מוכרחים להיות שמח5
New member
אחרי הפנזטיה הגדולה
מצטער אם אני מעלה נושא שהוא ״צרות של עשירים״
אבל אני באמת תוהה אם קרה למישהו ואיך הוא חזר לעצמו
יצא לי לאחרונה לצאת ממערכת יחסים עם אדם שמאוד נמשכתי אליו פיסית. גם רגשית. אבל הפיסית היה לי מאוד חשוב.
אחכ יצאתי עם בחור מחול שהיה אחד לאחד הפנטזיה הפיסית שלי( הוא דוגמן במקצועו). ואחרי זהפסקנו - אני לא מסוגל להמשך לאנשים מן השורה. כאלה שלא נראים כאילו יצאו ממגזין.
אם בתור צעיר הייתי יכול להמשך ולצאת לדייט עם כל מיני אנשים וסוגים. היום הטעם שלי הרבה יותר ממוקד. ואפילו צר וממוקד מדי.
זה בעיה. אני תוהה אם זה תהליך בלתי הפיך. כמוש רובנו היום לא נעבוד בתור מלצרים במקדולנדס. אולי גם ברמה של טעם בגברים - אני נעשה בררן ואין דרך חזור?
קרה למישהו? מזדהים?
מרגיש אבוד. אולי הסיכוי יבוא רק עם תייר מחול. זה עצוב ועלוב להגיד ככה. אבל לפעמים חושב
מצטער אם אני מעלה נושא שהוא ״צרות של עשירים״
אבל אני באמת תוהה אם קרה למישהו ואיך הוא חזר לעצמו
יצא לי לאחרונה לצאת ממערכת יחסים עם אדם שמאוד נמשכתי אליו פיסית. גם רגשית. אבל הפיסית היה לי מאוד חשוב.
אחכ יצאתי עם בחור מחול שהיה אחד לאחד הפנטזיה הפיסית שלי( הוא דוגמן במקצועו). ואחרי זהפסקנו - אני לא מסוגל להמשך לאנשים מן השורה. כאלה שלא נראים כאילו יצאו ממגזין.
אם בתור צעיר הייתי יכול להמשך ולצאת לדייט עם כל מיני אנשים וסוגים. היום הטעם שלי הרבה יותר ממוקד. ואפילו צר וממוקד מדי.
זה בעיה. אני תוהה אם זה תהליך בלתי הפיך. כמוש רובנו היום לא נעבוד בתור מלצרים במקדולנדס. אולי גם ברמה של טעם בגברים - אני נעשה בררן ואין דרך חזור?
קרה למישהו? מזדהים?
מרגיש אבוד. אולי הסיכוי יבוא רק עם תייר מחול. זה עצוב ועלוב להגיד ככה. אבל לפעמים חושב