אחד בפה ואחד בלב.
ביהדות נקראים גדולים רבים בשם של ספר/סדרת ספרים שחיברו (דוגמא: ר' ישראל מאיר הכהן המוכר בשמו "החפץ חיים", כשם ספר שכתב). זאת משום שחיבורים על השקפה והלכה ביהדות מחיביים את הכותב להזדהות עם הדברים ושיהיו תקפים גם לגביו. אין הדבר כן בשאר תחומי החיים: מתמטיקאי שמתעסק עם נוסחאות כלשהן אינו חייב לחיות את חייו בהתאם להן. פילוסוף שהגה תאורייה כלשהי אינו דווקא חי על-פיה (ע"ע אריסטו). האם הפנמת תורה כלשהי שאין הוגה התורה מיישם בחייו היא דבר נכון? האם העובדה שהדברים נאמרו בגדר "אחד בפה ואחד במעשה" לא גורע מערכם? מנכונותם?
ביהדות נקראים גדולים רבים בשם של ספר/סדרת ספרים שחיברו (דוגמא: ר' ישראל מאיר הכהן המוכר בשמו "החפץ חיים", כשם ספר שכתב). זאת משום שחיבורים על השקפה והלכה ביהדות מחיביים את הכותב להזדהות עם הדברים ושיהיו תקפים גם לגביו. אין הדבר כן בשאר תחומי החיים: מתמטיקאי שמתעסק עם נוסחאות כלשהן אינו חייב לחיות את חייו בהתאם להן. פילוסוף שהגה תאורייה כלשהי אינו דווקא חי על-פיה (ע"ע אריסטו). האם הפנמת תורה כלשהי שאין הוגה התורה מיישם בחייו היא דבר נכון? האם העובדה שהדברים נאמרו בגדר "אחד בפה ואחד במעשה" לא גורע מערכם? מנכונותם?