אחד מתוך שלושה זוגות מתגרשים
במדינת ישראל, אחד מתוך שלושה זוגות מתגרשים. הנתון הזה משתנה בין מגזרים שונים: אצל חילונים שיעור הגרושין מתקרב ל40% ואצל חרדים כ 4%.
נתון מדאיג.
יש שיגידו שמוסד הנישואין פשט את הרגל, יש שיטענו ששיעורי הגרושין המאוד גבוהים קשורים לשינוי חברתי שעוברת החברה המערבית.
אני חייבת להודות, שאני לוקחת קשה החלטה של זוגות שטיפלתי שניסו לטפל בבעייה ובסופו החליטו להתגרש. כמובן שיש מקרים שבהם גירושין הוא בהחלט הפתרון אבל אני מדברת על המקרים שזוג לא רוצה לעבוד קשה כדי להציל את הנישואין.
תקראו לי מיושנת. לא אכפת לי.
בעולם יש מגמה לחזור אחורה לערכים טובים. לדוגמא, נשים יותר ויותר מתעקשות על הנקה כי הן מבינות כמה זה חשוב להתפתחות הילד שלהן.
או שאנשים יותר ויותר מקפידים על אוכל אורגני (בעבר זה מה שהיה, לפני שריססו לנו את כל הפירות והירקות). החזרה לדברים של פעם קשורה לאיזה צורך אנושי.
אותו דבר לגבי נישואין.
לדעתי, מוסד הנישואין נחבל ונחבט כי מערכת הערכים התבלבלה.
נישואין הם בראש וובראשונה ההחלטה על בלעדיות הקשר בין בני זוג. הרבה מהזוגות שמגיעים לטיפול מגיעים בשל בגידה (פיזית או רגשית). זאת אומרת שיש משהו במציאות שלנו, שפגע בערך המקודש של בלעדיות בקשר הזוגי.
כנ"ל לגבי ערכים נושאים: כבוד, תמיכה, חברות.
אנשים משקיעים אנרגיה רבה מחוץ לקשר הזוגי. הם אמנם נשואים, אבל בן הזוג שלהם לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. הם מבלים יותר מידי זמן עם חברים, עובדים יותר מידי שעות, מבזבזים זמן על מחשב ומשחקים אחרים והזוגיות נדחקת הצידה.
כן אני יודעת איך נראה אורך החיים המודרני.
אבל, כמי שנשואה 20 שנה, וכמי שמטפלת בזוגות כבר הרבה זמן אני יודעת שזוגיות היא עבודה קשה.
מקווה לעורר אתכם לחשיבה כיצד להעביר את תשומת הלב שלכם לקשר הזוגי.
אתם יותר מוזמנים מלהעלות תגובות/מחשבות