סליחה שמתפרצת.....
שמי אורנה ואני אוהבת ספורט סיבולת:ריצות שטח ארוכות וארוכות פלוס, אופני שטח וטיפוס הרים. מדריכת רכיבה על סוסים בסגנון אינגליש שחשוב לציין שהוא ספורט אולימפי. האינגליש כולל את הדרסאז - הרכיבה האמנותית שנראית בסרטון, ואת קפיצות הראוה. לעין הבלתי-מקצועית זה אכן נראה קרקס - הרוכב נותן סימן ומיד מבצע הסוס את ה"טריק" המוסכם. אילוף ותו לא. אז זהו שלא, ואני אנסה להסביר. כל תנועה שמבצע הסוס בסרטון: הפסאז' (המושלם!!), הפירואטים, הflying changes - את כולם יוצר הרוכב מתוך גופו בזמן אמת, כלומר אין איזה קול או סימן שגורם לסוס להאריך או לקצר ולהגביה את צעדיו, אלא הוא יוצר אותם ע"י שינויים בשיווי המשקל שבישיבתו ואלו כ"כ קטנים עד שאינם נראים בעין ורק הסוס מרגיש בהם. (נסי לשבת בכסא ולהרגיש שפעם את כבדה יותר בישיבתך ופעם קלה יותר, נסי להחזיק את שרירי הבטן ואז לשחרר אותם וכו'). ההרמוניה בין גוף הרוכב והסוס היא כ"כ מושלמת והיא שמייצרת את כל התנועות המדהימות האלו. אגב, אם תסתכלי היטב תבחיני שהרוכב אינו נושא עליו שוט רכיבה, כך שברור שאין הסוס מבצע את התרגילים מתוך פחד, וממילא לו אלו היו פני הדברים זה היה פוגם מ-א-ו-ד באיכות התנועה של הסוס ובזרימה שלה (כמובן שדרוש נסיון והבנה בתחום כדי לזהות זאת). אני נוהגת לדמות זאת ליוגה שרבים עוסקים בה כיום. בדרסאז' מתקיים חיבור בין גוף ונפש, שילוב של ספורט ואומנות יחד עם בעל חיים !! מבין ענפי הספורט שאני התנסיתי בהם אני יכולה להעיד שהדרסאז' דורש את המיומנות הטכנית הגדולה ביותר. שם המשחק הוא קואורדינציה. הסרטון מתעד תחרות רכיבה ברמת גרנד פרי. עם זאת, האימונים היומיומיים מתנהלים בצורה מעט אחרת. מעבר לחימום ולשחרור ההכרחיים עובדים רק על אלמנטים ספורים מתוך הרבים שמבוצעים בתחרות. בכל אימון עובדים על כמה תנועות אחרות. מושקעת מחשבה רבה בתכנון האימונים השבועי כך שהסוס ישמור על עניין. לכן נוהגים לגוון את האימונים ע"י טיולים, קפיצות מכשולים וימי חופש שבהם משוחררים הסוסים עם חבריהם במרעה. לסיכום, הדרסאז' הוא ספורט ייחודי ואינו אילוף "קרקסי". בין הרוכב לבין הסוס מתקיימת מע' יחסים מורכבת וזו אינה קלישאה: יש צורך באמון, סבלנות, רוגע ודיוק כדי לבצע את התרגילים כראוי. הדיון האם מלכתחילה צריך לבקש מן הסוס לבצע את התרגילים הללו הוא דיון פילוסופי די עתיק והתשובה שלי יש היא כזו: הרי סוסים כיום הם חיית בית יותר מאשר חיית בר, בדומה לכלבים. הרי לא נוכל לשחרר את כל הסוסים שיטיילו ברחובות הערים ולכן מובן שנעמיד אותם באורוות מוסדרות. כיוון שדרושה להם פעילות גופנית כלשהי התאימו להם בני האדם פעילויות שונות שעונות על צרכיהם-הם: נשיאת משאות, ריצה או ספורט - דרסאז' וקפיצות ראוה לדוגמה. באופן טבעי, דוווקא סוסי הספורט זוכים למזון איכותי יותר, לאורוות מרווחות, לטיפול וטרינרי מסור וכמובן לאהבה מצידנו, כך שניתן להסתכל על זה כעל win-win situation . אני לא אדם רגשן במיוחד אבל הטסט שביצע אדוארד מור בסרטון הצליח להרעיד אצלי משהו בפנים. הוא גורם לזה להראות כ"כ קל וזו בדיוק הגדולה של הטסט הזה. פשוט עילוי.........
