אז קראתי את לקסיקון הקלישאות

[238]

אז קראתי את לקסיקון הקלישאות

בס"ד של המד"ב(וחבל שאין כזה גם לפנטזיה שם הקלישאות חוגגות...) ופתאום נתקלתי בX אדום ליד תיאור של המשחק של אנדר והמשכיו(ילדים בעלי גישה למחקר,טכנולוגיה וכו')מה שאומר שזו קלישאה נוראית שכל מה/י שמופיע בה הוא או בסתירה נוראית לחוקי הטבע הקיימים או טיפש בצורה בלתי נסלחת. למה אנדר הוא קלישאה?באיזה עוד ספרים אם בכלל יש עולם שבנוי על ילדים חכמים בצורה כזו?

 

[Boojie]

הערה חשובה לגבי מילון הקלישאות:

רוב הספרים הגדולים אי פעם מבוססים על קלישאות לעוסות ושחוקות. מספיק לראות, נגיד, את חולית (המשיח הנבחר שיוצא למסע יסורים במדבר עם אמו כדי להגיע להארה ולמצות את כוחותיו? בעה!) כדי להבין שלא הקלישאה תבנה ותהרוס ספר, אלא איכות הכתיבה. למשל, העלילות של שייקספיר - אחת אחת מבוססות על הקלישאות הגדולות ביותר של ז'אנר אופרות הסבון. אבל הבנאדם ידע לכתוב. אז למה צריך מילון קלישאות? ראשית, כי סופרים מתחילים נוטים להסתמך על קלישאות יותר מדי. בין אם בגלל חוסר הכרה של הז'אנר ושל הנעשה בו, ובין אם פשוט בגלל חוסר דמיון. רצוי מאד לסופר לדעת מה משומש בז'אנר, כדי שתהיה לו הזדמנות לפרוץ למקומות חדשים. שנית, כי סופרים מתחילים נוטים לכתוב קלישאות איום ונורא. צריך להיות סופר ממש טוב כדי להיות מסוגל לכתוב קלישאה היטב - ובזה צריך להשקיע תשומת לב ומחשבה, ולא לכתוב את זה אוטומטי. בקיצור - למרות שעדיף לסופרים מתחילים להשתדל להמנע מקלישאות הז'אנר, הן בהחלט לא ייהרג ובל יעבור, ובהחלט אפשר לבנות עליהן סיפורים מעולים. אבל כדי לעשות את זה, צריך לדעת איך. צריך הרבה כשרון והרבה טכניקה כדי לקחת קלישאה משומשת ולהפוך אותה למשהו חדשני ופורץ גבולות.