TotalCommnader
New member
אחד הסרטים הטובים שראיתי. פעם ראשונה שראיתי
סרט פעמיים ביומיים ואני רוצה לראות אותו שוב. רעיון מבריק וביצוע מדהים! (ובד"כ אני לא שם סימני קריאה!)
הפחד בעיניים בזמן הREAPING ובתחילת המשחק. המתח. האדישות לחיי אדם של השופטים והצוות (MANNERS!). הדילמות המוסריות. הסאטירה. (אומנם לא מכריחים אנשים להשתתף עדיין בריאליטי אבל אנחנו נהנים מהסבל שלהם שהוא בידור מבחינתינו. בסרט זה אומנם שחקנים אבל אנחנו נהנים ממנו מאוד ומזדהים איתו. מה *אתם* הייתם עושים). האכזריות של המשתתפים והקהל. האנושיות. ההצמדות לפורמט טלוויזיוני בכל מחיר. החיים במחוזות. השימוש הציני בטלוויזיה באמצעי שליטה.
ומצד שני שיתוף הפעולה הכמעט מלא של השחקנים עם חוקי המשחק. גם לפני המשחק עצמו כמובן. הראיונות, הרצון לרצות. היעדר הנסיון הכמעט מוחלט להלחם במערכת או למרוד בה גם ע"י השחקנים הנורמטיביים יותר. כש"פיתה" אומר שהוא לא רוצה שהם ישנו אותו הם בעצם כבר שינו אותו.
יש מחקרים על צייתנות מול סמכות והמרחק בין אדם נורמלי לנאצי קטן עד כדי אימה:
http://www.hayadan.org.il/how-we-miised-holocoust-insight-06051/
סרט פעמיים ביומיים ואני רוצה לראות אותו שוב. רעיון מבריק וביצוע מדהים! (ובד"כ אני לא שם סימני קריאה!)
הפחד בעיניים בזמן הREAPING ובתחילת המשחק. המתח. האדישות לחיי אדם של השופטים והצוות (MANNERS!). הדילמות המוסריות. הסאטירה. (אומנם לא מכריחים אנשים להשתתף עדיין בריאליטי אבל אנחנו נהנים מהסבל שלהם שהוא בידור מבחינתינו. בסרט זה אומנם שחקנים אבל אנחנו נהנים ממנו מאוד ומזדהים איתו. מה *אתם* הייתם עושים). האכזריות של המשתתפים והקהל. האנושיות. ההצמדות לפורמט טלוויזיוני בכל מחיר. החיים במחוזות. השימוש הציני בטלוויזיה באמצעי שליטה.
ומצד שני שיתוף הפעולה הכמעט מלא של השחקנים עם חוקי המשחק. גם לפני המשחק עצמו כמובן. הראיונות, הרצון לרצות. היעדר הנסיון הכמעט מוחלט להלחם במערכת או למרוד בה גם ע"י השחקנים הנורמטיביים יותר. כש"פיתה" אומר שהוא לא רוצה שהם ישנו אותו הם בעצם כבר שינו אותו.
יש מחקרים על צייתנות מול סמכות והמרחק בין אדם נורמלי לנאצי קטן עד כדי אימה:
http://www.hayadan.org.il/how-we-miised-holocoust-insight-06051/