יקר
לפני הכל, רציתי להגיד לך שבת זוגך זכתה והתברכה בבן זוג כל כך רגיש ואיכפתי. מנסיוני וממה שראיתי בשנה וחצי האחרונים בפורומי הפוריות השונים, זה לא מובן מאליו ואפילו די נדיר. אכן, העולם לא הוגן ולמרות שה"אשמה" לאי היכולת להביא לעולם ילדים לפעמים נובעת מבעייה אצל הגבר, מי שצריכה לשאת במרבית העומס והקושי של הטיפולים על גופה, זו האשה. כבר נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם אחד מבני הזוג מתקשה להשלים עם העובדה שקיימת בעייה אמיתית והאופציה להרות באופן טבעי לא מציאותית. לפעמים זה לוקח יותר זמן וזה תהליך לא פשוט, שכולל שלבים שונים ובהם הכחשה, כעס אבל ובסוף השלמה (ממש כמו במקרה מוות של אדם קרוב). קשה להאיץ את התהליכים האלה אבל בהחלט ניתן לבקש עזרה ותמיכה. כמו שכבר כתבו לך לפני, זוגיות היא קודם כל שותפות ואם יש ביניכם אהבה גדולה כפי שאתה מתאר, כדאי שתנסה לנהל עם זוגתך שיחת נפש. האם סיפרת גם לה עד כמה אתה אוהב אותה? עד כדי כך שאתה מוכן לוותר על אהבתך למען יהיה לה ילד? אני בטוחה שזה יגע עמוק לליבה! באשר לקבוצות תמיכה, בכל המרכזים הרפואיים כמעט קיימות קבוצות תמיכה שמיועדות למטופלים. אפשר להתקשר לכל אחד ממחלקות ה-IVF בבתי החולים השונים ולברר האם הקבוצות מוגבלות רק למטופלים שלהם. בנוסף, קיימת עמותת חן לפריון ולחיים, ארגון שמטרתו לסייע לזוגות שעוברים טיפולי פוריות. הם מארגנים סדנאות תמיכה בכל רחבי הארץ. תבדוק את אתר האינטרנט שלהם. כדאי גם להציץ בלוחות המודעות במרפאות הפוריות השונות. תמיד יש שם מודעות של סדנאות וקבוצות. מקום נוסף שכדאי להציץ בו הוא הלוחות בפורום פוריות השכן, שם יש רשימה לא קצרה של מקורות תמיכה וסיוע מכל מיני סוגים. וכמובן שאנחנו כאן לתמוך ולסייע, לספק מידע, להרגיע, לנחם, לחבק ולשמוח. להרבה אנשים זוהי קבוצת התמיכה היחידה שלהם בתהליך הקשה הזה ואני יודעת שלפחות במקרה שלי, אילולי הפורום הזה ודומיו, לא הייתי מחזיקה מעמד! שיהיה בהצלחה, בן זוג יקר.

 

[רחל של ענבל]

אתה יודע, אני לא דתיה, אבל אני

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

אתה יודע, אני לא דתיה, אבל אני
מאמינה באמת ובתמים שאלוהים(או הטבע) מפצה בדבר טוב על דבר רע. וכשגיליתי שאנחנו לא נכנסים להריון בגלל בעיית זרע, חשבתי ולקח לי רק שניה אחת להגיע למסקנה שגם אם הייתי יודעת על כך מראש, הייתי מתחתנת עם בעלי בכל מקרה. לכל אחד יש יתרונות ומגרעות. אז יש לו בעית זרע, אז מה? אני שמנה והוא בכל זאת התחתן איתי. רציתי רק לשתף את מה שעובר ועבר עליי באותה תקופה, כדי לצייר תמונה מציאותית. אל תרגיש שזו בעיה שלך. זו בעיה של שניכם. אני מציעה שתדברו על זה. אני לא מאמינה שמערכת יחסים טובה צריכה להתפרק בגלל דבר כזה. יש עוד פתרונות. אנחנו יכולנו לעשות הרבה דברים. יכולנו לנסות טבעי עד שתצא הנשמה. יכולנו לפנות לאימוץ. יכולנו לפנות לתרומת זרע (ואז העניין מסתיים בהזרעות ולא צריך IVF). יכולנו לפנות לטיפולי הפריה. יכולנו לעשות ניתוח וריקוצלה. ישבנו וחשבנו (והתייעצנו עם כמה רופאים) מה יביא לנו את ההריון. בסוף הלכנו על הפריות וגם על ניתוח. את ההריון קיבלנו מההפריות אבל באיזשהו מקום נראה לי שבעלי שמח שעבר את הניתוח כי כך הרגיש שלא רק אני עוברת הכל, וגם כי זה היה אמור למנוע הידרדרות בזרע. היום כשאני מסתכלת על הבת שלי, וכמה שהיא דומה לבעלי (בתכונות הטובות שלו!) אני מרגישה שזו תמצית האושר. הזמן גם את אישתך לבוא אלינו, אנחנו (כאן ובפורום פוריות, וגם בפורומי ההמשך, הריון אחרי טיפולים והורים אחרי טיפולים) קבוצת תמיכה מצויינת. רחל

 

[רחל5]

הקרבה?

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

הקרבה?
"אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך." אם אתם אוהבים כל כך, למה להקריב גם את האהבה? האם לא הקרבתם כבר מספיק? במשך השנים שניסינו ללדת ילד ראשון, בעלי הציע לי מדי פעם להתגרש, ולו כדי שאוכל ללדת ילד בדרך טבעית ובלי בעיות. ראשית - מי מבטיח שלבעלי השני לא יהיו בעיות? שנית - אולי גם אצלי יש בעיה שטרם גילינו? (הלא יש מקרים לא מוסברים). שלישית - בטענה הזו הוא למעשה אמר "אני מרגיש שאני אחראי למצב הביש הזה. אז אני מעביר את האחריות אליך. הכדור אצלך. אם תסכימי להתגרש הכל יהיה טוב." ואפילו - "אני כבר לא אשם. מעכשיו את אשמה". ובכן, אין כאן אשמים. לא בחרת בצינור זרע חסום, והיא לא בחרה להנשא לבעל עם צינור זרע חסום. היא בחרה להנשא לבעל שהיא אוהבת ושאוהב אותה. בהצלחה עם קבוצת התמיכה. זאת נראית לי גישה חיובית יותר.

 

[תייתיי]

גם אנחנו בעניין בגלל חסימה

הקרבה?
"אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך." אם אתם אוהבים כל כך, למה להקריב גם את האהבה? האם לא הקרבתם כבר מספיק? במשך השנים שניסינו ללדת ילד ראשון, בעלי הציע לי מדי פעם להתגרש, ולו כדי שאוכל ללדת ילד בדרך טבעית ובלי בעיות. ראשית - מי מבטיח שלבעלי השני לא יהיו בעיות? שנית - אולי גם אצלי יש בעיה שטרם גילינו? (הלא יש מקרים לא מוסברים). שלישית - בטענה הזו הוא למעשה אמר "אני מרגיש שאני אחראי למצב הביש הזה. אז אני מעביר את האחריות אליך. הכדור אצלך. אם תסכימי להתגרש הכל יהיה טוב." ואפילו - "אני כבר לא אשם. מעכשיו את אשמה". ובכן, אין כאן אשמים. לא בחרת בצינור זרע חסום, והיא לא בחרה להנשא לבעל עם צינור זרע חסום. היא בחרה להנשא לבעל שהיא אוהבת ושאוהב אותה. בהצלחה עם קבוצת התמיכה. זאת נראית לי גישה חיובית יותר.

גם אנחנו בעניין בגלל חסימה
בצינורית הזרע של אישי היקר, אהובי. אני ידעתי מהיום הראשון שהכרתי אותו שנצטרך עזרה, וזה לא הפחית את אהבתי אליו לרגע.גם אם לא ממש הבנתי במה זה כרוך. נכון יש רגעים שחושבים מה היה אילו......

אבל אז רואים את מה שיש. היום יש לנו ילדה בת 3 מקסימה, מדהימה ואני בהחלט אוביקטיבית. בנוסף אליה היום היתה לנו החזרה, טיפול שלישי, אחרי הפלה והפסקת טיפול. נכון שהזריקות , המעקבים, השאיבה, החזרה הכל לא ממש נעים, אבל היחד שלנו הוא נפלא. חוצמזה שבטיפול הזה הוא הפך לשותף עוד יותר, בזכות העובדה שהוא הפך למזריק הלאומי, לא עוד מרדף אחרי אחיות שונות, אלא בבית, בחדר שלנו , רק אנחנו ב י ח ד.

אז תהיו חזקים ביחד- אז החוזק הוא באמת. והביחד עוזר לעבור הכל המון בהצלחה

 

[ורדה 1]

תזריק לה

אז קודם כל אני הבן זוג
אנחנו עוברים את מה שהרבה זוגות עברו. העניין הוא שלבת זוגתי קשה לקבל את העובדה שנצטרך לעבור את הטיפולים. לי יש חסימה בדרכי המין דבר שלא מאפשר יציאת הזרע. רעייתי מתוסכלת ולוחצת כל הזמן להמשיך לנסות ולהיקלט בצורה טבעית. הדבר מתסכל אותי פעמיים: ראשית למרות שהיו מקרים מעולם וזוגות במצבנו הצליחו להיקלט בצורה טבעית הרי שזה נדיר. לכן אני מגיע מגישה שכמו נכה עם כל הרצון שבעולם, לעולם לא יצליח לרוץ כך גם אצלנו. שנית קשה לי מאד העובדה שהיא תצטרך לעבור את הסבל בגלל פאק במערכת שלי. אין לכם מושג כמה שזה אוכל אותי עד כדי חשיבה על גרושים לטובת הסיכוי שהיא תוכל למצוא בן זוג אחר שדרכו תוכל להיקלט בצורה טבעי. מה היא צריכה את זה. נכון, אנחנו אוהבים מאד אבל להקריב כל כך. קשה לי לתפוס את זה. וגם לה . קראתי מס´ מחקרים המראים כי כאשר הזוג עובד עם קבוצת תמיכה % הקליטה משתפרים (וכאן כל % חשוב) לכן חשוב לי לקבל מידע על מדריך/מדריכת קבוצות שגם אשתי תשתתף. הצילו.

תזריק לה
מכיוון שטרם התחלתם את הטיפולים אתה עדיין בשלב שחושבים שלקבל כל יום זריקה זה הדבר הכי קשה בעניין. כולנו עברנו את זה... הדקירה עצמה הופכת למשנית מהר מאוד. החלק הקשה הוא החלק הרגשי, הציפיה והאכזבות (שלא תדעו...) ואת זה הרי עוברים שני בני הזוג במידה שווה. העזרה הכי גדולה שאתה יכול לתת לה זה ללמוד להזריק בעצמך. כך היא לא תצטרך לרוץ בגשם מהר לפני שסוגרים את המרפאה ובשישבת למוקד או למד"א. ואנחנו תמיד צוחקים: שנינו עוברים את הזריקה ביחד - אני מצד המחט והוא מצד הבוכנה... ולפעמים אני שואלת בצחוק: איזה צד אתה בוחר היום? והוא תמיד מעדיף את הבוכנה!