אז שבוע שעבר היתה לי פגישה עם המנחים שלי על

מיקי*

New member
אז שבוע שעבר היתה לי פגישה עם המנחים שלי על

הצעת המחקר שלי והערותיהם. עכשיו אני נלחם לסיים את התיקונים בזמן בכדי שאוכל לשלוח את זה בשנית למנחים שלי בכדי שאספיק להגיש את הטפסים לוועדה לתואר שלישי עד לישיבתם בעוד עשרה ימים. אני לחוץ מאד ומתקשה להתקדם. למישהו יש עצה איך להרגע וגם איך להצליח ולתקן את התיקונים הדרושים. חלקם אפילו כוללים שכתוב מחדש של דברים. וזה הדבר שהכי קשה לי, הרי מה שכתבתי זה מה שראיתי לנכון אז איך אני אמור עכשיו לשנות את הדברים ולרשום אותם מחדש בצורה שאינה טבעית לי?!
 

seani

New member
כמה דברים שעוזרים לי:

א) אני מכין לי לו"ז לכתיבה שרשום לי ביומן. כאשר מגיע הזמן אני סוגר את הנייד ומתנתק מהאימיילים. ב) משהו חם לשתות ליד השולחן (תה טוב או קפה) ג) לי מוסיקה עוזרת מאוד. יש תחנת רדיו ב AOL שאני שומע. לפי דעתי, ברגע שאתה קובע לך שמשעה 8 עד 10 אתה יושב וכותב, ומציב לך יעדים בסגנון של לכתוב 200 מילה וכד' העבודה נעשית הרבה יותר מהר.
 

מיקי*

New member
תודה על ההתייחסות

הבעיה היא לא הכתיבה אלא הצורך לקחת את מה שכבר כתבת ושאתה חשבת למצויין ולשנות אותו לפי רצון המנחים מבלי שאתה יודע מה הם מצפים ממך ובלי לדעת איך להפוך את יציר כפיך למשהו אחר.
 

yairma1

New member
כמה דברים שעולים בדעתי

מיקי שלום, ראשית, לא הבנתי אם אתה בשלב של אישור הצהרת הכוונות (טרם הרישום לתוכנית עצמה) או שמדובר בהצעת המחקר. אם אתה בשלב הראשון, כלומר שעון החול עדין לא פועם, הייתי ממליץ להאיט את הקצב! זה נשמע לא בכיוון ואף נראה כפירה בעיקר. הרי כל מה שאנו רוצים זה כבר להכנס לתוכנית, לזכות בתואר המועדף של סטודנט מן המניין ולהתחיל להתקדם לקראת הסוף... אבל אני חושב שככל שאנו לוקחים את הזמן לפני הכניסה ללו"ז מוקצב מראש שווה לנצל את הזמן שניתן לנו בהשאלה. אחר כך מתחיל השעון לדפוק וזה ממש מפתיע עד כמה שנה זה דבר קצר. ככל שתוכל לנצל את הזמן לעצב את דעתך סביב הנושא שלך טרם הרישום עדיף. (אם זה רלוונטי, האם כבר שרטטת את משתני המחקר והקשרים בניהם?). שנית, באשר לתיקונים. ובכן, לעיתים זה מעצבן. אז זו בדיוק התקופה בחיינו שצריך לקבל את זה בשלוות נפש. עד כמה שזה רק ניתן. טבעי שנחשוב שכל מה שכתבנו טוב הוא. אם לא, היינו משנים. אולם, צריך להבין שלכל נושא ואופן כתיבה יש כמה זויות. לעיתים הזוית שבחרנו פחות טובה, פחות אופיינית לצורת הכתיבה בתחום הרלוונטי ולפעמים באמת מדובר בהעדפה אישית. שלך או של המנחים. לטעמי, פחות חשוב להתייסר בעידכונים חשוב הרבה יותר להבין מדוע נכתבו. מדוע המנחים אמרו לשנות. אם תבין מדוע זה לא נשא חן בעיניהם תוכל גם ללמוד מההערות ובעיקר לזהות את מקורן. האם מדובר בתוכן, בעריכה ואופן כתיבת המסר או סתם העדפה לניסוח זה או אחר. גם אם זו העדפה - חשוב לשנות. אבל אז אתה יודע שזה משהו מקומי שבעתיד תוכל לשנות לפי ראות עייניך. מצד שני, אם מדובר בתיקון שמקורו אחר אזי באמת כדאי להבין ולשנות כבר עתה. בכל מקרה, בהצלחה (-: יאיר מעיין
 

מיקי*

New member
תודה רבה על הדברים

להבהרת העניין. אני במסלול משולב לדוקטורט ומלגאי נשיא, לכן אני צריך להגיש את הצעת המחקר ולהתקבל ללימודי התואר השלישי לפני סוף השנה. כך שאכן יש לחץ זמן, כיון שהוועדה יושבת בשבוע הבא וני לא יודע אם היא יושבת עוד פעם לפני סוף השנה, כך ששעון החול בהחלט מתקתקת במהירות גבוהה מאד.
 

aya_bsf

New member
תשובה

היי מיקי.. גם אני נתקלתי בסיטואציה דומה... בנוגע לרוגע - רק אתה בתוך תוכך יודע באמת מה מרגיע אותך, אני באופן אישי הולכת לעיסוי או לפעילות גופנית כדי לפרוק מתחים. בנוגע לשכתוב - או שאני נותנת לאדם שאני סומכת עליו ומכירה, נגיד חבר טוב, לכתוב במילים שלו את מה שאני כתבתי או שאני לוקחת את הקטע וכל משפט אני כותבת בצורה שונה לחלוטין. בדרך כלל אני פשוט קוראת 2-3 משפטים ומסכמת אותם מחדש. כמו כן זו לא חולשה/בושה לשאול את המנחים מהן הציפיות שלהם בנוגע לשכתוב. בהצלחה
 
אוקיי,

עברתי על כל השרשור. אין ספק שאתה צריך להירגע ודחוף אחרת לא היית כותב את הביטוי "שעון החול מתקתק" (שזה כמו לומר "פצצה הולכת ואוזלת" )
מה שהכי מרגיע אותי, וגם ממקד את החשיבה , זו פעילות גופנית (אני אישית ממליץ על שחייה). פתח את היום עם 20 בריכות ותאמין לי שדברים יראו אחרת. עוד דבר ששמתי לב הוא שלא ברור לך מה המנחים שלך בדיוק רוצים שתעשה. אני הייתי ממליץ להפגש איתם שוב ולהבין, ברחל בתך הקטנה , מה בדיוק ההערות שלהם. שיטה שאני נוקט היא לומר "אני אחזור עכשיו על מה שאמרת במילים שלי כדי לוודא שהבנתי" ובאופן כזה לוודא שאין קצרים בתקשורת או בעיות הבנה. דבר נוסף הוא לפרק את העבודה לחתיכות קטנות - דיה פיסקה בשעתה. הצב לך מטרה להתיישב עכשיו ולתקן פיסקה אחת, גמרת? עוד פיסקה... ואם פיסקה זה דבר כבד מדי אז לך משפט משפט. וזכור את כלל המפתח - כל מה שקורה לך עכשיו קרה לאחרים לפניך, ולהם יש היום דוקטורט. בהצלחה
 

מיקי*

New member
תודה רבה לכל המגיבים והמגיבות ../images/Emo13.gif

רוב הדברים שאמרתם הם אכן דברים שעוזרים (לא שלא ידעתיא ת רוב הדברים הללו קודם אבל לשמוע אותם מאנשים אחרים זה כנראה אחרת מלדעת אותם בעצמך...) לגבי ההבנה שלי מה המנחים שלי רוצים ממני, זה לא שאני לא מבין מה הם רוצים, רק שיש דברים שנראים לי הזויים או אפילו מוטעים, אבל מה לעשות והם המנחים וצריך לספק אותם. יש דברים מסויימיםש הצלחתי לשכנע אותם ואחרים לא. השאלה שלי היתה לגבי אותם דברים שהם רוצים שאשנה או אוסיף ואני לא רואה עין בעין איתם, איך להתמודד עם זה? כלומר איך לכתוב דברים בצורה או שתתאים למה שהם רוצים כאשר אני לא חושב שזה חשוב או אפילו יותר מזה מיותר?!
 
בקשר למה שהמנחים שלך רוצים

השאלה למה אתה לא מסכים. אם אתה חושב שמדובר בתוספת מיותרת סמוך עך הנסיון שלהם ותוסיף, אם אתה חושב שמדובר בטעות לדעתי תתעקש ללבן איתם את הנושא.
 

מממאיה35

New member
../images/Emo127.gif לפרק למטלות קטנות

כשאני בתקופת לחץ ומסתכל על כל מה שיש לי לעשות כמקשה אחת, אני ישר לא נושמת.. אבל אז אני מזכירה לעצמי - לפרק למטלות קטנות.. להסתכל על כל מטלה בנפרד, להציב לה לוח זמנים מסודר ומפורט כולל דד-ליין.. ואז אני נושמת, ומתחילת לעבוד, ופתאום רואה שכל מה שהיה לי - זה לא נורא כ"כ.. וגם - להסתכל על כל יום ביומו, בנפרד.. לא לחשוב מה עוד יש לי לעשות כל השבוע הקרוב, אלא מה יש לי לעשות היום..
 
למעלה