אחותו ואני
מעניין אותי לדעת אם הקו מחשבה שלי לא נכון.. או שכן.
האם אתם קונים מתנות בימי הולדת לרחוקי משפחה, שלא חוגגים (לא מזמינים את כולם וכו)?
לדעתי קרבה ראשונה כן!
קרבה שניה - שוב בהנחה שהם לא עושים מסיבה - ממש לא!
הקשר שלי ושל חבר שלי עלה כמה וכמה שלבים בחודשים האחרונים.
בעקרון שנינו סטודנטים. עברנו לגור יחד. אנחנו מנהלים משק בית משותף, לא מתחשבנים בהוצאות... חיים כזוג נשוי.
בנוסף אנחנו כמובן גם עובדים... קשה אבל מסתדרים וטוב לנו.
שנינו יחסית לסטודנטים עובדים במקומות עבודה טובים. ומרוויחים יותר משכר מינימום... מה שמאפשר לנו לעשות את השלב הזה.
לצערנו במקום עבודה שלו הודיעו לו שיש קיצוצים, ושעליו לעזוב. הוא מנסה לחפש עבודה במקום אחר... אבל לא הרבה מקומות ממהרים לששכור סטודנט בתור עובד... מהסיבה שצריך להיות גמישים איתו.
כאמור מלצרות ניראית כאגע האופציה היחידה, מה שאומר ירידה משמעותית באורח חיים שלנו (=שימוש בכסף שבתוכניות חסכון)
המשפחות תופסות אותנו כזוג רציני לכל דבר ועניין... המשפחה שלו רואה אותי כאשתו; והמשפחה שלי מתנהגת אליו כבעלי..למרות שאנחנו עדיין לא נשואים.
ועכשיו לענייננו:
אחותו ביקרה אותנו לפני כמה ימים...
לאמא שלו יש יומולדת השבוע והיא עורכת מסיבה לכל המשפחה.
לאמא שלי ולאחי יש יומולדת בשבוע שלאחר מכן.
כמובן שאנחנו קונים מתנה לשלושתם, מה שאומר מינימום 300 שח הוצאות... שעבורנו זה סכום די גדול... (אפשר כמובן למצוא בפחות אבל זה התקציב המקסימאלי).
עכשיו מתברר.... שאחותו אמרה שגם לדוד שלה יש יומולדת, והם חוגגים את היום הולדת לאמא שלו ולדוד שלו אצל ההורים..
יצאה לי איזושהי הערה בטעות; שנמאס לי מהימי הולדת האלה ומלקנות מתנות לכולם... ואז אמרתי את הדיעה שלי לגבי קרובים רחוקים שלא חוגגים אצלם את היומולדת...
היא ממש התעצבנה עליי.
מתברר שכולם חושבים שאנחנו עשירים. היא אמרה שלא צריך להתקמצן. ושזה יומולדת. ושאנחנו גדולים ושאנחנו צריכים להביא מתנות ושזה ממש לא יפה מה שאנחנו עושים...
הדוד הספציפי הזה אף פעם לא הביא מתנה ביומולדת של חבר שלי, וכך אמרתי לה...
לא שאכפת לי כל כך ממה שהיא אומרת... אבל עצבן אותי שהיא לא הבינה.
עצבן אותי שהיא לא הבינה שאנחנו אומנם עובדים.. אבל גם יש לנו גם הוצאות די גדולות. שכד ולימודים זה די הרבה כסף.
וכן.אם פעם ב אנחנו יוצאים לסרט או מזמינים פיצה זה לא אומר שאנחנו עשירים.
ואם אני מעדיפה לבזבז את הכסף שלי על עצמי ולקנות לי חולצה פעם בחצי שנה, במקום לתת מתנה לקרוב משפחה רחוק; זה לא אומר שאני קמצנית ואנוכית.וזה ממש עצבן אותי שזה מה שהיא חושבת עליי.
אני לא אתן לה לראות את התלושי משכורת שלי ואת החשבונות שלי.
אנחנו לא יוצאים לפאבים ולמסיבות, והמותרות שאנחנו קונים היא ממש מעטה. אנחנו חיים חיים טובים דווקא בגלל שאנחנו מתקמצנים על עצמנו.
וכן. קשה לי להתקמצן על עצמי.. וכסף שחסכתי בצד יעבור למתנות. זה מעצבן ומבאס.
האם הדיעה שלי הגיונית?
הטם אני צריכה לעשות מה שמצפים ממני (בהנחה כמובן שיהיה לנו פחות מה לאכול)? או לספוג את הביקורת החברתית? כי לא נראה שהם יבינו בזמן הקרוב
מעניין אותי לדעת אם הקו מחשבה שלי לא נכון.. או שכן.
האם אתם קונים מתנות בימי הולדת לרחוקי משפחה, שלא חוגגים (לא מזמינים את כולם וכו)?
לדעתי קרבה ראשונה כן!
קרבה שניה - שוב בהנחה שהם לא עושים מסיבה - ממש לא!
הקשר שלי ושל חבר שלי עלה כמה וכמה שלבים בחודשים האחרונים.
בעקרון שנינו סטודנטים. עברנו לגור יחד. אנחנו מנהלים משק בית משותף, לא מתחשבנים בהוצאות... חיים כזוג נשוי.
בנוסף אנחנו כמובן גם עובדים... קשה אבל מסתדרים וטוב לנו.
שנינו יחסית לסטודנטים עובדים במקומות עבודה טובים. ומרוויחים יותר משכר מינימום... מה שמאפשר לנו לעשות את השלב הזה.
לצערנו במקום עבודה שלו הודיעו לו שיש קיצוצים, ושעליו לעזוב. הוא מנסה לחפש עבודה במקום אחר... אבל לא הרבה מקומות ממהרים לששכור סטודנט בתור עובד... מהסיבה שצריך להיות גמישים איתו.
כאמור מלצרות ניראית כאגע האופציה היחידה, מה שאומר ירידה משמעותית באורח חיים שלנו (=שימוש בכסף שבתוכניות חסכון)
המשפחות תופסות אותנו כזוג רציני לכל דבר ועניין... המשפחה שלו רואה אותי כאשתו; והמשפחה שלי מתנהגת אליו כבעלי..למרות שאנחנו עדיין לא נשואים.
ועכשיו לענייננו:
אחותו ביקרה אותנו לפני כמה ימים...
לאמא שלו יש יומולדת השבוע והיא עורכת מסיבה לכל המשפחה.
לאמא שלי ולאחי יש יומולדת בשבוע שלאחר מכן.
כמובן שאנחנו קונים מתנה לשלושתם, מה שאומר מינימום 300 שח הוצאות... שעבורנו זה סכום די גדול... (אפשר כמובן למצוא בפחות אבל זה התקציב המקסימאלי).
עכשיו מתברר.... שאחותו אמרה שגם לדוד שלה יש יומולדת, והם חוגגים את היום הולדת לאמא שלו ולדוד שלו אצל ההורים..
יצאה לי איזושהי הערה בטעות; שנמאס לי מהימי הולדת האלה ומלקנות מתנות לכולם... ואז אמרתי את הדיעה שלי לגבי קרובים רחוקים שלא חוגגים אצלם את היומולדת...
היא ממש התעצבנה עליי.
מתברר שכולם חושבים שאנחנו עשירים. היא אמרה שלא צריך להתקמצן. ושזה יומולדת. ושאנחנו גדולים ושאנחנו צריכים להביא מתנות ושזה ממש לא יפה מה שאנחנו עושים...
הדוד הספציפי הזה אף פעם לא הביא מתנה ביומולדת של חבר שלי, וכך אמרתי לה...
לא שאכפת לי כל כך ממה שהיא אומרת... אבל עצבן אותי שהיא לא הבינה.
עצבן אותי שהיא לא הבינה שאנחנו אומנם עובדים.. אבל גם יש לנו גם הוצאות די גדולות. שכד ולימודים זה די הרבה כסף.
וכן.אם פעם ב אנחנו יוצאים לסרט או מזמינים פיצה זה לא אומר שאנחנו עשירים.
ואם אני מעדיפה לבזבז את הכסף שלי על עצמי ולקנות לי חולצה פעם בחצי שנה, במקום לתת מתנה לקרוב משפחה רחוק; זה לא אומר שאני קמצנית ואנוכית.וזה ממש עצבן אותי שזה מה שהיא חושבת עליי.
אני לא אתן לה לראות את התלושי משכורת שלי ואת החשבונות שלי.
אנחנו לא יוצאים לפאבים ולמסיבות, והמותרות שאנחנו קונים היא ממש מעטה. אנחנו חיים חיים טובים דווקא בגלל שאנחנו מתקמצנים על עצמנו.
וכן. קשה לי להתקמצן על עצמי.. וכסף שחסכתי בצד יעבור למתנות. זה מעצבן ומבאס.
האם הדיעה שלי הגיונית?
הטם אני צריכה לעשות מה שמצפים ממני (בהנחה כמובן שיהיה לנו פחות מה לאכול)? או לספוג את הביקורת החברתית? כי לא נראה שהם יבינו בזמן הקרוב
