אחריות הורית

ענבר.

New member
אחריות הורית

איפה היא מתחילה, אנחנו יודעים. איפה היא מסתיימת? האם היא בכלל מסתיימת? האם לנצח ניקח על עצמנו את האחריות ל"מחדלים" שנעשו על ידי הצאצא? למה אנחנו נוהגים לשאול את עצמנו - איפה טעינו?
 

DeadAngel1

New member
על פי רוב

יש לנו נטיה לחשוב שכשלון של הילדים שלנו הוא כשלון שלנו, כנראה שמשהו בחינוך שלנו או בהעברת המסרים אלו הגלוים ואלו הסמוים היה לא נכון. זה נכון שלא ניתן לקחת אחריות על כל מה שהם מעוללים או על איך שהם דפקו לעצמם את החיים, אבל אני חושב שלקיחת אחריות הורית אין לה סוף, גם כשניהיה זקנים תשושי נפש עדיין ניקח אחריות על כשלון של ילדנו, בדיוק כמו שניקח קרדיט על הצלחתם. יש הורים שנוהגים להשתמש בילדים שלהם ולעשות עליהם כל מיני מניפולציות, כולל רגשיות ואחר כך הם עוד מטילים עליהם את מלוא כובד האחריות. ההורים האלו צריכים לפשפש קצת במעשיהם לפני שהם באים חשבון עם הצאצאים שלהם.
 

ענבר.

New member
אחריות הורית היא לא עיסקת חבילה

עם לקיחת האשמה על כישלון של הילד, ככה זה אצלי לפחות. פישלת? בחרת בדרך שלא הייתי שותפה לה? למה אני צריכה להתייסר ב"איפה טעיתי"?
 

softy

New member
אל תהיי בטוחה שאנחנו יודעים

היכן היא מתחילה. יש כאלו שחושבים שהיא מתחילה עם הלידה, יהיו אחרים שיגידו לך שהיא מתחילה עוד בשלב תיכנון הלידה ונמשכת גם בהריון, כמו למשל האם האם הנוטה ללדת שמרה על בריאותה בזמן ההריון על מנת ללדת ילד בריא, שאם לא כן הרי שיש לה אחריות ישירה על ילד שנולד עם פגמים כתוצאה מהזנחה הריונית, או למשל האם ההורים שיש להם פגמים גנטים ובכל זאת החליטו להביא ילד לעולם בידיעה שיש את מירב הסיכוי שהילד יצא פגום, האם אפשר להסיר מעליהם את האחריות לסבלו העתידי של הילד? גם אני חושב שהאחריות שלנו כהורים נמשכת לנצח, אם נרצה או לא נרצה, הקשר הוא קשר בלתי ניתן להתרה ואחריות היצרן היא כמו של "אינטל", דהינו לכל החיים.
 
למעלה