אחחח, איזה כיף שנפתח סופסוף הפורום!

[משי של גיא]

אחחח, איזה כיף שנפתח סופסוף הפורום!

אני משי אמא לגיא, בן שבעה חודשים (ארבעה מתוקן). גיא נולד בשבוע 28, אחד מתאומים (אחיו נפטר בגיל 15 יום) ושהה בפגיה 139 ימים קשים מנשוא. גיא היה מונשם שישה שבועות, עבר ניתוח נק (במעי) וניתוח דוקטוס. עד היום הוא עם חמצן. בתקופה האחרונה התחלנו להפסיק לו במשך היום. שני הניתוחים נערכו במרווח של שבוע כאשר באותו שבוע גם אחיו של גיא נפטר. אין לי מושג איך שרדנו את הגיהנום הזה. אנחנו בבית מפברואר (גיא נולד בספטמבר) ומנסים מאוד להדחיק את התקופה הטראומטית הזו לפינה קטנה בראש. זהו בינתיים משי של גיא

 

[משי של גיא]

שכחתי, גיא נולד במשקל 677 גרם.

 

[דורית ובניה]

עברנו פחות או יותר אותו סיוט

אני חושבת שרק הורים לפגים יודעים מה זה פגים. אני לא אשכח שכל הזמן שאלו אותי כמה עומר שוקל, כאילו שמשקל הוא הבעיה, כאשר למעשה המשקל הוא הבעיה הקלה ביותר (הרי מאכילים אותם בזונדה). לפגים יש כל כך הרבה בעיות אחרות וכל כך הרבה סכנות לחיים , שרק מי שחווה כמה חודשים בפגיה יודע כמה באמת מסוכן להיוולד פג.

 

[משי של גיא]

כמה שאת צודקת...

למרות שאצלנו בתקופה האחרונה של האישפוז המשקל היה גורם חשוב מאוד (לא בגלל הציפיה ל-2 קילו, אלא קצב העליה) בגלל בעיות העיכול והספיגה של האוכל, עד היום שואלים אותי כמה הוא שוקל. מה שחשוב הוא באמת מתי הוא ינשום לבד (גם בלילה...). את זה אנשים לא מבינים. משי

 

[הדרדסית הנשית]

ואני תמיד חשבתי שאני עברתי גהנום...

אני מעריצה אותך משי על היכולת לשרוד תקופות קשות באמת... אנו לא יודעים ולא מכירים ביכולות שלנו להתמודד איתם ובעיקרון אני כל כך חזקים מסתבר.... בני נגמל מהחמצן בגיל 9 חודשים (לאחר חמישה חודשים בבית)...כל כך חיכיתי שהפולססומטר יפסיק לצפצף....אני אמא לשלישיה (ראי הודעתי למטה)והבנות עד שהשתחררו מכל המכשירים הנ"ל בני הביא להן אותם הביתה... מאחלת לך ימים טובים מאלה....שתתחילי במהרה לקבל "גמול" מילדך...ברגע הזה תראי שהכל זניח יד!!

קרן

 

[הדרדסית הנשית]

אופס הדרדסית=קרנושה...

כותבת מהבית של אחותי....