אז 2020 היתה טובה או רעה?

[קלייטון.ש]

לי אין דעה מגובשת ולכן פניתי לחוות דעת חיצונית, ושאלתי את התאומות האם מבחינתן השנה הזו היתה טובה או רעה?
התשובה בפה אחד היא חד משמעית: זו השנה הכי טובה שהיתה להן אי פעם.
חד וחלק לא זוכרות שנה יותר טובה.
שאלתי מה בדיוק היה כל כך טוב בשנה הזו?
אז קודם כל סבא הכי טוב, וגם הסבתות. ויש קורונה שזה אומר מסיכות וזה כיף. וכולם כולם כל הזמן ביחד אצל סבתא. וגם רחל התינוקת היא טובה, והבנים קצת שובבים אבל הם טובים, והם אכן (כפי שסבא דאג להזכיר) באו כולם בשנה הזו.
סיפרתי להן שהשנה הזו תיכף נגמרת. "אוי חבל." אין דבר, הבטחתי שגם השנה הבאה תהיה טובה כמו זו.
שנה אזרחית טובה לכולם.

 

[צליליתה1]

לי אין דעה מגובשת ולכן פניתי לחוות דעת חיצונית, ושאלתי את התאומות האם מבחינתן השנה הזו היתה טובה או רעה?
התשובה בפה אחד היא חד משמעית: זו השנה הכי טובה שהיתה להן אי פעם.
חד וחלק לא זוכרות שנה יותר טובה.
שאלתי מה בדיוק היה כל כך טוב בשנה הזו?
אז קודם כל סבא הכי טוב, וגם הסבתות. ויש קורונה שזה אומר מסיכות וזה כיף. וכולם כולם כל הזמן ביחד אצל סבתא. וגם רחל התינוקת היא טובה, והבנים קצת שובבים אבל הם טובים, והם אכן (כפי שסבא דאג להזכיר) באו כולם בשנה הזו.
סיפרתי להן שהשנה הזו תיכף נגמרת. "אוי חבל." אין דבר, הבטחתי שגם השנה הבאה תהיה טובה כמו זו.
שנה אזרחית טובה לכולם.

מתוקות מתוקות מתוקות
בנות כמה התאומות היום? סליחה שאני מאבדת ידיים ורגליים בעץ המשפחתי שלך.

אני נורא מקנאה בילדים קטנים שיכולים, אמיתי, להנות מהדברים החשובים באמת.
תמיד מוקסמת לראות את ההתרגשות כשהם מוצאים פתאום מסטיק על המדף של סבתא, או אוכלים קרטיב קרח הכי פושטי.

 

[דקל נור*]

תמיד מוקסמת לראות את ההתרגשות כשהם מוצאים פתאום מסטיק על המדף של סבתא, או אוכלים קרטיב קרח הכי פושטי.

גם בגיל 50 אני עדיין מתרגשת למצוא משהו מתוק או חטיף . בקצב שדברים נחמסים אצלנו בבית, זה לא מובן מאליו.

 

[קלייטון.ש]

מתוקות מתוקות מתוקות
בנות כמה התאומות היום? סליחה שאני מאבדת ידיים ורגליים בעץ המשפחתי שלך.

אני נורא מקנאה בילדים קטנים שיכולים, אמיתי, להנות מהדברים החשובים באמת.
תמיד מוקסמת לראות את ההתרגשות כשהם מוצאים פתאום מסטיק על המדף של סבתא, או אוכלים קרטיב קרח הכי פושטי.

אוריאנה ונעמי מתקרבות לשנתיים וחצי. מרוב הערצתי העיוורת הרבה פעמים אני שוכח שהן ילדות קטנות. כמו למשל כשהתבקשתי לשים להן קטשופ על השניצל. מסתבר שלהן מאד, מאד חשוב שישימו לשתיהן את הקטשופ בדיוק באותה צורה, באותו מקום בצלחת ובאותה כמות, ואם לא, אוי ואבוי. אתה מקבל תזכורת שמדובר בבנות שנתיים וחצי.
אבל אין ספק שהן ילדות מאד מאושרות, שחיות בסביבה תומכת ואוהבת (גם אם אני לא מתלהב מהסידור שם, וזה אולי לחובתי).

 

[שיח סלימאן]

לי אין דעה מגובשת ולכן פניתי לחוות דעת חיצונית, ושאלתי את התאומות האם מבחינתן השנה הזו היתה טובה או רעה?
התשובה בפה אחד היא חד משמעית: זו השנה הכי טובה שהיתה להן אי פעם.
חד וחלק לא זוכרות שנה יותר טובה.
שאלתי מה בדיוק היה כל כך טוב בשנה הזו?
אז קודם כל סבא הכי טוב, וגם הסבתות. ויש קורונה שזה אומר מסיכות וזה כיף. וכולם כולם כל הזמן ביחד אצל סבתא. וגם רחל התינוקת היא טובה, והבנים קצת שובבים אבל הם טובים, והם אכן (כפי שסבא דאג להזכיר) באו כולם בשנה הזו.
סיפרתי להן שהשנה הזו תיכף נגמרת. "אוי חבל." אין דבר, הבטחתי שגם השנה הבאה תהיה טובה כמו זו.
שנה אזרחית טובה לכולם.

נורא קל לסכם את השנה החולפת במילה אחת.

אבל אתם מכירים אותי, אני מנומס ולא כותב מילים כאלה.

מקווה שאחרי החיסון השני נשתחרר מהכלא ונחזור לפקוד את עיר הקודש אילת מדי חודש בחודשו כמו שנצטווינו על פי ההלכה.

 

[צליליתה1]

 

[אבח"י]

השנה לא ניפגש עם חברינו הקרובים, לא נאכל, לא נרכל, לא נעשה סיבוב מסכם ומקווה.
אולי אפילו נישן בלילה שעת חלוף שנה בשנה.
דווקא התחילה טוב ה- 2020. הספקנו להיות פעמיים בחו"ל, ואז עברנו לבידוד, ללמידה מרחוק ולהבנה עמוקה של עזרה הדדית או "היות בודד מרצון".

 

[יוסי ר1]

השנה לא ניפגש עם חברינו הקרובים, לא נאכל, לא נרכל, לא נעשה סיבוב מסכם ומקווה.
אולי אפילו נישן בלילה שעת חלוף שנה בשנה.
דווקא התחילה טוב ה- 2020. הספקנו להיות פעמיים בחו"ל, ואז עברנו לבידוד, ללמידה מרחוק ולהבנה עמוקה של עזרה הדדית או "היות בודד מרצון".

סקרנת אותי לפתוח לדיון את צמד המילים "בודד מרצון".
כי מבחינה סמנטית, המילה בודד היא ניאטראלית, משמעותה בסך הכל פרט יחיד (מתוך קבוצה).
אבל ככל שאני חושב על המילה "בודד" במשמעות של בני אדם - אני לא מצליח לראות מקרה בו אין בהיגד הזה משמעות שאינה שיפוטית - תמיד "בודד" יהיה מצב שמלווה תחושת חסר.
לעניות דעתי, בדברים שהבאת כדאי להשתמש במילה יותר ניאטראלית - מתבודד מרצון, או התבודדות מרצון.
(או במילים אחרות - היות בודד זו תחושה סובייקטיבית. להתבודד זו בחירה שאינה מחייבת את אותה תחושה לעיל)

 

[אבח"י]

סקרנת אותי לפתוח לדיון את צמד המילים "בודד מרצון".
כי מבחינה סמנטית, המילה בודד היא ניאטראלית, משמעותה בסך הכל פרט יחיד (מתוך קבוצה).
אבל ככל שאני חושב על המילה "בודד" במשמעות של בני אדם - אני לא מצליח לראות מקרה בו אין בהיגד הזה משמעות שאינה שיפוטית - תמיד "בודד" יהיה מצב שמלווה תחושת חסר.
לעניות דעתי, בדברים שהבאת כדאי להשתמש במילה יותר ניאטראלית - מתבודד מרצון, או התבודדות מרצון.
(או במילים אחרות - היות בודד זו תחושה סובייקטיבית. להתבודד זו בחירה שאינה מחייבת את אותה תחושה לעיל)

השורה האחרונה שלך הסבירה היטב את מצב "היות בודד מרצון". תודה לך ♥♥

 

[קלייטון.ש]

סקרנת אותי לפתוח לדיון את צמד המילים "בודד מרצון".
כי מבחינה סמנטית, המילה בודד היא ניאטראלית, משמעותה בסך הכל פרט יחיד (מתוך קבוצה).
אבל ככל שאני חושב על המילה "בודד" במשמעות של בני אדם - אני לא מצליח לראות מקרה בו אין בהיגד הזה משמעות שאינה שיפוטית - תמיד "בודד" יהיה מצב שמלווה תחושת חסר.
לעניות דעתי, בדברים שהבאת כדאי להשתמש במילה יותר ניאטראלית - מתבודד מרצון, או התבודדות מרצון.
(או במילים אחרות - היות בודד זו תחושה סובייקטיבית. להתבודד זו בחירה שאינה מחייבת את אותה תחושה לעיל)

בני אדם הם יצורים חברתיים ולכן בדרך כלל התבודדות, בין שהיא מרצון או מהכרח, מלווה בבדידות.
למעשה המצב שבו אדם מעדיף להיות לבד בלי שהוא חש חוסר, או אפילו רק מסוגל לזה, נמצא תחת סיווגים של הפרעות אישיות ונפש.
זה לא נורמלי להיות לבד ולא לחוש בדידות וצורך בחברה.
לכן אני חושב, לסוגיה שהעלית, שבדרך כלל התבודדות מרצון זהה לבדידות מרצון.

 

[יוסי ר1]

בני אדם הם יצורים חברתיים ולכן בדרך כלל התבודדות, בין שהיא מרצון או מהכרח, מלווה בבדידות.
למעשה המצב שבו אדם מעדיף להיות לבד בלי שהוא חש חוסר, או אפילו רק מסוגל לזה, נמצא תחת סיווגים של הפרעות אישיות ונפש.
זה לא נורמלי להיות לבד ולא לחוש בדידות וצורך בחברה.
לכן אני חושב, לסוגיה שהעלית, שבדרך כלל התבודדות מרצון זהה לבדידות מרצון.

צר לי, חולק על דעתך. אני אישית מסוגל לבלות ימים ללא צורך בחברה מסביב, ולא לחוש בדידות.
אני נהנה מאוד מחברה, ושמח להיות חלק פעיל בה, אבל התבודדות לא מעיקה עלי.
תחשוב על דבורה - חיה בכוורת צפופה בת עשרות אלפי פרטים - אבל יוצאת בחדווה לשחר לצוף, בבדידות מזהירה...

 

[צליליתה1]

צר לי, חולק על דעתך. אני אישית מסוגל לבלות ימים ללא צורך בחברה מסביב, ולא לחוש בדידות.
אני נהנה מאוד מחברה, ושמח להיות חלק פעיל בה, אבל התבודדות לא מעיקה עלי.
תחשוב על דבורה - חיה בכוורת צפופה בת עשרות אלפי פרטים - אבל יוצאת בחדווה לשחר לצוף, בבדידות מזהירה...

כמוני כמוך
אולי כדי להנות מהלבד צריך לדעת להנות מהביחד, ו- vice versa .

גם בעבודה, נהניתי מאוד לעבוד בצוות, והייתי מסוגלת, בכיף, לשבת כמה ימים בבדידות מזהרת ולעשות מה שצריך על הצד הטוב ביותר. אם כי , כמו בכל דבר, יש הסתייגות: לעבוד בצוות עם אנשים לא מתאימים לי ולפרויקט זה גהנום אמיתי.

שנת 2020 לימדה אותי להנות מאוד מתרגול יוגה (מחפשת את המילה המדויקת: אישי? לבד? בודד? יחידני?) ומעורר בי געגועים לתרגול בקבוצה. יש משהו נפלא בלבד ובכניסה פנימה שאי אפשר בקבוצה אבל יש משהו באנרגיה של הקבוצה שלגמרי מעיף אותי, ולא ניתן לשחזור בפרטיות של ביתי.

 

[סופהו 1]

כמוני כמוך
אולי כדי להנות מהלבד צריך לדעת להנות מהביחד, ו- vice versa .

גם בעבודה, נהניתי מאוד לעבוד בצוות, והייתי מסוגלת, בכיף, לשבת כמה ימים בבדידות מזהרת ולעשות מה שצריך על הצד הטוב ביותר. אם כי , כמו בכל דבר, יש הסתייגות: לעבוד בצוות עם אנשים לא מתאימים לי ולפרויקט זה גהנום אמיתי.

שנת 2020 לימדה אותי להנות מאוד מתרגול יוגה (מחפשת את המילה המדויקת: אישי? לבד? בודד? יחידני?) ומעורר בי געגועים לתרגול בקבוצה. יש משהו נפלא בלבד ובכניסה פנימה שאי אפשר בקבוצה אבל יש משהו באנרגיה של הקבוצה שלגמרי מעיף אותי, ולא ניתן לשחזור בפרטיות של ביתי.

אגב, לעבוד בצוות עם הלא מתאימים=לא להיות לבד, אבל להרגיש בדידות. ככה לא רק בענייני עבודה.
אדם יכול להיות מוקף אנשים ומשפחה ולהרגיש בדידות. (מצב מול הרגשה)

לדעתי, אם אדם בוחר להיות במצב 'לבד', הוא יהיה בודד, יהנה מהלבד ולא ירגיש בדידות (הרגשה).
אבל, אם הבדידות נכפית על אדם והבדידות מתמשכת ואין מוצא, איך כתב יונתן גפן? " מבדידות האנשים הופכים קשים, מעטים יוצאים ממנה נשכרים".

 

[קלייטון.ש]

צר לי, חולק על דעתך. אני אישית מסוגל לבלות ימים ללא צורך בחברה מסביב, ולא לחוש בדידות.
אני נהנה מאוד מחברה, ושמח להיות חלק פעיל בה, אבל התבודדות לא מעיקה עלי.
תחשוב על דבורה - חיה בכוורת צפופה בת עשרות אלפי פרטים - אבל יוצאת בחדווה לשחר לצוף, בבדידות מזהירה...

לא מדובר בסדר גודל של ימים אלא בכלל, באופן כללי, לכל החיים.
אתה יכול לבלות כמה ימים לבד ולא לסבול, אבל אחרי כמה ימים כנראה תתחיל להרגיש בחוסר והוא ילך ויתגבר עד שיהפוך לסבל.
ככה רוב בני האדם. המיעוט השונה לא רק מסוגל אלא למעשה מעדיף להיות לבד, לכל החיים, כדרך חיים. האנשים האלה סובלים דווקא כשהם בחברה, אם כי גם הם מסוגלים זמן מוגבל להיות בין אנשים ולהרגיש טוב, אבל ככל שהשהות המשותפת מתארכת הם יתחילו לסבול.

 

[יוסי ר1]

לא מדובר בסדר גודל של ימים אלא בכלל, באופן כללי, לכל החיים.
אתה יכול לבלות כמה ימים לבד ולא לסבול, אבל אחרי כמה ימים כנראה תתחיל להרגיש בחוסר והוא ילך ויתגבר עד שיהפוך לסבל.
ככה רוב בני האדם. המיעוט השונה לא רק מסוגל אלא למעשה מעדיף להיות לבד, לכל החיים, כדרך חיים. האנשים האלה סובלים דווקא כשהם בחברה, אם כי גם הם מסוגלים זמן מוגבל להיות בין אנשים ולהרגיש טוב, אבל ככל שהשהות המשותפת מתארכת הם יתחילו לסבול.

לכל החיים - אני מסכים אתך. אני מאמין גדול בזוגיות טובה, ובקשר טוב ותכוף עם הצאצאים.
וכמובן, להרחיב למעגל חברים.