המם.
כן. חשוב לי להיות בקשר טוב עם האחים של החבר שלי. הרשו לי לפרט: אני נמצאת בפורום הזה כבר חודשיים-שלושה, וכבר הספקתי להשוויץ בשני האחים התאומים והמקסימים שלי. אבל למרות שאני מאוד מסתדרת איתם מאוד (לפעמים), מאז ומעולם רציתי אחות. מישהי שאני אוכל להעביר איתה חוויות, איפור, בגדים, שיחות של בנות. אני לא מתביישת מהאחים שלי, אבל יש גבול - על דברים של בנות אני לא מדברת איתם. בקיצור - תמיד רציתי אחות, קטנה, גדולה או באותו גיל כמוני (שמי כמוני יודע עד כמה זה אפשרי) - אבל אחות. בכלל לא קשה לי להבין את ההורים שלי על כך שהם לא ניסו לתת לי את האחות הזאת. ילד אחד זה לא קל, תאומים זה קשה - ושלישייה זה בכלל משהו שקשה לתאר. אבל מה לעשות? - עד היום לא ויתרתי על החלום הזה. משהו שאני לא יודעת אם כבר אמרתי בעבר זה שיש לי חבר כבר שנה וחצי. לחבר שלי יש אח קטן ואחות קטנה. עם האח שלו אני מסתדרת, אבל אחותו - הפנטזיה שלי. אני כל כך מקנאה בו על שיש לו אחות, ודי אימצתי אותה לעצמי. אני מתייחסת אליה כאילו היא אחותי הקטנה - מתרגזת עליו כשהוא רב איתה, מסרקת אותה, משחקת איתה, קונה לה מתנות. ואם להפנות את השאלה לכיוון ההפוך - כבר ציינתי שרועי, איתי ואני (האחים שלי ואני) חברים טובים מאוד מאוד. אנחנו מסתובבים עם אותה קבוצה של אנשים וכמעט כל החברים שלנו הם חברים משותפים. אז כן, החבר שלי בהחלט מסתדר עם האחים שלי.
האם חשוב לכם בתור אחים שיהיה לכם קשר טוב עם הבן/ת זוג של האח/ות שלכם
