אחד מהימים הרעים בחיים יפים

cirruss

New member
אחד מהימים הרעים בחיים יפים

הוא לא אוהב אותי הכרתי תמיד עדיין כואב שצצה לה אסמכתא לא משנה הוא הרי לא מהטובים שטויות ...זה יכל להיות אם היתה לי אלטרנטיבה שתזול עכשיו אל תוך החלקים החלולים בתוכי. תעזור לי? מרכינה ראשי לא בזכות תבוא העזרה ובחסד אזכה לה? היא נסעה אל מעבר לים. תמיד היתה מסוגלת להתבונן רק בעצמה. גם השנייה נסעה. לא רציתי אותה ליד. חיפשתי שכם צריך שכם הלחי ביתמותה לא מצליחה לספוג את הדמעה הוא סיפר לי על המסכנה הזו מסכנה בלי לדעת מה עדיף? שאלתי אותו "למה אנחנו כל-כך טיפשות?" שאלה רטורית זו היתה כל כך טיפשות למען הם כל כך שקרנים תגרנים עלובים אורח נלוז לזכות בה בחינם זוכים בה ולא נותנים תמורה זהה לא ממציאים אחרת למקום ממנה יצאה זה לא הזמן עוד חזון למועד אל למפורקת לחמוס אחר והוא טוב אז למה שלא יקבל תמורה אבקש ללגום משלו להרוות את הצמאון שלי ושלנו כל כך כשחולפים על פני הישימון הזה החול חוזר ושורט אותי למרות שהתכסתי היטב עצרתי גם היום. התישבתי על הדויונות החמות. משתדלת לא להתלכלך. אבל כשקמים החול נופל. רק הגרגרים המתמידים ממשיכים איתי. לא אשקר לי כשעודני ערה טוב שהאמת חיה לצידי אך למה היא אינה מספיק טובה הדם שניגר ירפה אותי זה דם מלוכלך ואז השמש תזרח הצפרירים ינשבו על פני. יבדרו מעט את שערי. אתקנא בשמש אתימר לזרוח עליהם פעם עוד אעשה חייל
 
למעלה