אחד מהנושאים היותר קשים

[gils33]

אחד מהנושאים היותר קשים

המתת חסד לחולה סופני מה דעתכם? בעד? נגד? אדם שכבר נמצא על ערש דווי וחי רק מתמיכה במכונות,האם זכות המשפחה לגאול אותו מיסוריו?

 

[hirshfe]

אני בעד

כובדו של האדם עומד לפני הכל. אמנם לשמחתי עוד לא עמדתי בסיטואציה דומה. לראות משהו קרוב - שהוא צל של הצל של עצמו שברור שלעולם לא ייתאושש מזה. בהחלט מקנה את הזכות להגיד די עד כאן. ואני חייב לציין שתמיד הצחיקו אותי אנשים שאומרים מי שם אותי אלוהים שיקבע מי ייחיה ומי ימות שהם אלה בעד השימוש במכשיר מהונדס.

 

[motior]

גם אני בעד

אבל צריכים להיות קריטריונים מאוד ברורים (למשל - רק מי שחי רק בזכות המכונות ושלושה רופאים מסכימים שאין סיכוי שיחזור לתפקד) כדי שזה לא יהפוך למצב בו המשפחה מחליטה להרוג זקנים חולים מטעמי נוחות

 

[hirshfe]

ברור שקודם כל

צריך כמה רופאים שיסכימו שרק המכישירם מחזיקים בחיים

 

[gils33]

האם לדעתכם

גיל האדם משחק פה תפקיד?

 

[hirshfe]

לא

העניין היחידי שמשחק הוא סוג המחלה.

 

[פולספגן]

../images/Emo45.gif

 

[פולספגן]

בעד מ-2 סיבות

1) למה שיסבול סתם כשלא ניתן לעזור לו? 2) סיבה קרה:- הפסד כספים למדינה להחזיק אותו חי.

 

[אריה מלך החיות]

לדעתי, דעתו של החולה קובעת

לדעתי, דעתו של החולה קובעת, ולא דעתם של בני המשפחה. למרות שבמקרה של החותנת............. סתאאאם

(אני מקווה שלא תספרו לאשתי)

 

[motior]

הבעיה שבהרבה מהמקרים האלה

החולה לא יכול להביע את דעתו.

 

[gils33]

השאלה צריכה לבוא לפני

לפי דעתי פשוט מאוד קשה לקבל החלטה כזו לאדם,אולי גם מטעמים דתיים. זה לא קצת לקחת את תפקידו של אלוהים (או במה שאותו אדם מאמין) האם זכותנו לשלול חייו של אדם גם אם הוא על ערש דווי

 

[motior]

אבל גם להאריך את חייו של אדם

באמצעות הנשמה, הזנה תוך ורידית וכו' זה "קצת לקחת את תפקידו של אלוהים". אם היינו משאירים את זה בידי אלוהים, חולים כאלה לא היו מאריכים ימים

 

[survivorrr]

אי אפשר לענות על זה בכן או לא.

עצם המילה "המתה" זו פעולה אקטיבית. בין ע"י ניתוק ממכונה (גרימת מותו בעקיפין או כמעט במישרין) ובין ע"י גרימת מותו במישרין ממש - באקט חיסולי. כאן צריך לשים גבול ברור בין המותר לאסור. אם תשאלו היכן צריך לשים את הגבול - מספר התשובות עלול להיות כמספר המשיבים. היכן נשים את הגבול? לפי הרבנים? לפי הרופאים? לפי עורכי הדין? לפי השופטים? לפי המשפחות? לפי החולים? לפי מגידי העתידות? לכל אחד תשובה אחרת, לכל אחד הגיון אחר ולכל אחד מידה מסויימת של צידוק. אין אמת אבסולוטית אחת. יש גרימת מוות מסוג שונה - אי חיבור למכונות. כאן עלול להגרם עינוי של ממש כאשר האדם לא במצב שהוא מסוגל להחליט החלטה צלולה והוא יחיה זמן רב יחסית בכאבים, מוגבלות ואולי עינוי מוחשי וממשי ואולי החולה מתחרט ורוצה מכונה אך לא יכול להביע את החרטה מפאת מחלתו. לשאול מראש - אפשרי אך לא הגיוני משום שאיש לא מסוגל (לדעתי) לשים עצמו בדמיונו בכזו סיטואציה כי הוא לעולם לא יודע באילו עינויי גוף ונפש מדובר. אדם יידע רק אם חס וחלילה יחווה את זה מבשרו. כשאנחנו בריאים, חזקים וצלולים בדעתנו - אנחנו גיבורים גדולים (במילים פשוטות - חכמים על חלשים). ברגע האמת אולי לא נהיה כאלה גיבורים. מי יודע?! אני לא כזה חכם. לבנותי אמרתי שבהגיע יומי - לא רוצה מכונות וגם לא הלוויה. אם ניתן לנצל חלקי חילוף - שיקחו. היתר - לסטודנטים ללמוד ומה שישאר - שיעשו בונזו. אז אני יכול להיות בטוח שככה יהיה? (אגב הן כועסות עלי מאד בכל פעם שאני מעלה את זה). נראה לי שלא מעט ממצדדי המתת חסד חושבים על עצמם. לעשות איתם חסד שהחולה לא יפול עליהם כעול על צוארם. חוץ מזה, מי יעשה את ההמתה? אני לא הייתי רוצה לראות רופא או כל אדם אחר שצריך להמית אדם אחר כשזה בכלל לא במערכת המושגים שלו או בסולם הערכים שלו. אז יהיו "תליינים" מקצועיים? תחשבו שוב. רק אז תנסו לענות. לי - אין תשובה חכמה.

 

[AlonPe]

../images/Emo45.gif תשובה יפה!

לא הייתי יכול לנסח את זה טוב יותר!

 

[עוגיות חשיש]

התשובה לא קלה

לדעתי אם החולה בראש צלול מספיק כדי לחתום על מסמך שהוא מאשר, אז כן. אם הוא לא, אז להשאיר את ההחלטה לבת/בן הזוג לאחר חו"ד רפואית של 3 מומחים לפחות. אם גם בת/בן הזוג נפטרו, להשאיר ההחלטה לבית משפט בהמלצה או חו"ד רפואית של 3 מומחים לפחות באישור שר הבריאות.