אחותי בחדר לידה ../images/Emo95.gif
היי, אמצע הלילה. אני בבית של אחותי שומרת על הקטנים שלה (3) בזמן שהיא והבעל בחדר לידה לפי העדכון הסלולרי האחרון כרגע. אני אחראית על לקיחת הילדים בבוקר לגן ולביה"ס, אלא אם כן הבעל יחזור קודם. לא יודעת איך אני מרגישה. אין כמו עוד אחיין למשפוחה (כל עוד שהוא לא קשור אלי ישירות ממש), רק תמיד בצמתים האלא של ימי ההולדת של האחיינים (או האחים הקטנים) יש הרגשה מרירה של "לי זה לא יהיה", שלא תבינו לא נכון - אני לא מעוניינת בחוויית חדר הלידה ושליחת ילדים לבי"ס תמורת שום הון שבעולם. סתם, עוברת המחשבה ש"החיים שלי יהיו אחרת" וכמה שאני שלמה עם החלטתי שלי בנושא אורח חיי, יש מין הרגשה שאני עושה או אעשה משהו לא לפי הספר... החינוך וכו'. זה לא שאני מרחמת על עצמי, אלא סתם יודעת שאני לא "אזכה" לחוויות אמהיות, וזה קצת כמו לדעת במקרה שלי שכל החברות מדברות על חתונה גדולה ושמלת קצפת לבנה ואני יודעת שאני רוצה / ארצה משהו אחר לגמרי, ויודעת שאני, טוב נו נגיד את זה, שונה... מקווה שלא כואב לה, לאחותי עכשיו... נשמע לי כאב איום לידה.
היי, אמצע הלילה. אני בבית של אחותי שומרת על הקטנים שלה (3) בזמן שהיא והבעל בחדר לידה לפי העדכון הסלולרי האחרון כרגע. אני אחראית על לקיחת הילדים בבוקר לגן ולביה"ס, אלא אם כן הבעל יחזור קודם. לא יודעת איך אני מרגישה. אין כמו עוד אחיין למשפוחה (כל עוד שהוא לא קשור אלי ישירות ממש), רק תמיד בצמתים האלא של ימי ההולדת של האחיינים (או האחים הקטנים) יש הרגשה מרירה של "לי זה לא יהיה", שלא תבינו לא נכון - אני לא מעוניינת בחוויית חדר הלידה ושליחת ילדים לבי"ס תמורת שום הון שבעולם. סתם, עוברת המחשבה ש"החיים שלי יהיו אחרת" וכמה שאני שלמה עם החלטתי שלי בנושא אורח חיי, יש מין הרגשה שאני עושה או אעשה משהו לא לפי הספר... החינוך וכו'. זה לא שאני מרחמת על עצמי, אלא סתם יודעת שאני לא "אזכה" לחוויות אמהיות, וזה קצת כמו לדעת במקרה שלי שכל החברות מדברות על חתונה גדולה ושמלת קצפת לבנה ואני יודעת שאני רוצה / ארצה משהו אחר לגמרי, ויודעת שאני, טוב נו נגיד את זה, שונה... מקווה שלא כואב לה, לאחותי עכשיו... נשמע לי כאב איום לידה.
