כיצד ננהג לאחר הברית ?
ראשית, אני מאחל לכם מזל טוב ורוב נחת.
באשר לשאלתך, הדבר משתנה ממוהל למוהל ומשיטה לשיטה. ככלל ישנן שתי שיטות לבצע ברית מילה. האחת עם חבישה והשניה ללא חבישה.
אלה המניחים תחבושת על פצע המילה עושים זאת עקב דימום היוצא כתוצאה מהחתך ברקמות העורלה ואלה שאינן עושים חבישה משתמשים במגן או מגינים המסייעים לעצירת הדם ולכן אין דימום יותר מטיפה אחת כדרישת ההלכה ואין צורך לשים תחבושת.
במידה והמוהל שלכם יניח תחבושת הוא ינחה אותך מה לעשות וכיצד יש להתנהג עם התינוק. יש שיגידו למרוח "ויטה מרפן", אחרים יאמרו לזלף שמן זית ו/או כל שמן אחר וכיוצ"ב.
עמדת הרבנות הראשית לישראל להתנגד לכל מכשיר מילה חדש באשר הוא. הדבר נובע מבורות, הססנות, פחד מקדמה ובעיקר מ"מה יאמרו החרדים".. כיון שמה שעומד לנגד עיני היא טובת הילוד ולא מה יאמרו עלי ברבנות או החרדים.. אני נוהג להשתמש במגן אותו פיתחתי שבאופן עקרוני מצמצם עד לכדי טיפה אחת את הדימום ואין צורך לשים תחבושת. כמוני יש מוהלים רבים ורופאים מוהלים ואני ממליץ מאד על שיטה זו. במידה והמוהל לבנך אינו משאיר תחבושת הרי שהיתרונות ברורים: א. אין לחץ על מקום המילה. ב. לא שורף לתינוק בהטלת שתן כיון שהשתן אינו נספג בתחבושת וצורב אלא מחליק אל הטיטול. ג. אין סכנה של נמק. ד. אין אצירת שתן. ה. לא צריכים לבוא למחרת להסיר חבישה שנדבקה למקום והכאב נורא. החירון היחידי שיש בשיטה זו היא שבמקום המילה נוצרת "בצקת" וזאת בגלל שאין מה "שיתפוש" את הרקמה הפתוחה. זהו דבר שולי ביחס לכל היתרונות הברורים שמניתי ובכל מקרה הבצקת יורדת מאליה. דבר נוסף שיש לדעת הוא על "הפיברין" הנראה כמוגלה אך הוא אינו מעיד על דלקת וכיוצ"ב.
לדעתי אחר החיתוך יש לתת לתינוק לאכול, להרים אותו לגרפס ולהניחו לישון על הבטן. יש לשים לב שהחום לא עולה ושהתינוק לא בוכה או ישנוני יתר על המידה. תינוק במצוקה מגיב בד"כ באפטיות או בסימני כיחלון על השפתיים ומתחת לעיניים, אפשר שחומו יעלה ו/או כאשר יש דימום.
כל הרבנים / רופאים / מוהלים הולכים לאחר כמחצית השעה, מי שנשאר יותר מזה כנראה אין לו לאן לחזור.. מזל טוב
