אחי הקטן. לא תינוק אבל מתנהג ככה.

[mikmikonet]

אחי הקטן. לא תינוק אבל מתנהג ככה.

אני בת 16 וחצי ואחי בן 14 (מלאו לו 14 בדיוק אתמול). אבל חבל מאד שהוא מתנהג כמו בן 3. "גיל ההתבגרות" לקח אותו רחוק מדי, למצב שהוא כבר נהיה בלתי נסבל. למרות שכבר די הרבה זמן יש לו את ההתנהגויות האינפנטיליות שלו (למשל להגיד לכל מי שעובר לידו "שתקי ת'פה" גם אם הוא לא הוציא מילה. לדבר כאילו הוא מלך הבית, "תהיי בשקט"- וכשאני עונה לא שאני לא רוצה הוא ממשיך להגיד לי לשתוק, לקלל אותי ולהיות הכי ילדותי ואדיוט שקיים בגלקסיה) זה עדיין מפריע לי כל פעם מחדש, אתמול כמעט הלכתי לישון בוכה מתסכול. לא באמת מזיז לי שדווקא הוא אומר לי לשתוק. הרי הוא לא השליט שלי או משהו. אבל תסכימו איתי שזה לא נעים שבן אדם לא מקשיב למה שיש לך להגיד ואומר אחרי חצי מילה "תהיי בשקט", "שתקי"... ההורים שלי די מבינים אותי ואת אחותי הקטנה (ימלאו לה 9 בדיוק מחר

סביבות חנוכה זה הזמן של רוב ימי ההולדת של ילדי המשפחה...) שגם לה הוא מציק לא פחות מלי, אם לא יותר. הם מבינים שהוא החוליה החלשה בכל הסיפור ושאנחנו בדרך כלל לא האשמות בכל הריבים והתסכול. אבל כמה שהם לא יעירו לו הוא יישאר אותו אדיוט. ההתנהגות המגעילה שלו ממש מפריעה לי. וזה לא שהוא טיפש, הוא דווקא ילד חכם, הבעיה היא האטימות שלו אלי ואל אחותי ובכלל לכל מה שמסביבו, הוא רואה רק את הצד שלו ואף פעם לא צדדים של אחרים. אל אחותי הוא סתם מתייחס מגעיל לפעמים בלי שעשתה כלום. תסכול של ילד סנדוויץ'? לא יודעת, וגם לא איכפת לי. רק שיפסיק כבר... זה משגע לי את השכל... זו הייתה מן פריקה שכזו ואם יש לכם עצות מה לעשות חוץ מלהתעלם (לפעמים זה משגע, צריך להעמיד אותו כבר במקומו) אתם גם מוזמנים לתת.

 

[קוקילידה23]

קודם כל טוב שפרקת../images/Emo24.gif

גם אם לא תמצאי כרגע תשובות מה לעשות זה חשוב להוציא את התסכול הזה.. [עד כאן שיעור בפסיכולוגיה

] את האמת? - הרבה אין לי מה להציע כי אני חושבת שזה גיל כזה שהם פשוט מעצבנים. אומנם אני האחות הקטנה בבית ואף פעם לא הרגשתי איך זה אח קטן שמסתובב לך סביב הרגליים אבל.. מחברות / בנות דודות אני יודעת מה זה. וזה בהחלט מסתכל. מה שלא תעשי - לא יעזור. ואם תנסי - זה רק יחמיר. ואני אסביר.. אם תעני לו - הוא רק ירצה לגרור את הוויכוח המטופש הזה לקצה ההר, כמה שיותר גבוה ככה יותר טוב אם תתעלמי יכול להיות שזה יתחיל לשעמם אותו וכשהוא יראה שאין לו שותף למריבה - הוא יתייאש [בתקווה] ואם תנסי לתפוס אותו לשיחה ותנסי "להעמיד אותו במקום" הוא לא באמת יעשה עם זה משהו. כי הוא עדיין ילד. וכמו שאת מתארת הוא לא נשמע כמו אחד שאפשר לדבר איתו ברצינות על "איך אפשר לשפר את מערכת היחסים שלנו" מבינה? אני מקווה שלא בילבלתי אותך. ואת מוזמנת להישאר, ממש כיף פה

[ואני פחות מחודש כאן

]

 

[mikmikonet]

../images/Emo24.gif תודה.

את צודקת בכל מה שכתבת. בדרך כלל אני מנסה להתעלם ממנו ולא לענות לו. ופעם, לפני "שנים רבות" ניסיתי לדבר איתו כמו לבן אדם ולהסביר לו במילים... כמובן שנכשלתי נחרצות. אני רק מקווה שכל זה יגמר, למרות שאני רואה איך גם בגיל 20 הוא ממשיך עם זה

 

[happy00]

לא יודעת אם את יכולה לשנות אותו

את יכולה להיות עם אחותך ולהשאיר אותו בצד. לא סתם אומרים תמיד להתעלם. כי אם יש התייחסות, זה רק מעודד את ההתנהגות הזו שלו. גם לאמא שלך הוא מדבר בפקודות? אמא שלך עושה מה שהוא דורש?

 

[mikmikonet]

../images/Emo24.gif תודה גם לך.

בטח שאני לא יכולה לשנות אותו, אבל למה שהוא לא ישתנה לבד?

כן, בדרך כלל מה שקורה במצבים כאלו זה שאחותי ואני פתאום מתחברות מאד נגדו, יושבות ביחד, "מרכלות" על ההתנהגות הרעה שלו באותו היום... וכו'. אבל תמיד זה עובר. ואז חוזר. אני מתעלמת רוב הזמן אבל לפעמים זה מתסכל, בא לי לתת לו כזאת סטירה שפשוט יקלוט מה הוא עושה. חס וחלילה, הוא לא דורש מאמא שלי דברים, הוא לא יעיז לעשות דבר כזה. הוא גם לא ממש מצווה עלינו לעשת דברים (על אחותי ועלי) אלא סתם מדבר אלינו באי נעימות ואומר "שתקי ת'פה" בשביל הכיף. הוא לא "פוקד" על אמא שלי דברים, פשוט לפעמים מצדיק את עצמו בפניה בטון שגובל ב... אני לא אגיד "חוצפה" כי אם הא מתחצף היא ישר מעמידה אותו במקום. אבל לפעמים הוא מספר לה על ריב בינינו ועושה הכל כדי שזה ישמע כאילו הוא היה בסדר גמור. היא יודעת שברוב המקרים האלו הוא זה שהיה לא בסדר.

 

[happy00]

אז אולי תתנחמי בזה שיכול להיות הרבה יותר גרוע

אם כי אני בטוחה שזה מעצבן

 

[mikmikonet]

../images/Emo45.gif../images/Emo8.gif יהיה בסדר.

 

[פרפרי אהבה]

קודם כל, ברוכה הבאה לך ../images/Emo24.gif

ויום הולדת שמח לכל האחים שחוגגים

. לגבי מה שכתבת- אחיך מחפש דרך להתמרד ולהראות שהוא חזק ולא זקוק לאף אחד, והכי טוב במקרה כזה זה פשוט להתעלם מהיחס שלו מצד אחד, פשוט להבליג ולא להגיב וזה ימאס לו בשלב מסוים. ומצד שני- תראי לו שלמרות הכל, את כן שם בשבילו אבל לא על חשבון דריכה על עצמך, כלומר אם הוא יורד עלייך ומלגלג וכו' תראי לו שהוא מפסיד אוזן קשבת ואחות שאיכפת לה.

 

[mikmikonet]

../images/Emo24.gif נכון.

כתבתי את זה ברגעי כעס, תמיד יש את הרגעים היפים. תודה רבה

 

[Chen Dayan]

גם אני הייתי פעם בדיוק כמו אחיך../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

טוב, אולי לא כל כך בהסחפות כמו להגיד לכל אחד שעובר "שתוק" וכאלה אבל הרעיון הכללי בהחלט מצלצל לי מוכר... מכירה את זה כל כך מקרוב, פשוט כבר מרגישים שזה בלתי נסבל, נכון? שכבר בא לצרוח מרוב עצבים ... אז תני לי להגיד לך - שגם לאחיך זה מפריע! גם הוא מרגיש שהוא מתנהג כמו מפגר. אם את יכולה ויש לך בכלל איזשהו דיבור רציני איתו(אני מקווה) אז תפני אליו כל הזמן ברצינות ותזרקי לו כל מיני דברים כאלה.."למה אתה מתנהג ככה?... פשוט תהיה ילד רגיל!" "מה זה נותן לך? זה סתם מעצבן.." "תדע שאני ממש מתעצבנת כשאתה מתנהג ככה זה משגע לי תשכל" וכל מיני כאלה. תגידי לו את זה ברוגע וברצינות, לא בעצבים, לא בתוך מריבה, לא בצרחות, פשוט תהיי רצינית ובוגרת ותאמיני לי שהוא כל כך יירצה להיות כמוך כשהוא יראה שאת עונה לו בבגרות ובשלווה כזאת, כאילו איך שהוא מתנהג לא באמת מזיז לך ואת רק אומרת את זה לטובתו ובשבילו. מקווה שעזרתי

 

[mikmikonet]

אני מבינה מה את אומרת.

וגם אני חשבתי שלפעמים חולפות לו מחשבות כאלו בראש. אבל למה הוא לא מיישם אותן? מה גורם לו להמשיך להתנהג ככה אפילו שהוא יודע שזה דבילי? אני יודעת שהוא ילד חכם (יש האומרים מחונן) וכשהוא מתנהג ככה זה פשוט הורס אותו בעיניי... אני מוצאת את עצמי מספרת על אחותי סיפורי אהבה

ומשבחת אותה וכשזה מגיע לסיפורים על אחי אני אומרת דברים כמו "הוא סתם אדיוט" או אם חברה אומרת שאחי ממש נחמד אני אומרת "רוצה לקחת אותו?". הייתי מעירה לו בעבר אבל כנראה שבשלב מסויים התייאשתי. אולי אם אני אמשיך עם זה ברוגע זה באמת יעבוד. פעם אמרתי "זה ממש מעצבן אותי, אולי די?" והוא אמר "טוב, סליחה" אבל בכל פעם מחדש להגיד לו את זה? לפחות אני יודעת שזו תקופה ושזה עובר

תודה.

 

[maiky17]

../images/Emo182.gifאוך אני כל כך מכירה את זה...

גם כשאני והאחים שלי היינו בגיל הזה, הם התנהגו ככה. במיוחד אחי ה"צעיר" - המחשבה היחידה שעברה לי כל הזמן בראש היא: "מי הוא חושב שהוא?!". אבל זה עבר, וגם אצלך זה יעבור. תתעלמי.

 

[mikmikonet]

../images/Emo45.gif אמשיך בזה... תודה!

 

[goldy]

בתור אחד שהיה בסרט הזה../images/Emo91.gif

אחיך נימצא בתקופת שיא ההיתלהבות שלו: הוא בטוח לגמרי שקודם עמד לו פעם רישונה אי-פעם אח"כ אבא שלו עשה אותו. מה שצריך ליקרות הוא אחד מהשניים: לחכות לתקופה שבין 14.5 ל15, אז הוא ירגע, או שבפעם הבאה שהוא עושה פוזות של 'בוגר' אבא שלו יביא לו צ'פחה לא-חברית מאחורי הראש, יעני "סתום ת'פה אתה מדבר יותר מידיי". ברגע שהוא יבין שיש זכר חזק מימנו בסביבה הוא ירגע אוטומטית. יש?

 

[mikmikonet]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

ההודעה והניסוח הרגו אותי. לאמא ואבא שלי הוא לא מתחצף והוא ממש מכבד את אבא שלי (כמו כולנו). אבא שלי הוא אחד שתופס קצר את מי שמעצבן אותו. כשהוא מציק לי ולאחותי ליד ההורים שלי הם מעירים לו והוא מפסיק. אבל כשהם לא בסביבה זה יכול להיגרר להרבה זמן.

 

[badulina1]

מבטיחה לך שזה עובר

בתור אחות בכורה לשני אחים, אני יכולה להגיד לך שזה בהחלט רק שלב. אני ואחי "הסנדוויץ'" התכסחנו רוב גיל ההתבגרות (וזה היה לפני כמה שנים טובות). היום מסיבות אלה ואחרות אנחנו גרים ביחד ומסתדרים נהדר! ומי בכלל זוכר שפעם רבנו, התווכחנו, קיללנו והרפרטואר היה רחב מאד . אז תחזיקי מעמד ותראי שעוד קצת זה יעבור לו. ואולי הוא פשוט צריך למצא לעצמו תעסוקה כדי לעזוב אתכן בשקט.

 

[mikmikonet]

אני מניחה שזה באמת עובר.

כמו שכולם אמרו וכמו שאני אמרתי

יש עוד זמן עד שנגדל, ושנגור מחוץ לבית, אבל אחי, אחותי ואני די ביחסים טובים (מלבד אותן התנהגויות של אחי כלפי אחותי וכלפיי, אבל זה לא תמיד. כאמור כתבתי את זה ברגעי תסכול עזים) ואני מניחה שגם כשנגדל זה ישאר ככה. לגבי תעסוקה- הוא דווקא ילד עסוק, זה המזל. רוב היום הוא או בביה"ס (שמחוץ לעיר שלנו, אבל חוזר בערב, זה לא פנימיה או משהו) או יוצא עם חברים, הוא ילד מאד outgoing. כשהוא בבית הוא מעצבן. אבל גם זה רק לפעמים

 

[קוקילידה23]

ההודעה במומלצים של תפוזי../images/Emo26.gif

 

[פרפרי אהבה]

כל הכבוד ../images/Emo47.gif

ואפילו הצלחת לתפוס את החסידה בדרכה להביא את התינוק

 

[קוקילידה23]

ראית מה זה..

גאון