אחותי
זה התחיל לאט. בחודשים הראושנים לא שמנו לב שהיא יורדת במשקל, אך בחודשיים האחרונים היא עשתה צניחה כל כך משמעותית, שזה נהיה מפחיד. כל ארוחה איתה נהיתה גיהנום. היא לא מוכנה לגעת בדבר מעבר לסלט [והסלט שלה מכיל רק מלפפונים], וכשהיא אוכלת ביס ממשהו אחר בקושי, זה רק אחרי צרחות אימה מאמא שלי. אחותי בת 14, גיל קריטי לכל הדעות כשזה נוגע לצמיחה. אמא שלי לקחה אותה למרפאה להפרעות אכילה, אך דווקא מאז שהן ביקרו שם [לפני שבועיים], המצב בבית החמירף ואחותי מתעקשת עכשיו להמשיך להיעלם. אין יום בלי ריבים נוראיים ביניהן, שלא לדבר על זה שאני לא מסוגלת לשבת ליידן כשהן אוכלות. אחותי כל הזמן טוענת שאין בעיה ושאמא שלי משוגעת [למען האמת הצרחות של אמא שלי התחילו להפחיד אפילו אותי], אך באותה המידה נראה שאם אמא שלי לא צועקת ככה, אחותי לא אוכלת כלל. ההורים שלי גרושים [הגירושים לא היו טראומתיים כלל למשפחה], ואמא שלי, שסופסוף התחילה לצאת עם גברים שוב, דיברה איתי לפני כמה ימים וסיפרה לי שהיא ניתקה קשר עם איזה בחור שיצאה איתו כי אין לה כוחות נפשיים לזה והיא רוצה להשקיע את כולה באחותי. קשה לי לשמוע את זה, כי כשאני הייתי בת 14 גם אני הייתי בדיכאון רציני והיא עצרה את חייה בשבילי. ועכשיו, כשהיא סופסוף חזרה לחיות, אני מפחדת שהיא תצטרך לעבור הכל שוב. אני בחופשת בגרות היום, התעוררתי לצרחות של אמא שלי על אחותי. אני לא רוצה לצאת מהחדר, אני לא רוצה להיות איתן, ואני כל כך דואגת להן.
זה התחיל לאט. בחודשים הראושנים לא שמנו לב שהיא יורדת במשקל, אך בחודשיים האחרונים היא עשתה צניחה כל כך משמעותית, שזה נהיה מפחיד. כל ארוחה איתה נהיתה גיהנום. היא לא מוכנה לגעת בדבר מעבר לסלט [והסלט שלה מכיל רק מלפפונים], וכשהיא אוכלת ביס ממשהו אחר בקושי, זה רק אחרי צרחות אימה מאמא שלי. אחותי בת 14, גיל קריטי לכל הדעות כשזה נוגע לצמיחה. אמא שלי לקחה אותה למרפאה להפרעות אכילה, אך דווקא מאז שהן ביקרו שם [לפני שבועיים], המצב בבית החמירף ואחותי מתעקשת עכשיו להמשיך להיעלם. אין יום בלי ריבים נוראיים ביניהן, שלא לדבר על זה שאני לא מסוגלת לשבת ליידן כשהן אוכלות. אחותי כל הזמן טוענת שאין בעיה ושאמא שלי משוגעת [למען האמת הצרחות של אמא שלי התחילו להפחיד אפילו אותי], אך באותה המידה נראה שאם אמא שלי לא צועקת ככה, אחותי לא אוכלת כלל. ההורים שלי גרושים [הגירושים לא היו טראומתיים כלל למשפחה], ואמא שלי, שסופסוף התחילה לצאת עם גברים שוב, דיברה איתי לפני כמה ימים וסיפרה לי שהיא ניתקה קשר עם איזה בחור שיצאה איתו כי אין לה כוחות נפשיים לזה והיא רוצה להשקיע את כולה באחותי. קשה לי לשמוע את זה, כי כשאני הייתי בת 14 גם אני הייתי בדיכאון רציני והיא עצרה את חייה בשבילי. ועכשיו, כשהיא סופסוף חזרה לחיות, אני מפחדת שהיא תצטרך לעבור הכל שוב. אני בחופשת בגרות היום, התעוררתי לצרחות של אמא שלי על אחותי. אני לא רוצה לצאת מהחדר, אני לא רוצה להיות איתן, ואני כל כך דואגת להן.
