אחרי הפסקת הריון

[לילוש1812]

אחרי הפסקת הריון

ערב טוב לכולכן,
קודם כל רוצה להודות לכולכן על הפורום החשוב הזה. נכנסתי אליו כל השבועיים האחרונים וקיבלתי ממנו הרבה אינפורמציה חשובה ולא פחות - הרבה נחמה וכוחות להתמודד עם אחת החוויות הקשות שזימנו לי החיים...
יש לי 2 ילדים בריאים ומקסימים בני 9 ו - 6 וכל כך רציתי ילד נוסף. אחרי שנים שבעלי לא היה "בעניין", כשהבין כמה אני כמהה לעוד ילד, החליט יחד אתי שננסה וכמעט מיידית נכנסתי להריון לפני מספר חודשים בגיל 41+....
עשיתי את כל הבדיקות וכל התוצאות היו מעולות, פי כמה מהסטטיסטיקות של הגיל.. הייתי כל כך מאושרת, זה הרגיש כל כך נכון ובזמן. עד למי שפיר והצ'יפ הגנטי והתשובה שהגיעה בסוף שבוע 19 שלעובר תסמונת קליינפלטר.. והשוק שאחרי והקושי לעכל עד עכשיו.
אחרי התייעצויות עם מספר רופאים, ייעוץ גנטי וקריאה אינסופית באינטרנט החלטנו לסיים את ההיריון. בגלל השבוע המתקדם הוחלט על גרידה באסף הרופא. מוכרחה לכתוב, לטובת מי שתעבור את התהליך, שהוא לא קל, אבל פחות נורא ממה שחשבתי.
ההמתנה של שבוע וחצי היתה קשה, אבל אפשרה להתחיל לעבד את האובדן ולהתאבל ולבכות כמו שכל החיים לא בכיתי...
החשש הגדול שלי היה מהכנסת הלמינריות, אבל הרופאה שעשתה זאת היתה מדהימה וכן היה כואב (לקחתי אופטלגין נוזלי שעה קודם; הכניסו 10 למינריות), אבל בהחלט נסבל. גם אחרי.
גם הגרידה עברה בשלום ביום ראשון (צוות לא הכי אמפתי אבל מקצועי).
ועכשיו נשאר לאסוף את השברים של החלום שכנראה כבר לא אגשים. אני בת 42, קוראת ומבינה עכשיו יותר מתמיד - אחרי שחוויתי על בשרי- כמה הסיכונים לעובר לא תקין גבוהים. מצטערת שחיכיתי כל כך הרבה ולא השכלתי להבין זאת בזמן ומתנחמת בשני האוצרות שכבר יש לי.
אז שוב תודה לכולכן. תדעו שיש הרבה בנות שלא כותבות פה, אבל נעזרות בפורום הזה בזמנים קשים..
ומאחלת לכולכן בשורות טובות.

 

[אובדתעצות1]

הלב שורף

כואב כל כך מה שקרה לך.
אין נורא כמו חלום שנשבר.
מצטערת ממש ביחד איתך.
אני הולכת מחר לגרידה בשבוע 16 ומשקשקת ממש....

התחושה הזאת שמה שחלמת ורצית כל כך, וכבר דמיינת, מתרחק היא כואבת בצורה שאי אפשר להעביר במילים וזר לא יבין זאת.

אני לא יודעת להגיד לגבי ההיתכנות של הריון נוסף, זה באמת גיל גבולי, אני שומעת את הכאב שלך ואת המשאלה.
במציאות כמו תמיד יש מקרים לכאן ולכאן. בסביבתי מאוד מקובל ללדת גם בגילאים מאוחרים. ואמת שיש יותר הפלות.
אבל אני רואה גם נשים שילדו. אז זה שאלה פנימית של היכולת להתמודד עם עוד אובדנים בדרך לחלום. ולגמרי לגמרי לגיטימי להגיד שזה גדול, ותשו הכוחות. אבל גם לגיטימי לרדוף אחרי החלום גם אם הסביב משדרת שהוא משוגע.

אצלנו יש כמעט בוודאות טריזומיה. הרופאה שלי אמרה שהטריזומיות למניהן בהחלט מתרחשות יותר ככל שהגיל עולה.
היא אמרה לי שבהריון הבא שבתקווה יגיע לבצע בדיקת NIPT בשבוע 10 שזה הכי מוקדם, גם אם מתכננים מי שפיר.
ככה שאם תהיה תשובה לא טובה אפשר יהיה לדעת מוקדם יותר ולא להגיע לגרידה מאוחרת.
לפחות לגבי הטריזומיות השכיחות הרופאה טוענת שהבדיקה די מדויקת.

שולחת לך חיבוק מחזק והלוואי שלא תבכי יותר.

 

[לילוש1812]

תודה רבה רבה

מאחלת שיעבור לך היום מהר ובקלות. את מקסימה והלוואי שההריון הבא שלך יהיה תיקון מוצלח.

 

[מרעישה בשקט]

תודה ששיתפת אותנו

נעים ומרגש לגלות שלמרות שהיית סמויה ולא כתבת כלום בזמן אמת, הדברים שאנחנו כותבות עזרו לך וחיזקו אותך.

אני לא יודעת מה בדיוק היה מבחינת הצוות, אבל כשאני עברתי חוויה מאוד טראומתית שבה הצוות הפגין אטימות נוראית, כתבתי הכל ובסופו של דבר הגענו לפגישה עם מנהל המחלקה.
גם לך כמו לאחרות, אני ממליצה להעלות על כתב את מה שעברת בביה"ח. במידת הצורך בשלב מאוחר יותר, תוכלי לסגנן ולשלוח לביה"ח ואולי אף לכתב את משרד הבריאות (לקח ממה שהיה אצלי. יכול להיות שאם הייתי מערבת את משרד הבריאות, משהו באמת היה משתנה שם).

אני רוצה להתייחס לנושא זמן הביניים שלך, גם זה שהיה עד להריון האחרון, וגם זה שהתחלת עכשיו לאחר סיום ההריון.
אני יודעת כמה זה קשה, אבל מבקשת שלא תצטערי על כך שלא הבנת קודם את לחץ הזמן.
לעניות דעתי הרחבת משפחה יכולה להתבצע רק כאשר שני בני הזוג רוצים בה ולא רגע אחד לפני כן. אני די בטוחה שלא היית רוצה ללדת ילד שברור שבעלך לא מעוניין בו.
מה שהיה הוא שהיה ואין דרך לשנות את העבר.
לגבי זמן הביניים הנוכחי, וכל עוד את לא סוגרת לחלוטין את האפשרות להרות שוב, אין ברירה אלא להיות עם עיניים פקוחות והבנה של הפער בין הסיכויים והסיכונים.
הסיכונים עצומים והם רק הולכים וגדלים והסיכויים קלושי, אבל קיימים.
גם הפעם, ההחלטה צריכה להיות משותפת לשניכם.

משתתפת בצערך על האובדן.

 

[שירהד1]

משתתפת בצערך על אובדן ההריון

מצטרפת לכל דברי החוכמה שכתבו לך.

מעניין אותי לדעת אם עשית גם את בדיקת הניפט, או שלא. במידה וכן- מעניין אותי לדעת אם הבדיקה עלתה על התסמונת, כי היא אמורה לגלות אותה.
זה מידע שחשוב לי לדעת כמנהלת שני הפורומים. מקווה שיתאים לך לשתף בגלוי לגבי העניין, ואם לא- כתבי לי במערכת המסרים.

לגבי הבחירה האם לנסות שוב או לא- זו בחירה מאוד מאוד אישית, שלך ושל בן זוגך. כל בחירה נושאת איתה השלכות על חייכם.
אם מחליטים לא לנסות שוב- צריך לעמול רגשית וקוגניטיבית על עיבוד סיום תקופת הילודה, צריך ללמוד לחיות ללא רגשות חרטה וללא יסורי מצפון.
אם מחליטים לנסות שוב- צריך להתמודד רגשית וקוגניטיבית עם העובדה שהסיכונים בגיל זה הם עצומים, אך לצידם- יש גם סיכוי, קטן ככל שיהיה, אך קיים. צריך להתכונן לכל תרחיש שהוא, כגון אובדן הריון נוסף, חלילה, ולהגיע מחוזקות ונתמכות.

לפעמים כדי להגיע להחלטה, מומלץ לעבור איזשהו תהליך טיפולי אישי, וזאת כדי לעזור לעצמך ולכם להגיע להחלטה הנכונה ביותר עבורכם.

אנחנו פה, תמיד, לכל דבר ועניין.

שירה.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[לילוש1812]

בדיקת ניפט ושאלה לגבי כדור דוסטינקס (ייבוש חלב)

תודה לכן על התגובות.
לא עשיתי בדיקת ניפט. זה גם לא עלה מצד הרופא שליווה אותי בכל 3 ההריונות (מעקב פרטי אצל פרופסור). התפיסה שלי עד להריון הזה שהחשש העיקרי שבדיקת מי השפיר נועדה לבדוק זה תסמונת דאון. בהריון הזה כל הפרמטרים (שקיפות, סקירה מוקדמת, שתי בדיקות חלבון עוברי) הראו תוצאות מעולות ולכן הנושא לא עלה. גם בראיה שלי (יכול להיות שמוטעית..?) הבדיקה לא נותנת תוצאה מובהקת שמייתרת בדיקת מי שפיר ולכן גם אם היא מצביעה על בעיה אפשרית, עדיין נדרש ביצוע בדיקת מי שפיר.
כן רציתי מאוד לעשות סיסי שליה, אבל בגלל שהיתה המטומה בשליש ראשון, הרופא שלי לא רצה לקחת סיכון ולכן לא ביצעתי.
לגבי ייבוש חלב - בהמלצת חברות קיבלתי מראש מרשם לכדורי דוסטינקס (CABERGOLINE). אחרי שקראתי על תופעות הלוואי הקשות האפשריות החלטתי לנסות להתמודד עם העניין באופן טבעי. מיום הגרידה (ראשון) שותה חליטות מרווה ונענע, שמה עלי כרוב וקומפרסים קרים. בינתיים אין כ"כ תוצאות (מאתמול תחושת מלאות וגודש). מתלבטת אם לקחת או לחכות ולהמשיך בדרך "הטבעית". אשמח לשמוע מבעלות ניסיון....צריכה לחזור לעבודה בראשון ולא רוצה שתתפתח לי דלקת...

 

[מרעישה בשקט]

ייבוש חלב

באיזה תאריך היתה הגרידה?

אני לקחתי דוסטינקס פעמיים לייבוש גודש אחרי הפלות (שבוע 21, שבוע 13) ופעם אחת למניעת ייצור חלב (שבוע 13).

אחרי לידת בתי שאבתי חלב במשך מספר חודשים, כשהחלטתי להפסיק את השאיבה היה גודש וגם הלכתי איתו לעבודה, אבל הפן הרגשי שונה לגמרי בין גודש כשיש תינוקת בבית לבין גודש אחרי הפלה.
אצלי לא עזרו כל תרופות הסבתא של הכרוב, המרווה והנענע, חזיה לוחצת, בלי חזיה בכלל.

יש בתפוז פורום הנקה. אם לא קשה לך להיכנס לשם, את יכולה לנסות לשאול שם.

עצובה איתך על החלב שנוצר. זה היה אחד הדברים ששברו את נפשי אחרי ההפלות.

 

[אובדתעצות1]

מנסה להגיד מהידוע לי לגבי ניפט

זאת עדיין בדיקה סטטיסטית.
ולכן לא מחליפה לגמרי את המי שפיר, אבל הרופאה שלי שהיא רופאה בכירה ומאוד יסודית טוענת שלמי שלא יבצע צ׳יפ גנטי היא ממליצה לעשות ניפט. כמובן במידה שכל הבדיקות תקינות. שכן את מרבית המומים הנפוצים בקריוטיפ, שהוא הכרומוזומים ברמת החלוקה הכללית שלהם, הניפט תגלה. היא כן חד משמעית ממליצה על צ׳יפ. שנותן תמונה מאוד מדויקת למצב.
מה שהיא הציעה לי להריון הבא שבתקווה יגיע הוא לעשות גם ניפט וגם צ׳יפ.
בגלל שהטריזומיות עולות עם הגיל ואותם הניפט אמורה לאתר עדיף לדעת בשבוע 10....ואז אם הכל תקין לבצע גם צ׳פ בשבוע 17.
מסע מפרך להרות ילד בריא ואיכשהו העולם מלא באנשים.
אני אלך על המלצה שלה, הגרידה אתמול היתה לי טראומטית מאוד בשבוע 16.
אגב גם אני רציתי לעשות סייסי שיליה, ולא היתה לי המטומה או בעיות, ושני רופאים בכירים ממש לא המליצו מעניין למה? לו רק הייתי עושה....

לגבי הגודש ליבי איתך. כואב מאוד, אני גם לא לקחתי את הכדורים כי התופעות הפחידו אותי. בנתיים עוד לא נוצר לי גודש. אם את מרגישה שנוצרת לך סתימה חשוב להתייעץ איך לפתוח אותה כי סתימה מובילה לדלקת. ג׳ולה פתאומית, אודם בשד, חום, צמרמורת הם סימנים לדלקת, לצערי יש לי ניסיון בדלקות. אם מתפתחת חלילה דלקת חייבים לטפל.
חיבוק גדול

 

[לילוש1812]

ניפט והפסקת הריון

אני עשיתי מי שפיר וצ'יפ גנטי ובשניהם התוצאה הראתה על התסמונת שהביאה להפסקת ההריון.
במחשבה של בדיעבד שואלת את עצמי, אם הייתי עושה ניפט והיה מראה על בעיה (ניפט בודק את כל התסמונות שמי שפיר בודק מבחינת חלוקת כרומוזומים?) - האם על סמך הבדיקה הזו יש וודאות מספקת שלאורה מקבלים החלטה על הפסקת הריון או שבכל מקרה הייתי צריכה לחכות למי שפיר...
לגבי הכדורים, את הגרידה עברתי בראשון האחרון (ארבעה וחצי ימים). השאלה אם לא מאוחר מדי לקחת עכשיו....

 

[אובדתעצות1]

עד כמה שאני מבינה

אם יוצאת תוצאה גרועה בניפט בתסמונות שהיא בודקת בוודאות טובה, טריזומיות 21,13,18 ואולי עוד אני לא הכי הכי מעודכנת. לא מחכים למי שפיר, אלה עושים סייסי שיליה.
אז נגיד יש לך תוצאות בסוף שבוע עשר ואז סייסי שיליה, ואז פיש, אז נניח משהו כמו אמצע שבוע 11.... ויש לך תוצאה ביד.
שוב זה למיטב הבנתי כפי שהסבירה לי הרופאה ושלי.
לגבי הכדורים שאלה טובה.... ואת זה דווקא הייתי אמרה לדעת אבל המח שלי לא עובד היום.
אני מניחה שאם תתקשרי לבית מרקחת הרוקח יענה לך על זה.

 

[מרעישה בשקט]

לא מאוחר לקחת דוסטינקס

אם כי כעת הכדורים ישמשו לייבוש החלב שנוצר ולא למניעת ההיווצרות שלו.
בשתי ההפלות שבהן היה לי גודש, לקחתי כ-72 שעות אחרי ההפלה. לא זוכרת תוך כמה זמן הרגשתי הטבה במצב הגודש.
בהפלה האחרונה לקחתי כ-12 שעות אחרי ההפלה. לדעתי החלב החל להיווצר עוד לפני כן, אבל לא הגעתי למצב של גודש והכאב הקל בחזה שמורגש בזמן ייצור החלב, נרגע 3 או 4 ימים אחרי ההפלה.

שימי לב שבלקיחה בשלב שבו את נמצאת, לא לוקחים את הכדורים בבת אחת, אלא חצי כדור כל 12 שעות (2 כדורים = 4 חצאי כדור).

לא יודעת לענות על ניפט - אני בכל מקרה חייבת צ'יפ גנטי, אז קובעת תור לסיסי שליה ברגע שיש סטיק ביתי חיובי.

 

[שמולי קיפוד]