צבא קטן וחכם (או: סיקור צאלים)
שלום חברים! התגעגעתי... מצטער על הנפקדות שדפקתי מהפורום, צבא וכאלה. ביום חמישי הזדמן לי סוף סוף להגיע לצאלים, אחרי שלוש שנים של כמעט. הנה הסיקור מנקודת המבט של הקרוגר: הגענו בסביבות השעה 17:00 לקיבוץ, והתחלנו ללכת לכיוון הפסטיבל, שממוקם (באופן קבוע, כך הבנתי) ברחבת הבריכה. נאלצנו לחכות קצת זמן בכניסה, וגם לעבור בדיקות קפדניות ביותר בכניסה (הלו? אנחנו חיילים!!!), אבל כבר מהכניסה אפשר היה להבין שהפסטיבל הזה שומר על הרמה הכי גבוהה שאפשר. אין ספק שמבחינת נראות המקום - הניקיון, התפאורה, הסידור בין הדוכנים, הבמה, מתחם האוהלים - הכל היה first class ting. נראה שהקמת הפסטיבל ארכה זמן רב ונעשתה בהרבה אהבה ומסירות; האנשים, גם האורחים וגם המקומיים - כולם זהב. מחייכים, רגועים, עוזרים אחד לשני בהקמות - ואין אפילו ערס אחד!!! והבנות, יפהפיות...
התקלוטים גם הם היו ברובם המוחלט מצוינים, עם הרבה טיונים נדירים וכאלה שלא יצא לי לשמוע כבר הרבה זמן. גם דאנסהול, גם רוטס - רגאיי PURE, נייס. (וכל הכבוד לדוקטור) צאלים ללא ספק היה מקום מעולה לעשות בו חמשו"ש, לשבת בראש טוב בלי דאגות. קשה לחשוב על עוד פסטיבלים כאלה בארץ, לפחות היום. כולם נהרסו עם המסחור, עם הפרסום שלהם בעיתונים במקום מפה לאוזן. וצאלים ממשיך לשמור על איכות, בלי לחשוב יותר מדי על הכמות. ובכל זאת דבר אחד עיקרי היה חסר לי, וזה התוכן. אני ממש לא מחזיק מעצמי מפונק, ולא מבקש יותר מדי, אבל אם יוצאים מנקודת הנחה שפסטיבל האביב הוא פסטיבל הרגאיי היחיד בארץ כיום - הארסנל שצריך לראות שם חייב להיות באותה רמה שבה נעשה ארגון הפסטיבל. הדגש צריך להיות על האומנים, והם ממש לא צריכים להיות אלה שימשכו קהל וימלאו את הפסיבל. הם צריכים להיות ברמה מספיק גבוהה כדי להחזיק את אלה שכבר שם. ומזה לא היה מספיק. מה כן היה? נהנתי מההופעה של תענוג בערב הראשון. לפחות שנתיים לא ראיתי אותם, והם נתנו שואו מעולה! ללוס כפרוס היה שווה לחכות, אפילו שהם הופיעו באיזה שלוש בבוקר וכולם כבר נפלו מרוב אלכוהול וגאנג'ה. גוגה המלך העלה אותי לשיר איתם את "אל תשתו יותר מדי" של מכ-בי
וזה היה אולי הרגע החזק בפסטיבל בשבילי. לדעתי (המאוד אובייקטיבית) זו הייתה ה-הופעה של הפסטיבל. הדג נחש במופע ששילב רגאיי היו מקפיצים מאוד, אם כי לטעמי לא הכי התאימו לאווירת הפסטיבל. "איזה כיף" היה אחת היציאות, כמו גם הקאבר לאלפה בלונדי בסיגנון הדרקולה. ניכר כי הלהקה מאוד אוהבת רגאיי, אבל אני לא סגור לעניין ההתעמקות שלהם בתחום, לפחות עפ"י מה שראיתי בהופעה. כן, זה היה טוב ומשך את רוב הקהל בפסטיבל, אבל אני לא הרגשתי את החיבור הישיר לפסטיבל. בתקלוטים בלטו ד"ר רגאיי, אמנון וג'הרון (ארסנל טיונים מרשים ביותר!!!) וכמובן אפיקומן ואבויה. האם נקבתי ברגע זה ברשימה המלאה של התקליטנים באירוע? ישבנו בערב של הדגים אצל אביה מאן בקיבוץ (הידעתם אגב שהמתנדבות חזרו ובגדול? יאמי!) המלך על הרבה ערק ובירות, והבעתי את דעתי על עניין התכנים. אז לראשונה גם הבנתי את ההשקפה של המקומיים על הפסטיבל, על הרצון לשמר את מה שיש ולא לשאוף להגדיל ולפתח מחשש שה"הפרטה" תהרוס את האיכות ואת המקור. הם שואפים ל"צבא קטן וחכם", כזה שגורם לכל מי שבא בשורותיו לחזור בכל שה ל"מילואים". אבל עולה השאלה החשובה למה לא יותר בגדול? למה שלא יהיה לנו פה איזה סאמפסט קטן, או לפחות סאמר ג'אם מקומי? פסטיבל צאלים יכול להיות פסטיבל הרגאיי שכולנו היינו חולמים לטוס אליו בחו"ל, ובהחלט הייתי מקווה לראות אותו ככה יום אחד. אבל אולי זה רק אני...? והסיכום בקצרה: הטיון של הפסטיבל: התנגן הכי הרבה Buju Banton - Over Me בלט בחסרונו: ים הערב הכי טוב: חמישי, תענוג עם הופעה מעולה ולוס כפרוס העירו את הקיבוץ עד באליש! המאנץ' הכי חזק: פויקה
לשנה הבאה: יותר תכנים, יותר הופעות של מוכרים וטובים, אולי עוד רחבה - ושיפתחו את הבריכה!!! אז.... למי יש תמונות?