אחריות עורך דין לתשובה שגויה שפרסם באינטרנט

אחריות עורך דין לתשובה שגויה שפרסם באינטרנט

אדם, שניתן פסק דין לחובתו, שואל בפורום לענייני משפט באינטרנט כיצד מונים את ארבעים וחמישה הימים להגשת ערעור: האם היום שבו התקבל פסק הדין נחשב? ואם היום האחרון של התקופה הוא יום שישי, האם יש להקדים ולהגיש את הערעור ביום חמישי, או שאפשר להגישו ביום ראשון הקרוב?
וכך משיב עורך הדין, שהוא מנהל הפורום:
“יום קבלת פסק הדין נספר.
יום שישי, יום שבת, ערב חג וחג אינם באים במניין הימים".
תשובה קצרה זו יש בה טעות כפולה:
ראשית, יום קבלת פסק הדין אינו נספר נוכח סעיף 10(א) לחוק הפרשנות, הקובע: “מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין";
שנית, כל הימים שציין עורך הדין נספרים, אלא אם כן הם הימים האחרונים של התקופה (סעיף 10(ג) לחוק), או שהם ימי פגרה של בית המשפט (סוכות, פסח, פגרת הקיץ) ולא ניתנה הוראה מיוחדת לגביהם (תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי ותקנות בתי המשפט (פגרות)).
כעת נניח, שעל סמך התשובה השגויה מגיש השואל את הערעור באיחור, והוא אינו מתקבל מטעם זה, ובקשה להארכת המועד להגשה נדחית. נניח גם, שסיכויי הצלחת הערעור, אילו הוגש בזמן, היו טובים.
האם יש לשואל עילת תביעה נגד אותו עורך דין שהטעה אותו?
לדעתי, עורך דין אכן אחראי, אף כלפי מי שאינו לקוחו, לדברים מטעים שפרסם מתוך רשלנות (להבדיל מטעות בתום לב).
יתירה מזו: עצם פתיחת האתר והפורום היא הזמנה לשאול שאלות, ויש בה התחייבות משתמעת להשיב תשובות מקצועיות. מכאן שמנהל הפורום אחראי כלפי השואלים, ואחריותו גוברת כשהפורום מנוטר (שאלות ותגובות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישור המערכת) ונמנע פרסום תגובה מתקנת.
עם זאת, במקרה הנדון נראה לי שיש לשואל אשם תורם, הממזער, או אף מבטל, את זכותו לפיצוי, בשל כך שהסתמך על אותה תשובה בלבד, שהיא, על פניה, שטחית ובלתי מבוססת.

 
ועוד טעות באותו דף

בניגוד לתשובה שבצילום, אפשר להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור (בר"ע) על החלטת בית המשפט המחוזי, הדוחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות; ולבקשת הרשות (המוגשת לבית המשפט העליון) אפשר לצרף גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. כך על-פי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]) ותקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי.
עם זאת נכון, שסיכויי הבקשות להתקבל קלושים.
ולראיה -
לעניין בקשת רשות ערעור על דחיית בקשת רשות ערעור ראו רע"א 1892/04, משה דהן נגד שידורי עמק חפר, וההחלטות הנזכרות שם; וכן ע"א 414/84, רחל ברים נגד מגדלור ואח'.
לעניין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ראו ע"א 2631/15, הראל חברה לביטוח נגד נור מסרוה ואח'.

 
מדובר בסוגיה עקרונית שלמיטב ידיעתי אין עליה פסיקה

לדעתי הכל תלוי בנסיבות. אם מנהל הפורום דאג לציין שהתשובות אינן תחליף ליעוץ מקצועי אישי אי אפשר לומר שיש לו או לעורך דין אחר חובת זהירות כלפי השואל. יש גם השלכות רוחב על חיוב משיבים בפורום, ברשלנות מקצועית. זה עלול להרתיע עורכי דין ובעלי מקצועות אחרים מלתרום מנסיונם בהתנדבות. דבר נוסף הפורום מטבעו מזמין תשובות רבות. עורך הדין שטעה אינו היחיד שעונה. גם בכך יש כדי לשלול את חובת הזהירות שלו. עורך דין שהתרשל בפורום "עונשו" הוא הערות בקורתיות או מתקנות מצד גולשים אחרים. לא מסכים עם כל הכבוד שמי שטעה חייב לפצות את השואל ואין זה משנה אם מדובר במנהל פורום או עורך דין אחר שמזדהה בשמו.

התשובה מתייחסת כמובן לפורומים במתכונת המוכרת לנו שבהם התשובות ניתנות בהתנדבות לאנשים אנונימיים. ברור שבנסיבות אחרות האחריות עלולה להיות שונה.
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
נפתח זאת עוד קצת

ואם לא מנהל הפורום אלא עו"ד אחר אם הדיוט ללא השכלה משפטית נתן תשובה מסוג זה שהשואל פעל לפיה ונגרם לו נזק - האם גם במקרה זה לדעתך המשיב אחראי במידה מסוימת לנזק?
 
הדיוט אינו אחראי

כי אדם סביר אינו אמור להסתמך על דבריו.
עורך דין אחראי, בייחוד (אך לא רק) אם הוא מנהל הפורום.
ראה לעניין זה סעיף 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין.
וגם אם מתנדבים אמיתיים ראויים למידה של סלחנות, להערכתי רוב עורכי הדין הכותבים ברשת, ובעיקר מנהלי הפורומים, אינם עושים זאת בהתנדבות, אלא בתמורה לפרסום הנלווה לכך. חלקם אף משלמים עבור ההרשאה לנהל פורום.
הכתיבה בפורום היא אפוא (בדרך כלל) חלק מעבודתו של עורך דין, ועל כן עליו לעשותה במיומנות ולנקוט בה מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה נוקט, כאמור בסעיף 35 לפקודה.
ועורך דין אינו יכול לפטור עצמו מחובת הזהירות בהצהרה, שהתשובה אינה תחליף לייעוץ אישי (כאילו רק בייעוץ אישי הוא אחראי לדבריו).
 
תשובה

עורך דין שנתן עצה משפטית ומדובר בעצה משפטית שברור מאליה שהיא כושלת (ואף אין צורך ליתן פרשנות לגביה) יהיה אחראי בנזיקין.
 

9x9

New member
התשובה שלך חסרת טעם

קביעתך הנחרצת שמדובר בעצה משפטית כושלת, היא סתם קשקוש.
כך גם המסקנה שלך ש-"אין צורך ליתן פרשנות לגביה"
וגרוע מכך - שלדעתך נותן התשובה אחראי בנזיקין.
אז מה בכלל מדובר כאן?
1. ביום הראשון לקבלת פסק הדין
2. ביום האחרון של 45 הימים להגשת הערעור
לגבי היום הראשון, האם הוא נספר, כן או לא, נניח שהוא לא נספר, והתשובה קבעה שהוא כן נספר, אז מה קרה? בסך הכל השואל יגיש את הערעור ביום ה- 44 במקום ביום ה- 45. לא קרה כלום מההיבט הנזקי. שהרי נזק אמיתי יכול להיגרם רק אם הערעור היה מוגש ביום ה- 46 ואז לא היה מתקבל. אבל זה לגמרי לא המצב כאן.
ולגבי היום האחרון בתקופה, התשובה היתה נכונה לחלוטין, יום שישי, שבת, ערב חג וחג לא נספרים, וניתן להגיש ביום העסקים שלאחריהם.

אתה עושה מהומה על לא מאומה. והתשובה הכושלת היא זו שלך ולא של עורך הדין.
 
למעלה