אחריות משפחתית יש דבר כזה???

[לילך של בילי]

אחריות משפחתית יש דבר כזה???

היום היינו צריכים לחפש בייבי סיטר לבילי. שאלתי את אחותי וגם את אח שלי (ושניהם לא הביעו התלהבות יתרה אך גם לא סירבו). התפתחה שיחה ביני לבין אימי ובה אמרתי שלדעתי גם הם צריכים לעיתים רחוקות לפחות לתרום את חלקם בנושא. אמא שלי לא הסכימה איתי בכלל ואמרה שזכותם המלאה לסרב ולהרגיש מאוד נוח עם זה. אני טענתי שברור שלא צריך לכפות על אף אחד תפקיד שכזה, אבל בכל זאת צריכה להיות אחריות משפחתית ושיתופיות. מה דעתכם???

 

[sharonik]

אמא שלך קצת צודקת ....

האחים שלך לא בחרו להביא ילד לעולם ולא צריכים בשום אופן להרגיש לא נעים אם לא בא להם עשות בייבי סיטר לעומת זאת אני מבינה אותך את היית רוצה שיעזרו לך - הם יכולים להיות נחמדים ולעזור מתוך דאגה לך וטוב לב אבל לא מתוך אחריות משפחתית . זאת דעתי בכל מקרה.

 

[ש י ר ל י 30]

../images/Emo9.gif../images/Emo8.gif

נו, חשבת שאני לא אענה לך ?...........

טוב, אז צ'מעי...... למרות ש-מי שמכיר/ה אותי יודע/ת שאני עוזרת לאחותי (אנחנו "כולה" 2 אחיות) באמת מכל ה

והנשמה...קורה לפעמים שאני מרגישה שזה "מובן מאליו" שאני ת-מ-י-ד זמינה בשבילה (או יותר נכון, זמינה בשביל ליאל...לשמור עליו על כל המשתמע מכך) והאמת ?....זה ,נאמר בעדינות, די כובל (אני מקווה שאחותי לא תקרא את זה

)- במיוחד במצבים שמכל סיבה שבעולם אני לא יכולה/רוצה להגיש את העזרה המבוקשת באותו רגע וזה יוצר מעין מצב ש-או שאני באה או שאחותי חייבת לבטל הכל ולהשאר בבית (מצב שחור/לבן),וזה יוצר "נקיפות מצפון" מסויימות. ולמה אני אומרת את זה ? כי.... איך שקראתי את ההודעה שלך...ניסיתי לשים את עצמי במצב של אחיך/אחותך ש"לא הביעו התלהבות יתירה אבל גם לא סירבו" -והבנתי אותם.....אבל, באותה נשימה, הבנתי גם אותך ש"לדעתך גם הם צריכים לעיתים רחוקות לתרום את חלקם בנושא"... אז בואי נגיד ככה (אני פשוט מזל

תאומים כך שיש לי בד"כ 2 תשובות לדברים כאלו ובד"כ הן גם סותרות אחת ת'שנייה

אבל, את כבר מכירה אותי...

)... אני לא חושבת שהם צריכים לתרום את חלקם בנושא אלא אם- זה בא מיוזמתם , ויוזמתם בלבד. זו הבת שלך,המחוייבות שלך והזכות שלהם לסרב ולהרגיש מאוד נוח עם זה. אין פה עניין של אחריות משפחתית ....פה מדובר על רצון טוב לעזור נ-ט-ו. מקווה שהבנת ל-מה התכוונתי (כי גמני קצת התבלבלתי מהתשובה של עצמי

)

 

[עדי 4]

אני חושבת שאף אחד לא חייב

כמובן שהדודים או ההורים לא חייבים לעזור ולשמרטף על האחיינים/נכדים אבל... אני לא יודעת איך אפשר שלא להרתם ולהתנדב לשמור על הילדים המקסימים והיקרים שהם האחיינים או נכדים. אני בתור דודה יכולה להגיד שחיפשתי כל הזדמנות להיות בייביסיטר על אחיינים שלי לפני שנולדו לי ילדים משלי. כמו שדודה שירלי הגדולה מכולם אמרה: זה עיניין של רצון טוב.

 

[ש י ר ל י 30]

אמרת הכל עדי ../images/Emo45.gif

איך זה שאני צריכה לכתוב סיפור בהמשכים ואת עושה את זה בשורה וחצי ?!?

- קבלי ח"ח

ו

על המחמאה (חוץ מעניין ה"גדולה".......

|)

 

[עדי 4]

מתוקה ,את גדולה במובן החיובי

ראית אותי וגם אני לא מידה קטנה אבל את גדולה ב: פירגון, במחשבה על כולם, בתמיכה, באיכפתיות. אוקיידודה ,לא לאעלב לי.

 

[ש י ר ל י 30]

../images/Emo45.gif עדי.......הכל בסיידר ../images/Emo6.gif

 

[טוטי30]

../images/Emo45.gif הכל עניין של רצון טוב, לא חובה

הלוואי ויכלתי להיות בייביסיטר קצת על האחיין שלי, אבל הוא רחווווווק! אני בטוחה אבל שאם הייתי קרובה יותר, הייתי מתנדבת לעזור בימים קשים, אבל לא כי מצפים ממני, אלא כי אני רוצה לעזור ולהקל, אם אני יכולה.

 

[shirka]

מסכימה עם מה שאמרו פה...

לא צריכים ולא חייבים

אם רוצים, זה נהדר ואחלה.

 

[etilly]

אוהוהו!!!יש לי מה להגיד...

אני החלטתי סופית שאני לא רוצה יותר טובות מאף אחד!! זה לא חובה לאף אחד לשמור לנו על הקטנים שלנו, אבל הייתי מצפה להענות מלאה מכל הצדדים, או בקיצור - הייתי מצפה שכולם יתנהגו כמו שאני הייתי מתנהגת: עושה את זה בכייף!! אחרי כמה פעמים ששמעתי "אין לי כוח", "בסדר" (לא משכנע במיוחד, החלטתי סופית שאני סומכת רק על עצמי, ושאני מחפשת מישי בסביבה שתעשה את זה בתשלום. הגעתי למצב שאני כבר לא מרגישה בנוח כשאני מבקשת, אז אני פשוט יורדת מהנושא.

 

[jessשל מיקה]

אני מתמיד מעדיפה שלא לבקש

אחר כך יש מן כזה ... אבל את זוכרת שפעם שמרנו לך פעם עשינו לך את חייבת לנו .... תודה ולא תודה אני אסתדר בדרך אחרת. אני לא חושבת שיש מחוייבות משפחתית ... ברגע שאת משפחה את משפחה ההורים והדודים(אחים) הם בשביל הכיף... לא בשביל המחוייבות

 

[טלאפ]

אנחנו כבר רבנו על זה עם ההורים שלי

ההורים שלי שמרו על יעל בערך מגיל שבוע, (כשהיא היתה בת שבוע חל היומהולדת שלי ורצינו קצתלצאת ולחגוג). ןמאז כמעט כל שבוע ההורים שלי שמרו עליה. לאחרונה הם אמרו לי שקשה להם לשמור עליה בשעות מאוחרות, הם מבוגרים ורוצים לישון מוקדם וחוץ מזה.. לא מוציאים ילדה בלילה כשקר, האזניים הרגליים ועוד כל מיני סיבות. אמרתי להם שזה לגיטימי לבקש שלא נביא אליהם אותה יותר בשעות מאוחרות אבל שלא יגידו לי מתי להוציא ומתי לא להוציא אותה מהבית. מאז, בקשתי מהם פעם אחת באופן חריג לשמור עליה עד שעה מאוחרת והם לא הסכימו והתפתח ריב די מכוער. הסיפור מאוד ארוך אז אני אקצר: עדיין לא מצאנו ביביסיטר, אז אנחנו לא יוצאים לבד בערב אלא רק עם יעל, ועכשיו בחול המועד ההורים שלי מצילים אותי, שניהם בפנסיה ושומרים עליה בשבוע וחצי שהמטפלת בחופש. תודה לאלוהים שיצר את ההורים שלי. ואני מבינה שהם לא חייבים לי כלום, אלב קשה לי להתרגל לזה...

 

[מתרגשת]

ואצלנו המצב הפוך

כולם כועסים עלינו שאנחנו לא מרפים ולא נותנים לאף אחד להיות עם סתיו לבד

 

[לילך של בילי]

בדרך כלל גם אצלנו ההורים ממש רבים

עליה, אבל הם רוצים שנביא אותה אליהם הבייתה, והתחשק לי שבילי תישן בבית שלה ושמישהו יבוא לשמור עליה. בכל אופן אחי הגיע עם חברתו ובילי עשתה להם "חגיגה" שהם לא ממש נהנו ממנה. נראה לי שאני אחסוך מהם את החוויה הזו ובאמת אשאיר רק את ההנאות. היה מאוד מעניין לשמוע את התגובות שלכן, ממש לא חשבתי כמוכן ועכשיו דעתי התרככה. תודה.

 

[dafgol]

האמת שעוד לא נתקלנו בבעיה...

כשהייתי זקוקה לבייביסיטר זה היה ברור שההורים שלי מגוייסים....ברור לשני הצדדים. לגבי אח שלי....אף פעם לא שאלתי כי זה לא רלוונטי ( גר רחוק ) למרות שאם הייתי מבקשת ברור שהתשובה היתה כן. לא יודעת איך לנסח את דעתי.... אני חושבת שאמא שלך צודקת.....אכן זכותם להגיד - לא ! אחריות ושיתופיות היא שלך ושל הבעלול בכל מה שקשור לבילי, אם הם מוכנים לעזור...סבבה , אבל רק מרצונם ולא ב"כפיה " ( לא אוהבת ת'מילה הזו אבל לא מצאתי מילה אחרת...). זאת דעתי בכל אופן....