Freaking Eyes
New member
אחרי הרבה זמן שמיסבות מסויימות
לא יכולתי לבקר, אני חוזרת והפעם אחרי הרבה מחשבה החלטתי בכל זאת לפרסם את אחת היצירות שכתבתי לפני כמה חודשים. היייתי רוצה לצאת לטיול קצר בגשם ולהרגיש את הרוח החורפית מלטפת את פניי ארים ראשוי למעלה, אחוש טיפות הגשם משמשות הסוואה לדמעות שבעיניי אתענג ברוח חורף, את התהלך בשלוליות מהורהרת אהלך לי שקועה במחשבות החיים זורמים בחיפזון, התנועה האנושית בעיצומה ואני אטייל בין רוחות השמים בבועת השקט והדממה אשאף את ריח הגשם, אנשוף עשן סיגריה אשב לי על ספסל ואביט מתרחש אנשים מביטים בי ולא מבינים צלקותיי חושבים שזה פתטי, מטומטם לא מקובל... הם אינם היו באותם לילות המשברים אינם ראו נפשים מתנפצת לשברים אל תצביעו עליי ואל תטיחו בי האשמות סחיטות החיים גם עליי כבר מאוסות מנסה להרים ראשי בגאווה וביטחון אך גלי האכזבה נהפכים לשיטפון סוחפים אותי אי-שם להרפתקאות לא ידועות מזרימים אותי לחוף בזרם מסקנות אתמודד עם כל מכשול, ארים ראשי בגאווה אהלך בצעדי ענק נגד רוח הסערה.
לא יכולתי לבקר, אני חוזרת והפעם אחרי הרבה מחשבה החלטתי בכל זאת לפרסם את אחת היצירות שכתבתי לפני כמה חודשים. היייתי רוצה לצאת לטיול קצר בגשם ולהרגיש את הרוח החורפית מלטפת את פניי ארים ראשוי למעלה, אחוש טיפות הגשם משמשות הסוואה לדמעות שבעיניי אתענג ברוח חורף, את התהלך בשלוליות מהורהרת אהלך לי שקועה במחשבות החיים זורמים בחיפזון, התנועה האנושית בעיצומה ואני אטייל בין רוחות השמים בבועת השקט והדממה אשאף את ריח הגשם, אנשוף עשן סיגריה אשב לי על ספסל ואביט מתרחש אנשים מביטים בי ולא מבינים צלקותיי חושבים שזה פתטי, מטומטם לא מקובל... הם אינם היו באותם לילות המשברים אינם ראו נפשים מתנפצת לשברים אל תצביעו עליי ואל תטיחו בי האשמות סחיטות החיים גם עליי כבר מאוסות מנסה להרים ראשי בגאווה וביטחון אך גלי האכזבה נהפכים לשיטפון סוחפים אותי אי-שם להרפתקאות לא ידועות מזרימים אותי לחוף בזרם מסקנות אתמודד עם כל מכשול, ארים ראשי בגאווה אהלך בצעדי ענק נגד רוח הסערה.
