"אחות קטנה"
- פותח הנושא cast a
- פורסם בתאריך
כל שאני יודעת על מקור המשפט הזה....
אלול הוא החודש האחרון של השנה ונקבע כחודש של חשבון הנפש לפשפש במעשי השנה הקודמת ולתקנם ולהיכנס ישר וטוב בשנה החדשה, ולהתברך בה בבחינת "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". חודש אלול - שבו חוזרים בתשובה והופכים זדונות לזכויות וקללות לברכות בהתאם לתפילה "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". ונדמה לי שזה מופיע באיזו מגילה איני זוכרת איזו היא. וגם בספר דברים, פרק כ"ח - פרשת "כי תבוא" מדובר על הקללות והברכות. אני מניחה שמקור הברכה הוא במקורות ולא בשיר "אחות קטנה" שכתב חיים גורי והמשפט הזה לא מוזכר כלל בשיר. קסנדרה
אלול הוא החודש האחרון של השנה ונקבע כחודש של חשבון הנפש לפשפש במעשי השנה הקודמת ולתקנם ולהיכנס ישר וטוב בשנה החדשה, ולהתברך בה בבחינת "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". חודש אלול - שבו חוזרים בתשובה והופכים זדונות לזכויות וקללות לברכות בהתאם לתפילה "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". ונדמה לי שזה מופיע באיזו מגילה איני זוכרת איזו היא. וגם בספר דברים, פרק כ"ח - פרשת "כי תבוא" מדובר על הקללות והברכות. אני מניחה שמקור הברכה הוא במקורות ולא בשיר "אחות קטנה" שכתב חיים גורי והמשפט הזה לא מוזכר כלל בשיר. קסנדרה
אולי את מתכוונת לפזמון משיר השירים?
אָחוֹת קְטַנָּה – תְּפִלּוֹתֶיהָ – עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה – תְּהִלּוֹתֶיהָ – אֶל נָא רַפֵּא נָא – לְמַחֲלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִּקְרְאָהּ – וְשִׁיר וְהַלּוּלִים – כִּי לְךָ נָאֶה – עַד מַה תַּעֲלִים – עֵינֵךְ וְתִרְאֶה – זרים או עלים נַחֲלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: רָעָה אֶת צֹאנְךָ – אַרְיוֹת זֵרוֹ – וְשָׁפוּךְ חֲרוֹנְךָ – בָּאוֹמְרִים עֵרוּ – וְכַנַּת יְמִינְךָ – פָּרְצוּ וְאָרוּ – לֹא הִשְׁאִירוּ – עוֹלְלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ
הַקָּם מִשִּׁפְלוּת –לָרֹאשׁ מַמְלֶכֶת – כִּי בַּבּוֹר גָּלוּת – נַפְש ָׁהּ נִתֶּכֶת – וּכְרוּם זָלוּת – לָבָה שׁוֹפֶכֶת – בַּדְּלִי דַּלּוֹת – מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ ) : מַתִּי תְּעָלָה – בַּתַּךְ מִבּוֹר – וּמִבַּיִת כָּלָא – עָלֶה תִּשְׁבֹּר – וְתַפְלִיא פֶּלֶא – בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר – להָתָם וְכַלָּה – מִכַּלּוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : חֵילָהּ קָבְעוּ – הָגוּי כָּלוּ – וְטוֹבָה שָׂבְעוּ – וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ – וְלִבָּהּ קָרְעוּ – וּבְכָל זֹאת – לֹא מִמְּךָ נָעוּ – מֵעֶגְלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : זְמִירָה שַׁבַּת – וְחִשְׁקָהּ תַּגְבִּיר – לַחְפֹּף קִרְבַת – דּוֹדָה וְתַעֲבִיר – מִלֵּב דַּאֲבַת – נָפְשָׁה וְתָסִיר – לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת – כְּלוּלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ – נָחָה בַּנֶּחָת – לַנָּוֶה רָבְצָה – רַב נִזְנַחַת – מִדּוּד חֶפְצָהּ – וְהִיא כִּפְרֵחַת – עָלְתָה נִצָּהּ – לֹא הִבְשִׁילוּ – אשכלותיה – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : חָזְקוּ וְגִלּוּ – כִּי שֹׁד גָּמַר – לְצֹר הוֹחִילוּ – בְּרִיתוֹ שָׁמַר – לָכֶם וְתַעֲלוּ לַצִּיּוּן וְאָמַר - סַלּוֹ סַלּוֹ –מְסִלּוֹתֶיהָ – תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ : זה פיוט הפותח את תפילת ערבית של היום הראשון של ראש השנה. המבטא את תקוותיו ותפילותיו של העם היושב בגלות לשנה החדשה.
אָחוֹת קְטַנָּה – תְּפִלּוֹתֶיהָ – עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה – תְּהִלּוֹתֶיהָ – אֶל נָא רַפֵּא נָא – לְמַחֲלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִּקְרְאָהּ – וְשִׁיר וְהַלּוּלִים – כִּי לְךָ נָאֶה – עַד מַה תַּעֲלִים – עֵינֵךְ וְתִרְאֶה – זרים או עלים נַחֲלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ: רָעָה אֶת צֹאנְךָ – אַרְיוֹת זֵרוֹ – וְשָׁפוּךְ חֲרוֹנְךָ – בָּאוֹמְרִים עֵרוּ – וְכַנַּת יְמִינְךָ – פָּרְצוּ וְאָרוּ – לֹא הִשְׁאִירוּ – עוֹלְלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ
הַקָּם מִשִּׁפְלוּת –לָרֹאשׁ מַמְלֶכֶת – כִּי בַּבּוֹר גָּלוּת – נַפְש ָׁהּ נִתֶּכֶת – וּכְרוּם זָלוּת – לָבָה שׁוֹפֶכֶת – בַּדְּלִי דַּלּוֹת – מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ ) : מַתִּי תְּעָלָה – בַּתַּךְ מִבּוֹר – וּמִבַּיִת כָּלָא – עָלֶה תִּשְׁבֹּר – וְתַפְלִיא פֶּלֶא – בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר – להָתָם וְכַלָּה – מִכַּלּוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : חֵילָהּ קָבְעוּ – הָגוּי כָּלוּ – וְטוֹבָה שָׂבְעוּ – וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ – וְלִבָּהּ קָרְעוּ – וּבְכָל זֹאת – לֹא מִמְּךָ נָעוּ – מֵעֶגְלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : זְמִירָה שַׁבַּת – וְחִשְׁקָהּ תַּגְבִּיר – לַחְפֹּף קִרְבַת – דּוֹדָה וְתַעֲבִיר – מִלֵּב דַּאֲבַת – נָפְשָׁה וְתָסִיר – לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת – כְּלוּלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ – נָחָה בַּנֶּחָת – לַנָּוֶה רָבְצָה – רַב נִזְנַחַת – מִדּוּד חֶפְצָהּ – וְהִיא כִּפְרֵחַת – עָלְתָה נִצָּהּ – לֹא הִבְשִׁילוּ – אשכלותיה – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : חָזְקוּ וְגִלּוּ – כִּי שֹׁד גָּמַר – לְצֹר הוֹחִילוּ – בְּרִיתוֹ שָׁמַר – לָכֶם וְתַעֲלוּ לַצִּיּוּן וְאָמַר - סַלּוֹ סַלּוֹ –מְסִלּוֹתֶיהָ – תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ : זה פיוט הפותח את תפילת ערבית של היום הראשון של ראש השנה. המבטא את תקוותיו ותפילותיו של העם היושב בגלות לשנה החדשה.Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.