אחד העם
המבקר הבולט ביותר של הרצל היה אחד העם, שמתח ביקורת על תפקיד התנועה הציונית בעיני הרצל והן על דרך פעולתו. ביקורו של אחד העם כלפי השקפתו ודרך פעולתו של הרצל התמקדה בנקודות הבאות: 1. מטרת הציונות צריכה להיות מציאת פתרון ל"צרת היהדות", בעוד שהרצל מתרכז בניסיון להציג פתרון לצרת היהודים. על מנת לפתור את צרת היהדות על התנועה הציונית לשים יותר דגש על פעולות חינוכיות בגולה, שמטרתן חיזוק הזהות היהודית, שרק היא תמנע התבוללות. בעיני אחד העם הפעילות הזו היא חלק בלתי נפרד מהעוררות הלאומית, מן הציונות. העם היהודי לא יעלה לארץ מתוך בחירה, אלא רק אם ייאלץ לכך והוא חשוף לסכנת התבוללות מכיוון שהוא מעדיף את סיר הבשר מאשר את חזון העלייה לישראל. מכאן שלמרכז יהודי בארץ ישראל נועד התפקיד של מרכז רוחני, שישמש אור לגולה. אל מרכז רוחני זה יהיו נשואות עיני העם והוא יהוה מחסום בפני התבוללות. המרכז הרוחני יתאפיין בעבודה עברית, בחינוך עברי ותרבות עברית וכללית. 2. אחד העם ביקר את הציונות המדינית, שמגדירה את מטרת הציונות בהקמת "מדינת היהודים", ולא "מדינה יהודית". בשימת דגש על מדינת היהודים שמה הציונות המדינית דשג על המסגרת המדינית של המדינה, ולא על התוכן. בכך מזניחה הציונות המדינית, שהרצל עומד בראשה, את המישור הרוחני התרבותי ואינה מקדישה תשומת לב לפעולה תרבותית לאומית בקרב העם, שמטרתה גיבוש הזהות הלאומית היהודית בגולה. 3.הרצל שפועל באופן נימרץ להשגה מידית של הצ´רטר, מפזר תקוות שווא בעם כאילו יש פתרון מיידי בפתח. אפילו נקבל את הצ´רטר, ארץ ישראל אינה כשירה לקלוט באופן מיידי את המוני היהודים. אין לה תשתית כלכלית לקליטת המוני יהודים. ראיה לביקורת זו מוצא אחד העם במשבר העלייה הראשונה, שחלק גדול מאנשיה עזבו את הארץ, ואילו אחרים ניצלו מפשיטת רגל רק בזכות הברון רוטשילד.
