אחות רחוקה

[ירח לא נופל סתם]

אחות רחוקה

היי לכולם, יש לי אחות גדולה ממני בשש שנים ואנו לא ממש קרובות. הייתי רוצה להתקרב אליה ואני לא יודעת איך. היא נשואה + 1 ויש לה את החיים והעיסוקים שלה. אני מרגישה שזה לא פונקציה של שהייה ביחד או בילויים משותפים, כי את זה ניסיתי. זה יותר חסימה רגשית, כאילו אין ביננו ממש שפה משותפת... זה עצוב אבל זה כך. קשה לי עם המצב, בייחוד לאור העובדה שגם לשני אחיי הגדולים אני לא קרובה וכביכול עם האחות מצופה שתהיה הכי הרבה קרבה. מישהו מרגיש כמוני?

 

[eris1515]

תנסי אולי ללכת איתה לקניון?

לבית קפה-לאיזשהו מקום עם הילדים-מקום שהם יוכלו לשחק ואתם תדברו בניכם-מה את אומרת?

 

[ירח לא נופל סתם]

זה כבר קרה פעם...

לפעמים יש סיטואציות שאנו יכולות לדבר, אבל זה לא זורם... כאיול משהו חסום שם, קשה להסביר

 

[האוקינוס השקט]

היה לי את זה עם אחי הקטן

אבל התעקשתי לבלות איתו אפילו שאנחנו לא מצליחים לדבר, התעקשתי והתעקשתי בסוף זה הצליח. היום אנחנו הרבה הרבה יותר קרובים.

 

[מלאכי עליון]

מתחברת למה שכתבת...

אצלי זה יותר בעייתי- היא גרה ממש רחוק ממני- בארה"ב, כך שהעובדה ששתינו ממש ממש עסוקות והמרחק מהווה בעיה, תוצאות המשוואה

היא שאנחנו ממש התרחקנו, לא שהיינו קרובות כל כך קודם לאור הביקורתיות שלה. אולי תנסי לבלות יותר איתה ועם הילד/ה שלה, אולי תציעי לעזור לה וככה תבלו ביחד, או שתיזמי פיקניק כזה של כל המשפחה ותנסי לקרב בין כולם.

 

[ירח לא נופל סתם]

לפעים המרחק הפיזי יוצר תחושה

של קרבה מדומה, כי יותר מתגעגעים ונוטים לעשות אידאליזציה לקשר, אבל לפעמים בדיוק הפוך - רק מתרחקים יותר (כמו שקרה עם אחותך). מה שמצחיק הוא שדווקא יוצא לי לבלות עם אחותי די הרבה, וזה כן מקרב, אבל עדיין כל הזמן באותה רמה ולא מעמיק, כאילו שתינו משדרות על גל שונה... קשה להסביר. כנראה שאצטרך ללמוד להשלים עם מה שישי.

 

[האוקינוס השקט]

העובדה שאתן אחיות

לא אומרת שאתן חייבות להסתדר. כל אדם הוא שונה, לכל אחד העדפות, אופי, אהבות וראייה שונה. לכן לא תמיד אפשר להסתדר עם אחים. מה שנותר זה להאמין שקשר הדם חזק מהכל ותצליחו להתחבר למרות השוני בינכם יש לך את הרצון לזה וזה הכי חשוב.

 

[ירח לא נופל סתם]

במשך תקופה ארוכה הרגשתי

שקשר דם הוא לא מספיק... ולפעמים החברים הם המשפחה האמיתית. אבל הראייה הזו שלי קצת השתנתה בתקופה האחרונה, מאחר והבנתי כי המשפחה הם אנשים שתמיד מלווים/ילוו אותי בחיים, מה שאי אפשר להבטיח עם חברים (לפחות הפחות קרובים שבהם). אז מבחינתי ההשקעה בקשר עם אחותי היא חשובה, בייחוד כשגם מצידה אני מרגישה שיש רצון כזה.

 

[האוקינוס השקט]

נותר לאחל הרבה הצלחה

וכמובן שלכל שאלה או עצה את מוזמנת לפה. אני גם חשבתי כמוך, הרי חברים בוחרים להיות איתך משפחה לא ולכן ראיתי בקשר של חברים קשר חזק יותר אבל בסופו של דבר הבנתי שמשפחה לא משנה מי היא ואיך היא תמיד אבל תמיד תשאר משפחה.

 

[ירח לא נופל סתם]

../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

 

[h e n y]

אני מרגישה כמוך

אחרי שנים שאני ואח שלי מרוחקים אחד מהשני....מסיבות כאלה ואחרות... זה די עצוב להיות רחוקים כל כך..אבל אחרי חוסר התייחסות מצידו שנים על גבי שנים הוא בשנה האחרונה החל להתייחס אליי יותר..ואני מצידי גם ניסיתי להתעניין יותר.. אני חושבת שהדבר הכי טוב זה שתשתפי אותה בהכל תתייעצי איתה ותראי לה שאת מנסה להתקרב אם זה לא עוזר פשוט תדברי איתה על זה.. אני דיברתי עם אחי על זה והוא פחות או יותר הבין...