אני אתחיל
היו 2 מקרים ממש מוזרים ומדהימים עם אח שלי של טלפתיה. אחד היה באפריל לפני שנה וחצי,היה לנו טיול של"ח (הייתי בכיתה י'),מחוץ לעיר שלי,בעיר שאחי (אודי) עובד. לא ידעתי בדיוק איפה הוא עובד כי זה היה חדש העבירו את המפעל שלו והכל,ולא תיארתי לעצמי שיקרה מה שיקרה. במשך כל הטיול-אני חושבת עליו! או קיי..אני חושבת עליו הרבה באופן כללי,הוא חלק מהחיים שלי ואני מאוד קשורה אליו,אבל ככה...ממש לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו,מחשבות לא מוסברות כאלה,לא געגועים...משהו אחר...ממש חזק..לא הקשבתי לאף אחד ולא הייתי מרוכזת,כל הראש שלי -אודי! חברות שלי שאלו אותי אם הכל בסדר,ואם אני מרגישה טוב והכל...מרוב שהייתי "מסטולה" ממחשבות עליו. הגענו למקום כזה עם חנויות ומסעדות,עמדנו שם והמורה הדריכה אותנו,(עד לאן ללכת,מתי ניפגשים ואיפה וכו') אני הייתי עם מוזיקה,זה היה שיר שאני ואודי נורא אהבנו לשמוע("לא תדעי" ו-"אני בן אדם" של הזמן אודי דוד-אין לו קשר לאח שלי..חחחח זה במקרה)קיצר חשבתי שאולי בגלל שמהבוקר לא הורדתי את האוזניות,אולי בגלל זה אני כל הזמן חושבת על אודי. הוצאתי את הדיסקמן מהתיק(הוא היה בתיק כדי שהמורה לא תראה שאני בעצם עם מוזיקה ולא הקשבתי אפילו להרצאה אחת בטיול) התחלתי בתהליך של כיבוי לדיסקמן,ופתאום כשהרמתי את הראש-אודי! אני רואה אותו הולך עם חברים שלו ליד המסעדה של החומוס,ואוכל...הייתי בשוק! הסתכלתי עליו כמה שניות,וחברה שלי שאלה ישר:"מה יש לך?!" אמרתי לה:"אח שלי! אני לא מאמינה מה הוא עושה פה?!" ואז רצתי לחבק אותו,אחר כך כל הכיתה שאלו אותי:"מי זה זה שהתחבקת איתו?!" חחחחח וכשהלכתי חברה שלי אמרה לי שכל הבנים שהיו מאחורי שאלו אחד את השני בהלם כזה:"מי זה?! מה הוא רוצה ממנה מה הוא מחבק אותה?!" חחחח זה היה כזה כיף! הרגשתי כ"כ טוב לראות את אח שלי (זה היה אחרי שבוע שלא ראיתי אותו!) ואחרי כמה זמן,הוצאתי את הפלאפון כי רציתי להתקשר אליו,אבל התעסקתי עם האוכל קצת אז שכחתי מזה..ופתאום הוא התקשר...זה לא פעם ראשונה שקורה דבר כזה,הרבה קורה לי שאני חושבת עליו ומיד הוא מתקשר,כאילו הזמנתי אותו בטלפתיה,אבל זו פעם ראשונה שכמעט מעיפים אותי מטיול ונותנים לי 10001 צרחות בגלל שעזבתי את ההדרכה כדי לחבק אותו,ואחר כך יצאתי בדיוק כשחילקו אוזניות לפני שנכנסנו לסרט הדרכה...והמורה איבדה אותי כמה פעמים..חחחחחח ולב"ג בעומר,זה שהיה לפני חצי שנה,היה עוד קטע,והפעם חברה שלי היתה מעורבת בזה,שזה היה סופר מדהים,גם היא לא האמינה איזה "אורי גלר" אנחנו.. בסביבות השעה 7 הגענו כל החבר'ה לחוף,התחלנו להכין דברים למדורה(זה לקח זמן..לא היינו הרבה) בערך בשעה 9 בלילה,צצו לי מחשבות חזקות על אודי כמו לפני שנה וחצי. לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו,וקיוויתי שהוא יתקשר כבר...הסתכלתי על השעון,לקחתי את הפלאפון ביד,ראיתי שהשעה 9,כשהתחלתי לחשוב עליו. אחרי כמה שניות קשות,הלכתי והתישבתי על סלע מול הים והסתכלתי על הים..למרות החושך..חחחחח חברה שלי באה לשאול אותי מה קרה,אמרתי לה:"אני לא מפסיקה לחשוב על אודי..לא יודעת מה יש לי...אני מתה לדבר איתו..אני מתה לראות אותו...אני מרגישה אותו כאילו הוא לידי,אני מתגעגעת אליו" קיצר,חברה שלי נתנה לי ת'ספייס שלי...המשכתי לחשוב עליו...פתאום התחלתי להירגע ממחשבות,חשבתי בפעם האחרונה אם להתקשר אליו או לא,הסתכלתי על השעון השעה היתה 9 וחצי,בשעות כאלה אם הוא לא בעבודה-הוא רדום! חזרתי לחבר'ה ואחרי כמה דקות ספורות כאילו כלום... יום למחרת,הייתי אצלו. הוא שאל מה עשיתי בל"ג בעומר וכו'.. אמרתי לו שנורא התגעגעתי אליו,ונורא רציתי לראות אותו..הוא שאל איפה עשינו ת'מדורה,הסברתי לו במדויק איפה(אצלינו ליד החוף יש כל מיני מלונות ומסעדות ככה שזה לא בעיה להסביר בדיוק מול איזה מלון/מסעדה הייתי) אז הוא אמר:"אהה באמת?! למה לא התקשרת הייתי שם!" שאלתי אותו:"מתי?!" אז הוא אמר:"מ-9 עד 9 וחצי בערך.." ופתאום קפץ לי פלאשבק כזה שאני מסתכלת על השעון...זכרתי את השעות הרי...והייתי בהלם! אמרתי לו:"זו בדיוק השעה שרציתי להתקשר אליך!" וגיסתי התפוצצה מצחוק...אמרה לנו:"אתם כמו שתי אנטנות...קולטים אחד את השני כל הזמן" וחברה שלי(סיפרתי לה את זה) כמעט התעלפה! היא אמרה:"לא יאומן כמה שזה נכון שיש טלפתיה בין אנשים קרובים!"
