אז קיצר, מישהו פה כרגע?

[אוהבת תה]

אז קיצר, מישהו פה כרגע?

אני דיי עצבנית כרגע, נורא בא לי לדבר ואין לי עם מי

 

[בחורונת10]

אני...

 

[אוהבת תה]

היי בחורונת

אותך לא הספקתי כ"כ להכיר...
בקיצור קשה לי להיות זמן ממושך בבית, ואז אני בורחת לעבודה, וכשאני בעבודה אני נסחטת מכל האנרגיות שלי ואז רוצה לברוח מהעבודה, ואז רוצה לקחת חופש - וכשכבר לוקחת אז לא ממש יודעת מה לעשות איתו. אני גם לא מנצלת הזדמנויות בחיים בגלל שאני רגישה למדי, ובכלל כל הרגישות המוגברת הזאת והמצפון האינפנטילי שלי מונעים ממני להתקדם לאנשהו. ובקיצור אני רוצה לברוח ביותר מדי מצבים, ולא מרגישה כבר שיש לי פתרונות לתקיעות שלי, ומילא פתרונות, גם אנרגיות... ולא מוצאת כמעט אנשים שיכולים להכיל רגשות שליליים או שאני נתקלת באנשים שאני צריכה לשמור מולם על גבול מסויים, אז אין לי את מי לשתף

 

[אוהבת תה]

אני גם לא מסתדרת עם מצבי רוח של אנשים

למרות שלי בעצמי לא חסרים כאלה....

 

[בחורונת10]

אין לי ממש עצות..
אבל אני יכולה להקשיב לך בכיף...
ויותר מזה, אני לגמרי מבינה אותך.
אני כבר המון זמן רוצה לברוח מעצמי, לנוח מעצמי, אז אני מכירה את התחושה, בעבודה, אני רוצה הבייתה, בבית, אני רוצה לנסוע לאנשהו, בנסיעה, אני רוצה למקום אחר.
גם אני מרגישה תקועה וכל זה.
בקיצור, מכירה את התחושות...

 

[אוהבת תה]

תודה על ההזדהות!

ומה איתך?

 

[בחורונת10]

אני בסדר כרגע

את מוזמנת לדבר איתי אם תרצי..

 

[אוהבת תה]

תודה

 

[מנהלת בניסיון]

גם אני

מכירה מאד את מה שאתן מדברות עליו
עברו עלי תקופות מאד קשות של הרגשה תקועה
עכשיו אני במנוחה מזה
גם זה מגיע מתישהו

 

[אוהבת תה]

טוב אז אולי נמשיך קצת עם השיתוף

רגע לפני שאצא להליכה
אז העניין הוא שקשה לי בזמן האחרון, אני חושבת שתקופה מאוד ארוכה של כמה שנים טובות שמנקר בי מן חוסר סיפוק מסויים בחיים שאני לא יודעת להסביר. גם כשהייתי נשואה זה היה שם מתחת לפני השטח, והייתי אז בורחת לעשייה בדמות של לסדר את הבית למשל/לכבס... אני סוג של מתנהלת בחיים בלי מטרות, שורפת זמן. האמונה שלי בכל מיני דברים כמו אהבה וזוגיות ודת ורוחניות השתבשה, קצת עגום כל העניין, ההבנה שהכל בר חלוף ומלא בתנאים. למרות שכולי מדברת רגשות ואהבה, ואהבה באמת מסוגלת להרים אותי חבל על הזמן. אבל מבאס אותי להיות תלותית בה כי כבר נפגעתי. אני חייכנית למדי בעבודה, וזו לא העמדת פנים אלא פשוט התעלמות מהקושי, אבל לפעמים אני שואלת את עצמי אם אולי זה יוצר מן רושם לא רציני עלי. אני לא מצליחה להינות מההווה, ורק מקווה כל הזמן שיהיה טוב בעתיד, רק שאולי זה העתיד הרחוק. אני רוצה חברים ולכייף ולבלות, ונמאס לי שאם אני לא אזום אז לא יקרה כלום (אם בכלל), בא לי שיחַזרו אחריי חברתית וגם זוגית. אני מרגע לרגע מרגישה שאני לא רוצה ילדים משלי. אני בכלל בבלבלה וקצת עסוקה בעצמי כרגע, בקושי יש לי אנרגיות לאחרונה להכין לעצמי אוכל. יש לי קושי לעיתים קרובות להיות אסרטיבית ולהציב מול אנשים עובדות. אני מפלרטטת עם כל מיני גברים ואז מרגישה מטופשת. אני כנראה בכלל דורשת מעצמי יותר מדי. בכלל הבנתי שיש לי רצון להיות הכי טובה בתחום המקצועי שבו אעסוק ואולי זה מה שמונע ממני לבחור ולאהוב מקצוע. בכלל אני דיי תחרותית וזה בעייתי אבל אולי גם חיובי בו זמנית. בא לי לא לדפוק חשבון. אני מרגישה שאני לא יודעת ליישם בחיים דברים שאני רוצה, ולפעמים פשוט צריכה פרטנר כדיי להינות באמת. לא יודעת, אולי זה דברים כבדים מדי בשביל לרשום בפורום הזה, אולי אחר כך אסתכל על מה שכתבתי ואתחרט על זה. בכלל אני מפחדת להצהיר הצהרות, ומצד שני לפעמים מתעוררת בי רוח של עצבים ומרדנות ובא לי להוציא את כל הג'יפה והעצבים החוצה

 

[מנהלת בניסיון]

אל תתחרטי

אל תתחרטי על שום דבר שאת כותבת כאן.
בדיוק בשביל זה הפורום קיים. בשביל הדברים שלא קל להוציא בשום מקום אחר.

כתבת כל כך הרבה דברים. כל משפט בעצם פונה למקום אחר שלך.
כשקראתי רציתי להתחיל להגיב על כל דבר שהעלית בנפרד
אבל בשביל זה כדאי אולי להתחיל דיונים נפרדים.

נראה לי שאת מאד ביקורתית כלפי עצמך (נדמה שזאת תופעה די שכיחה בפורום הזה).
יכול להיות שהביקורתיות הזאת משתקת אותנו? משאירה אותנו במקום שאנחנו רוצים לצאת ממנו?

את כותבת כל כך יפה ויש בך המון
שבת שלום

 

[אוהבת תה]

תודה לך על התגובה