אחחחחחחח אלתרמן

אחחחחחחח אלתרמן

שיר משמר נתן אלתרמן/סשה ארגוב שמרי נפשך, כחך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך, מאבן-קלע, מסכין, מצפרנים. שמרי נפשך מן השורף, מן החותך, מן הסמוך כמו עפר וכמו שמים, מן הדומם, מן המחכה והמושך והממית כמי-באר ואש-כירים. נפשך שמרי ובינתך, שער ראשך, עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך. זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן, שבא לחסד ולרחמים, לא למורא ולא לרחש חשדות ודבר אשם, שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה אשר תאיר עד אם ננוח ונישן. רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה, רק ערב קיץ חם שבא לא למורא. הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש פתאום חלון לאט נפתח בחשכה. אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד, אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה? אמרי מדוע העולם כה זר עדין ואש ומים מביטים בו מכל צד? אמרי מדוע בו מפרפרים חייך כמו צפור מבהלה בתוך כף-יד? אמרי מדוע את מעוף ורעד רד כמו צפור בחדר בחפשה אשנב? שמרי נפשך העיפה, שמרי נפשך שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יפיך, שמרי לבך הטוב, אמציהו בידיך.
 

shikma

New member
אלתרמן וארגוב - שילוב מנצח!

סקר קצר - איזו גרסה יותר טובה? של חוה אלברשטיין או יוסי בנאי?
 
אני אישית...

אוהב יותר את הביצוע של חוה אלברשטיין, אולי בגלל שהוא מוכר יותר... ובגלל שלא מצאתי עוד משהו של אלתרמן וארגוב ביחד (אני עוד אמצא, מבטיח...) אז החלטתי שמגיע לנו להתרפק קצת על מתי כספי ששר סשה ארגוב מקווה שבחרתי משהו לטעמכם... השמלה הסגולה חיים חפר/סשה ארגוב הבוקר יבוא, הבוקר יבוא אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו נשב ליד הכביש על שפת התעלה נרכב על משאית ברוח הלילית נראה את הגבעות מתעוררות באור סגול ביתך יהיה צוחק וקיץ בחלון כשאנחנו נצא ביחד. את תלבשי את השמלה הסגולה ושוב עיניך מוצפות באור כהה את תשלחי חיוך לכל עובר ושב וסגלית פתאם תפרח בשערך את תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת את תצחקי פתאום ולא תדעי מדוע כשאנחנו נצא ביחד. הבוקר יבוא, הבוקר יבוא אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו נרוץ את כל החוף, נשתה את כל העיר נשיר באוטובוס שירים משוגעים נשב מאה שעות על הגדר שמול ביתך וככה זה יחזור וכך יהיה תמיד כך יהיה כשנצא ביחד- איך תלבשי את השמלה הסגולה ואיך תוצפנה שתי עיניך אור כהה ואיך תשלחי חיוך לכל עובר ושב וסיגלית פתאם תפרח בשערך איך תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת איך תצחקי פתאם ולא תדעי מדוע כאשר לא נצא ביחד.
 
שילוב מנצח, מצאתי עוד אחד מקסים

זמר מפוחית נתן אלתרמן / סשה ארגוב יש בתי יין וטברנות וקובות יש, בסן פרנסיסקו, במארסיי, בסן מאלו, נשים שחורות יש, צהובות יש, אדומות יש, וגם אפשר להתאהב בן – למה לא ? אבל אני על אף כל אלה, חי שמיים, תמיד קשור אל איזו תנובה מרופטת, ואם בוכה המפוחית על הברכיים, ואם נמאסתי על עצמי, זה לא מיין, זה כך בגלל איזו מרימה מזופטת. מה קרה לי, השד יודע, לי עצמי הדבר לא ברור. זה הערב הזה המשגע, או הזמר הזה הארור. מפוחית מפרסת ידיה, שרה שיר של שימחה וילל. מה קרה לי, השד יודע, מה היה לי, יודע האל. אל תקלל, אמור פשוט שכבר נמאסתי, ומי בכלל אותך מחזיק פה ? לא אני ! אל תסתכל בי כמסכן – זרוק את המסטיק, אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני. שכבר אראה אותך בחוץ – הרם רגליים ! נשים שחורות יש, אדומות יש, בלונד פלטינה, תבחר אחת מתוך כל סוג, אפילו שתיים. עכשיו גם לי דבר מה נוזל על הלחיים, מן העשן או מן הפלפל שבטחינה. מה קרה לי... באהבה זה משונה. תשמע ממני, אם זה נדבק זה לא מרפה, זה כבר איתך, אתה יכול מדעתי להוציאני, אך לא תוכל להוציאני מדעתך. הלב אומר : חסל. נגמר הכל שכוח, הכל עבר, אין אהבה ואין ספחת. אבל פתאום מאיזה צליל או איזו רוח, זה שוב מכה בך, אין שום דבר בטוח, ואז עומד אתה וכך אומר בפחד : מה קרה לי... מחר נלך להתחתן, סוף לויכוח ! חשוב היטב עד שתגיע לחופה... האהבה היא תוך תוכו של התפוח, אבל בנישואין לוקחים את הקליפה. מן הקליפה הזאת אני אברח הימה, אומר : חבל, היא תמה ונשלמה. ובספינה הנמה מול חופי פנמה, תראה תמונה לחברך : זאת שמה מרימה, אצלי בלב היא כל הזמן, זאת החרמה... מה קרה לי...
 

shikma

New member
שיר סיום - אלתרמן ארגוב

אני לא מכירה את השיר הזה, מוזר... הפזמון שלו זה ``כבר השעה מאוחרת/אך מעגל לא נחתם./מנורה ואש מבוערת/מאירות שוליו של ים`` מישהו מכיר?
 

shikma

New member
אלף זמר ועוד זמר, ו` 326

כבר השעה מאוחרת. עוד מעט אורות הלילה כבים. עוד מעט תהיה רוח אחרת ופתאום יחורו עלים, וארץ ושמים חרש יתחילו להחליף פנים. כבר השעה מאוחרת אך מעגל לא נחתם. מנורה ואש מבוערת מאירות שוליו של ים. עוד קצת אנשים, פה, שם, עוברים בדשדושי נעלים בסטמבול שאינה משל, כי אם אחד הנמשלים. הנשוב בפעם המאה חלק בדברים לטל? בעודנו מחוים דעה נהפך לילה זה לתמול. כבר השעה מאוחרת... כבר השעה מאוחרת. רבים נמים לעיפה. עיר ריקה וכמו מוארת מסופה ועד סופה. הגוף העוצם עינים אינו ירא בנפל שינה, בהיות אדמה ושמים נלקחים ממנו כנשמה. כי אליו יחזרו יש מאין, בחמלה רבה, באמונה.
 
למעלה