אחותי בהריון

[אמאשל נתנאל]

אחותי בהריון

אחותי בהריון
אחותי הקטנה שהתחתנה לפני כחצי שנה היא ניסתה כי אמא שלי לחצה עליה שמא יהיו בעיות אז עדיף לגלות כמה שיותר מהר על החודש הראשון שהיא ניסתה היא נקלטה אני שמחה בשבילה אבל זו שמחה מהולה בעצב יכולתי להיות איתה מקדימה אותה בשבועיים שלושה שמחה לא שלמה וזה מעציב אותי כי זו אחותי ואני לא צריכה לקנא בה סביר להניח אם זה היה קורה בכל זמן אחר ולא אחרי שני איבדתי הריון אז השמחה היתה שלמה ולא היתה הקנאה המוזרה הזו באחותי כלנית

 

[יעל של רעות]

מבינה אותך לגמרי

אחותי בהריון
אחותי הקטנה שהתחתנה לפני כחצי שנה היא ניסתה כי אמא שלי לחצה עליה שמא יהיו בעיות אז עדיף לגלות כמה שיותר מהר על החודש הראשון שהיא ניסתה היא נקלטה אני שמחה בשבילה אבל זו שמחה מהולה בעצב יכולתי להיות איתה מקדימה אותה בשבועיים שלושה שמחה לא שלמה וזה מעציב אותי כי זו אחותי ואני לא צריכה לקנא בה סביר להניח אם זה היה קורה בכל זמן אחר ולא אחרי שני איבדתי הריון אז השמחה היתה שלמה ולא היתה הקנאה המוזרה הזו באחותי כלנית

מבינה אותך לגמרי
אמנם זו אחותך, והכי טבעי לשמוח כי זו משפחה וזה יהיה אחיין/ית שלך, אבל אני מבינה את התסכול של למה לי זה לא מגיע ועוד בכזאת קלות, במיוחד שזה כמעט קרה גם לך. תני קצת מרחב לעצמך ולרגשות שלך ואל תאבקי בזה. אני מקוה שעם הזמן תקבלי ותשמחי עם אחותך, והכי הרבה אני מקוה שתצטרפי אליה כמה שיותר מהר עם קילוגרמים עגולים משלך! יעל

 

[רוצה עוד 1]

לפני כחצי שנה הרגשתי בדיוק כמוך...

אחותי בהריון
אחותי הקטנה שהתחתנה לפני כחצי שנה היא ניסתה כי אמא שלי לחצה עליה שמא יהיו בעיות אז עדיף לגלות כמה שיותר מהר על החודש הראשון שהיא ניסתה היא נקלטה אני שמחה בשבילה אבל זו שמחה מהולה בעצב יכולתי להיות איתה מקדימה אותה בשבועיים שלושה שמחה לא שלמה וזה מעציב אותי כי זו אחותי ואני לא צריכה לקנא בה סביר להניח אם זה היה קורה בכל זמן אחר ולא אחרי שני איבדתי הריון אז השמחה היתה שלמה ולא היתה הקנאה המוזרה הזו באחותי כלנית

לפני כחצי שנה הרגשתי בדיוק כמוך...
אחותי הקטנה (נו טוב, קטנה. היא בת 39...) הודיעה לי שהיא בהריון מבן זוגה החדש והתגובה הראשונית ה"מפרגנת" שלי היתה: "מה כל כך מהר?"

עכשיו היא כבר חובקת תינוק מקסים והנה אני. מאוד קשה להיות נדיבה ולפרגן מכל הלב, אפילו שמאוד רוצים ואוהבים, בעיקר אחרי החוויה הקשה שעברת רק עכשיו. אבל עם הזמן בוודאי תתרגלי לרעיון ותחזרי להיות האחות הגדולה, המנוסה, התומכת והמפרגנת. בהזדמנות זו, רציתי להשיב לשאלתך מאתמול (אתמול הייתי קצת בעננים...). מכיוון שיש לך היסטוריה מרשימה של הריונות טבעיים (כולל נתנאל), למה בעצם לא לעשות קצת הפסקה מהטיפולים המתישים האלה ולנסות כמה חודשים באופן טבעי, או רק בעזרת מעקב זקיקים? האם אני מבינה נכון שאתם בגדר "בלתי מוסברים"? אם כך, אתם נמצאים בקבוצה שיש לה סיכוי לא רע להרות דווקא בחודש הפסקה בין הטיפולים ויש אפילו הטוענים שבחודש לאחר הפלה הסיוכי גבוה עוד יותר. בקיצור: אם את מרגישה צורך נפשי וגופני לעצור קצת, זה יכול להיות רעיון טוב לתת לגוף ולנפש קצת להתנקות מכל ההורמונים האלה. אם את מהסוג של חסרות המנוחה שצריכה להרגיש שאת "עושה" משהו כל הזמן - אודרוב! בחזרה לטיפולים. והלוואי שתצטרפי בקרוב לאחותך ויהיו לכם בני דודים בני אותו השנתון.