אחד ועוד אחד
הילדות היא הדרך הראשונה שאנחנו הולכים בה, בצעדים קלים ועיניים פקוחות. העולם חדש בשבילנו ואנחנו רוצים לגלות הכל, הכל, הכל. לפעמים אנחנו מועדים, נופלים או נבהלים, אבל אמא תמיד נמצאת שם כדי לעזור לנו לקום ולתת לנו נשיקה גדולה שמרפאת את כל הפצעים. אנחנו מחייכים מאוזן לאוזן, אומרים את מה שאנחנו חושבים ואוהבים בלי לפחד. מאמינים שהנסיך והנסיכה שבסיפור חיו באושר ובעושר, ושאחד ועוד אחד הם תמיד שניים. הלכת איתי בשביל האחרון של הילדות, צועדים יחד יד ביד. מצאנו אחד בשני את החבר שחיכינו לו תמיד. הנפש התאומה כמו שהיית קורא לי, החצי השני שלך. יחד בנינו את האי הקטן שלנו, אותו חלל קסום שיש בו מקום רק לשניים. אי עשוי משיחות ארוכות לאור ירח. מצחוקים. מחלומות משותפים. ממכתבים כתובים בדפים תלושים ממחברת ישנה. משפת סימנים שרק אנחנו הבנו. מדמעות אילמות. מנשיקות בלחי ומחיבוקים ארוכים בשעת הפרידה. זה היה רק אי. קטן ומבודד בים הרגשות האפלים שאף פעם לא סיפרת לי על קיומו. אותו ים שהשארת בו את הכאב שלך יום אחד, כדי שתוכל לעוף קל לשמיים עם כנפיך החדשות של מלאך. זה היה היום האחרון של הילדות שלי, בה האמנתי שהעולם נפלא, שהנשיקות של אמא יכולות לרפא את כל הפצעים ושאחד ועוד אחד הם תמיד שניים.
הילדות היא הדרך הראשונה שאנחנו הולכים בה, בצעדים קלים ועיניים פקוחות. העולם חדש בשבילנו ואנחנו רוצים לגלות הכל, הכל, הכל. לפעמים אנחנו מועדים, נופלים או נבהלים, אבל אמא תמיד נמצאת שם כדי לעזור לנו לקום ולתת לנו נשיקה גדולה שמרפאת את כל הפצעים. אנחנו מחייכים מאוזן לאוזן, אומרים את מה שאנחנו חושבים ואוהבים בלי לפחד. מאמינים שהנסיך והנסיכה שבסיפור חיו באושר ובעושר, ושאחד ועוד אחד הם תמיד שניים. הלכת איתי בשביל האחרון של הילדות, צועדים יחד יד ביד. מצאנו אחד בשני את החבר שחיכינו לו תמיד. הנפש התאומה כמו שהיית קורא לי, החצי השני שלך. יחד בנינו את האי הקטן שלנו, אותו חלל קסום שיש בו מקום רק לשניים. אי עשוי משיחות ארוכות לאור ירח. מצחוקים. מחלומות משותפים. ממכתבים כתובים בדפים תלושים ממחברת ישנה. משפת סימנים שרק אנחנו הבנו. מדמעות אילמות. מנשיקות בלחי ומחיבוקים ארוכים בשעת הפרידה. זה היה רק אי. קטן ומבודד בים הרגשות האפלים שאף פעם לא סיפרת לי על קיומו. אותו ים שהשארת בו את הכאב שלך יום אחד, כדי שתוכל לעוף קל לשמיים עם כנפיך החדשות של מלאך. זה היה היום האחרון של הילדות שלי, בה האמנתי שהעולם נפלא, שהנשיקות של אמא יכולות לרפא את כל הפצעים ושאחד ועוד אחד הם תמיד שניים.